00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

Lifemel Honey - דבש נגד סרטן? או - למה לא להאמין לכל מחקר מדעי

07/08/2009
לפני מספר ימים קיבלתי הודעה בפייסבוק מידידה שמעבר לים, איתה ניתק הקשר כבר לפני מספר שנים. לאחר החלפת הברכות הרגילה, היא בישרה לי ללא כחל ושרק שאמה חולה בסרטן, שטיפולי הכימותרפיה שהיא עוברת גורמים לה לסבל רב, וכי היא מתכוונת לנסות לסתור את תופעות הלוואי של הכימותרפיה באמצעות דבש ישראלי מיוחד, שפעילותו הרפואית הוכחה במחקר מדעי. מחיר הדבש ממש זעום, ביחס להשפעתו הפלאית: 79.95 דולרים, תמורת צנצנת דבש קטנה במשקל 120 גרם.
בנקודה זו התחילו החשדות שלי להתעורר. "את יכולה לשלוח לי קישור למחקר?" שאלתי, והיא העבירה אותי לאתר של Lifemel Honey, שם הופיע לינק למחקר שנערך בשנת 2006 על הדבש המיוחד. ואכן, שחור על גבי לבן, מופיעים הנתונים אודות הניסוי המעניין שנערך בארץ והתפרסם באחד מהעיתונים המדעיים החשובים לחקר הסרטן – Medical Oncology.
מה היה שם? צוות המחקר בחן שלושים חולים בסרטן שעברו טיפול בכימותראפיה, וסבלו מהשפעת לוואי קשה במיוחד של הכימותראפיה, שקטלה חלק גדול מתאי הדם הלבנים שמגנים על גופנו מפולשים. זו, כמובן, אינה תופעה רצויה, והקהילה הרפואית מתמודדת איתה באמצעות מתן תרופות יקרות שמעודדות את הגוף לייצר תאי דם לבנים נוספים. במחקר הנוכחי קיבלו המטופלים בתחילה את התרופות הקונבנציונליות, ולאחר מכן הולעטו גם בדבש לייפמל מדי בוקר, במשך חמישה ימים.
לכאורה, הנתונים היבשים מרשימים ביותר. ב- 40% מהחולים שקיבלו את התרופות הרגילות, ולאחר מכן את הדבש, עלה מספר תאי הדם הלבנים בגוף, כך שלא היו צריכים לקבל בשנית את התרופות היקרות. ב- 64% מהחולים חל שיפור ברמת ההמוגלובין בדם, המעידה על מספר כדוריות הדם האדומות ועל הבריאות הכללית. ואחרון חביב, 32% מהחולים דיווחו על שיפור באיכות חייהם בפעילויות יומיומיות.
נשמע משכנע? בהחלט כן. אבל כמו שאומרים – God is in the details – המשמעות האמיתית היא בפרטים הקטנים. וברגע שמתחילים לבחון את המאמר בעיניים ביקורתיות, רואים שיש בו לפחות שלוש בעיות – שתיים מהן גדולות ובולטות, ואחת כמעט פעוטה.
נתחיל דווקא בבעיה הקטנה: מה פירוש `שיפור באיכות החיים בפעילויות יומיומיות`? מדובר בסקר שהועבר בין המטופלים בניסוי, ובסקר כזה ברור שיהיו חולים שידווחו על שיפור במצבם: אחד יחלים מנזלת, אחר יצליח לסחוב את שקית המכולת מהאוטו לבית ושלישי יגלה שהוא מסוגל לשבת עשר דקות יותר מול המחשב. בכל ניסוי רפואי יש חולים שמצבם הכללי משתפר – ומכאן שהשיפור המתואר באיכות החיים אינו מעיד על הצלחת הטיפול בדבש.
הבעיה השנייה והחשובה יותר, נוגעת במספר המשתתפים בניסוי. ככל שמספר המשתתפים בניסוי גדול יותר, כך אפשר להיות בטוחים יותר שהתוצאות שלו נכונות. למה זה? כי בני-אדם הם אורגניזמים מסובכים במיוחד. כל אחד מהחולים בניסוי היה יכול גם להחלים מהשפעות הלוואי של הכימותראפיה בכוחות עצמו. למעשה, סביר להניח שחלק מהם החלימו גם בלי קשר לתרופות היקרות או לדבש, פשוט בגלל שגופם הצליח להתמודד עם המצב. כמה הושפעו מהדבש או מהתרופות, וכמה החלימו בעצמם? אנחנו לא יכולים לדעת. מספר האנשים פשוט קטן מכדי להגיע למסקנות חותכות.

