00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אב במשרה מלאה

עברנו דירה

מפלגת העבודה? תזכירו לי?

09/08/2009
ושוב נמשכות המלחמות הפנימיות במפלגת העבודה. בקרב האחרון נראה שניצח הגנרל ברק. הם רבו על משהו כמו הבחירות הפנימיות, שיערכו ב-2012 או ב-2013.
 
מפלגת העבודה עוד קיימת? אני חשבתי שזה משהו שהיה קיים בימי ברל כצנלסון וכיבוש העבודה. מי היום יושב שם בעבודה? איזה שלום שמחון אחד, איזה ברוורמן, בוז`י, פואד ועוד כמה ליצנים. כמה ח"כים יש להם היום? 12? 2? 10? 0? השפעתם על הכנסת והממשלה לא ממש מורגשת במילא. הם כבר שנים יושבים בכל ממשלה, כלבלבים של כל ראש ממשלה, מקדימה או מהליכוד. המפלגה הזו איבדה את דרכה ואת דעתה מזמן.
 
האמת שזה עצוב, בדיוק ביום בו אנחנו מתבשרים על סגירת מפעל המזגנים של תדיראן בעפולה והעברת פס היצור לסין. מעל 300 עובדי יצור ילכו הביתה, ויש להוסיף לזה עשרות ספקים באזור הצפון, שסיפקו למפעל את חומרי היצור. יש כאן פגיעה ישירה ועקיפה בכ-1000 משפחות. ובאותו זמן, המפלגה שהתיימרה לייצג את העובדים, להיות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בישראל בוגדת בעקרונות שלה, עסוקה במריבות הפנימיות ובמשחק הכסאות הפוליטי. באותו שבוע ששרי העבודה הרימו את ידיהם בעד הפרטת קרקעות המדינה, הם מתקוטטים לגבי מועד הבחירות הפנימיות וסמכויות היו"ר. ממש מדינת הגמדים.

חברת תדיראן נרכשה ע"י ענק המיזוג העולמי Carrier לפני כמה שנים, ובשוק גלובלי, שבו השורה התחתונה היא הקובעת, אין מנוס מהעברת פסי יצור למפעלים בארצות עם שכר עבודה נמוך. זה הקפיטליזם החזירי בהתגלמותו. מקומו של השלטון הסוציאל-דמוקרטי הוא להתערב בתהליכים האלה, ע"י מתן תמריצים ומענקים. הנימוק לכך הוא, שהתערבות בשוק המקומי תהיה זולה יותר מתשלום דמי אבטלה לכל כך הרבה משפחות.
 
אבא שלי עבד 40 שנה בתדיראן, עוד מהתקופה שהיה מדובר בחברה קטנה שישבה בדרך האלוף שדה בגבעתיים. הוא עבד במחלקת הרכב בתדיראן שנים, כשהיה מדובר במפעל הסתדרותי ענק, עם חטיבות ומפעלים בכל הארץ, ובנין הנהלה גרנדיוזי בגבעת שמואל. כילד השתתפתי בקייטנות, מחנות וטיולים ל`ילדי תדיראן". היתה הזדהות משפחתית עם החברה, כל מוצרי החשמל שלנו היו של תדיראן, ולא היה עובד שהיה מעז לקנות משהו אחר.
עם המשבר הכלכלי בשנות השמונים פורקה החברה לחברות בנות, שנמכרו או נסגרו. בשנים האחרונות אבי עבר לעבוד במפעל בעפולה, לאחר שסגרו את מחלקת הרכב ועברו לליסינג. בוקר בוקר הוא יצא ברכבו בשעה 6 בבוקר מאבן יהודה לעפולה, נסיעה של כשעה על מנת להתפרנס. הוא עבד במחלקת הרכש במפעל. פעמים רבות הוא אמר לי "אין יותר סנטימנטים, הכל נמדד היום ברווח והפסד. כל מנהל כושל חושב כמה כסף יעשה עד שידיחו אותו ואיזה פיצויים יקבל בסוף התקופה". בתקופה הזו כבר קנה מזגן אחר, לא מתוצרת תדיראן. סמלי.
 
המשק ההסתדרותי המנופח היה מושחת, עם ארגוני עובדים כוחניים, סיפק ג`ובים לעשרות עסקנים והיו בו עוד רעות חולות רבות. הבעיה היא שהחלפנו אותו במשק קפיטליסטי חזירי שבו אין זכויות לעובדים והם לא נלקחים בחשבון בהחלטות של ההנהלה. בעבר לפחות לעובד היה כבוד, היתה נאמנות למקום העבודה והיתה גאווה. היום העובדים הם למעשה עובדי קבלן, שניתן לגייס ולפטר בשיחת טלפון. מנכ"ל מזיז עובדים ממקום למקום כמו היום כפתורים על לוח מגנטי במשרדו. עצוב.
 
אולי יש תקווה בארבעת המורדים, שנקווה שיקבלו כבר את ההחלטה הנכונה ויעזבו את הבית שלהם, שהשתנה והתאבס - שלי יחימוביץ, עמיר פרץ, יולי תמיר, אופיר פינס ואחרים - קומו ועשו מעשה. השאירו את ברק עם חבורת המלקקים שלו ונראה איך יסתדרו. חפשו לכם בית חדש. אולי תהיה תקווה חדשה למפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית חדשה.
 
ומי יציל את עובדי היצור בעפולה? אולי כדאי שילמדו סינית.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דרור כהנוביץ אלא אם צויין אחרת