00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הורות נכה

בקשה
קרובי משפחה ועמיתי עבודה פוטנציאליים
מתבקשים שלא לקרוא בבלוג
אשמח לקבל תגובות מהקוראים על הרשומות

ארץ האפשרויות המוגבלות

-         בן כמה הבן שלך?

-         כמעט ארבע.

-         ומה אתם עושים בגן הציבורי בשעה שלוש בלילה?

-         הוא התעורר והוא לא מפסיק לצעוק. איזה ברירה הייתה לי? לתת לו להעיר את המשפחה והשכנים?

-         ואתה לא צריך לעבוד מחר?

-         הלוואי. אנחנו בחופשת מולדת ולא התארגנו היטב. אני תקוע כמעט כל הזמן בבית עם שלושה ילדים.

-         למה שלא תצא עם שלושתם לטיולים?

-         הם אוטיסטים וזה קשה לי. כל אחד מהם צריך סייעת אישית וזה בדיוק מה שלא הספקנו לארגן.

-         לא נורא. תנוח קצת מהעבודה ותעשה אתם משהו בבית.

-         זהו, שנמאס לי לנוח מהעבודה. רשיונות העבודה שלי בארצות הברית פגו ונמאס לי להיות מובטל. חשבתי שאגש בארץ לראיונות עבודה לקראת חזרה סופית לפה. אבל אני יושב גם פה בבית.

-         איך קרה שהבאתם שלושה ילדים אוטיסטים? למה לא הפסקתם אחרי הראשון?

-         הראשון הסתדר למרות האוטיזם ולקחנו סיכון עם השני. המומחים אמרו שהשני בריא ושהוא כבר כמעט בטוח יהיה לגמרי בסדר אז...אז בחמדנותי הרבה שכנעתי את אישתי להביא ילד שלישי לפני שחוזרים לארץ, כדי לשנורר לממשלת ארצות הברית עוד בן משפחה עם אזרחות אמריקנית.

-         אז איפה יותר טוב, כאן או באמריקה?

-         כאן. לזרים פה אין רתיעה לשאול שאלות אישיות ואפשר לשפוך את הלב בשלוש בלילה בגן העיר.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

לידיעתכם
העברתי את הרשימות שפחות מתאימות לבלוג אל
http://blog.tapuz.co.il/editedout
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אחד העצובים בעיר אלא אם צויין אחרת