הבעיה השלישית והעיקרית היא זו שהופכת את המחקר לבעייתי במיוחד. אנחנו יודעים כבר שנים רבות שמצבם הבריאותי של בני-אדם נוטה להשתפר כאשר הם מאמינים שהם מקבלים טיפול תרופתי יעיל במיוחד. תופעה זו נקראת אפקט הפלצבו (אינבו בעברית תקנית, מלשון אין-בו-דבר), ובגללה אנחנו חייבים שבכל ניסוי רפואי תהיה גם קבוצת חולים שלא יקבלו את התרופה האמיתית, אלא תרופת דמה – מים עם סוכר, סירופ מתוק או אולי דבש רגיל במקום דבש לייפמל. קבוצה זו תיקרא קבוצת הביקורת, משום שמטרתה לבקר את תוצאות הניסוי ולוודא שאינן מוטות בשל אפקט הפלצבו. אם היתה בניסוי הנוכחי קבוצת ביקורת, ומצבם של החולים שבאותה קבוצה היה משתפר גם הוא – למרות שלא קיבלו את הדבש המיוחד – הרי שהיינו יודעים שפועל כאן גורם אחר מאחורי הקלעים. אולי זה אפקט הפלצבו שמביא לשיפור. אולי החולים מתעודדים מן היחס המיוחד שהם מקבלים מעורך המחקר ומהחיוך המקסים שלו, וההרגשה הנפשית הטובה מביאה לשיפור במצבם הפיזי. אולי זה גורם אחר לגמרי שלא חשבו עליו. כל אלו אינם מצבים היפותטיים, אלא אפשרויות שקיימות בכל ניסוי. כל ניסוי מדעי שנערך כיום, שרוצה שתוצאותיו יתקבלו ברצינות על דעת הקהילה המדעית, מחוייב להראות את קיומה של קבוצת ביקורת.
 
למה בכל זאת פרסמו מאמר כזה בעייתי בעיתון רפואי? כי בדרך זו נחשפו רופאים וחוקרים רבים לרעיון שדבש לייפמל יכול לסייע לחולי סרטן. אותם חוקרים ינסו עכשיו (ואולי כבר ניסו) לערוך ניסויים מבוקרים יותר, גדולים יותר וחכמים יותר. ודווקא כאן מגיעה נקודה כואבת במיוחד, כי המאמר המקורי ראה אור כבר בתחילת שנת 2006. מאז עברו יותר משלוש שנים, ועדיין אף אחד לא דיווח על ניסוי קליני מוצלח עם דבש לייפמל. מכיוון שבמדע נהוג לפרסם רק את המחקרים המוצלחים, ולא את המחקרים שלא הניבו תוצאות, סביר להניח שניסויים מבוקרים יותר שערכו חוקרים אחרים על אותו דבש, פשוט לא הניבו את התוצאות הרצויות.
 
"אז המחקר הזה לא שווה כלום?" שאלה ידידתי בדכדוך. והתשובה היא שבפני עצמו, הוא אכן חסר ערך. אם הוא היה נערך על מאה חולים, שחצי מהם היו מקבלים תרופת דמה, וחצי היו מקבלים את הטיפול המלא, אז היה על מה לדבר. ואם אותם חמישים שטופלו בדבש לייפמל היו מראים שיפור משמעותי, בהשוואה לקבוצת הביקורת, אז הייתי מפרסם בבלוג הודעה שכדאי לכל חולי הסרטן לקנות דבש לייפמל כבר מחר, אם לא היום. אבל נכון להיום, העדות המדעית היחידה שתומכת ביעילותו של דבש לייפמל, אינה עומדת אפילו על כרעי תרנגולת.
 
בתקווה ובאיחולי החלמה מהירה, לאמה של ידידתי, שכנראה לא תקרא לעולם את הפוסט הזה.
 
קישור לאתר לייפמל
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת