00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אור גור אש

ט"ו באב - חג האהבה

"הנשיקה", פרנצ`סקו הייז

 

נושא האהבה תמיד היה קרוב לליבי ובסולם העדיפויות שלי, הוא מככב

במקום הראשון בחשיבותו בחיים.

על פי תפיסת עולמי, האהבה יפה גם למבוגרים ולקשישים מבינינו.

האהבה אינה שייכת לצעירים וליפים בלבד.

ראיתי בני שמונים אוחזים ידיים בהתרגשות, מתגפפים ומתנשקים כמו היו בני עשרים.

היש תופעה יפה, מרנינה, מרגשת, מפעימת לב ונעלה יותר מהאהבה?

האהבה היא סם החיים

רגש האהבה היה ונשאר תופעה בלתי מובנת, אף שנכתבו עליו ספרים ואין ספור שירים ולחנים.

בהשפעת האהבה יצרו יצירות אמנות נשגבות ויצאו בגללה לדו קרב ולמלחמות.

אפילו שלמה המלך נפעם ממנה ואמר: "נפלאה מבינתי דרך גבר בעלמה".

 

אחת הגיבורות ב"סונטת קרויצר" של טולסטוי מסבירה למישהו מידידיה:

"אהבה היא הערצה לאחד והיחיד שאף אחר בעולם לא ישווה לו".

 ועל כך כתב אנטול פראנס:

האהבה

סם המגן

על יופיין של הנשים,

היא ניזונה מנשיקות

כשם שהדבורים ניזונות

מן הפרחים.

 

חלק מהקטעים נבחרו, לוקטו ושוכתבו על ידי מהנט, מהספרים שקראתי במהלך שנותיי וגם מתוך הגיגיי.

ט"ו באב

ט"ו באב- חג הפיוס והאהבה בישראל. הדים לחג הזה ניתן למצוא בספר שופטים.

המשנה בסוף מסכת תענית, מתארת את החג כך: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין,

שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת (רוקדות) בַּכְּרָמִים...

למצוא בני זוג שבאו בעקבותיהן.

 פירושה של התאהבות

בעורו של כל אדם חבויות בלוטות מקרוסקופיות, המכילות זרמים חשמליים. כשאתה פוגש באדם

שהזרמים שבעורו מקבילים לזרמים שבעורך- הרי לפניך אהבה

                                                             

בתחום הפסיכולוגיה רגש האהבה נחקר רבות ועל פי תיאוריה הנקראת "משולשי האהבה", קיימים שלושה מרכיבים:

אינטימיות - מידת הקרבה והקשר לאחר והרצון להיחשף לגמרי בפניו.

מחויבות - מידת הנאמנות ותחושת החובה להיות בקשר ולהישאר נאמן.

תשוקה - מידת המשיכה הגופנית והפיזית, מרכיב המתפתח באופן מיידי, אך גם דועך מהר.

הלב מסמל את האהבה

האהבה היא תחושת חיבה עזה כלפי אדם אחר, או לבעל-חיים. אהבה מתאפיינת בתחושת געגועים בלתי נלאים

לנפש האהובה, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו. האהבה  יכולה להיות גם מכאיבה,

וטרגדיות רבות עוסקות באהבות בלתי ממומשות ותוצאותיהן.

האהבה היא תופעה אנושית ייחודית

הגורמת ליכולת האדם להתעלות מעל עצמו למען משהו מחוצה לו.

  

נשים מייחסות חשיבות ליכולת בן הזוג לספק צרכים רגשיים ואילו בעיני הגברים, המשיכה הפיזית מהווה המרכיב העיקרי.

לאהבה כמה קטגוריות עם מאפיינים שונים

אהבת הורים - לילדיהם. אהבה בלתי מותנית, אהבה משפחתית-קיימת בשל קרבת הדם.

אהבה חברית - קיימת בשל תחומי עניין, רעות וחברות ותחושת שיתוף ושייכות.

אהבה רומנטית - בין בני זוג, שמחברת בין קרבה נפשית לגופנית.

אהבה עצמית - בין אדם לעצמו, אהבת האל - בין אדם לאלוהיו,

אהבת אדם - אהבה לבני-אדם באשר הם

  

באהבה הרומנטית

קיים צורך עז בקרבה נפשית וגופנית עם האהוב, צורך הכרוך במשיכה מינית.

מרכיב הדמיון והפנטזיות חזק, ואינו מצוי במערכת יחסים רגילה המבוססת על חיבה,

שהיא יציבה ורגועה ובכוחה להאריך ימים,

לעומת ההתאהבות שעלולה להיות קצרת טווח ועלולה לגרום למכאובים וייסורי נפש.

ביחסי חיבה, לקנאה אין תפקיד גדול ובאהבה הרומנטית, הקנאה היא מוטיב מרכזי.

  

האהבה הרומנטית כרוכה בסערות ובטלטלות רגש, בעיקר בתחילתה.

ישנן אהבות אשר גורמות לאוהבים להשלים אחד את השני באופן הדדי

וישנן אהבות הגורמות לאוהבים לבטל את אישיותם אחד בפני השני.

 

האהבה הרומנטית היא נושא התופס מקום מרכזי בכל תחומי התרבות, בקולנוע, באומנות, בספרות ובמוזיקה,

מוזכרת במיתולוגיה היוונית וקשורה למושגי האבירות בימי הביניים.

האהבה אף מוזכרת בכתבי הרמב"ם, בשירה ובתרבות היהודית בתקופת ימי הביניים.

  

האהבה הרומנטית הופיעה עוד מימי התנ"ך כמה פעמים.

בשיר השירים השימוש באהבה רומנטית בא כמשל לאהבה בין אלוהים וארץ ישראל,

כאשר הקשר ביניהם משול לקשר בין נאהבים - גבר ואישה.

 

שיר השירים, אשר לשלמה

יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מיין.  לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך;

על-כן, עלמות אהבוך.  אחריך נרוצה; הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך-נזכירה דודיך מיין,

 הנך יפה רעייתי, הנך יפה עינייך יונים.  הנך יפה דודי אף נעים, אף-ערשנו רעננה.

  

סמכוני באשישות, רפדוני בתפוחים, כי חולת אהבה אני. 

שמאלו תחת לראשי, וימינו תחבקני.  השבעתי אתכם בנות ירושלים, בצבאות, או, באיילות השדה: 

אם-תעירו ואם-תעוררו את-האהבה, עד שתחפץ. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

50 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המקום של אור אלא אם צויין אחרת