22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


קצת על תשעה באב ומשמעותו לעם היהודי

 

תשעה באב, הוא יום תענית, המציין את חורבן שני בתי המקדש: בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, ובית המקדש השני בשנת 70 בידי המצביא הרומאי טיטוס (אשר מונה 9 שנים לאחר מכן לקיסר רומא). כמו כן, גירוש יהודי ספרד החל ביום זה בשנת 1492.

התענית חלה ביום ט` באב, למעט במקרה שט` באב חל בשבת, שאז נדחית התענית לי` באב. חז"ל ציינו שט` באב יחול תמיד באותו יום בשבוע שבו חל יום ראשון של פסח שלפניו. (ובאותו יום חל גם י"ז בתמוז באותה שנה).

 

תבליט שער טיטוס, בה רואים את הביזה בכלי המקדש לאחר החורבן.

 

ימי בין המצרים.

הימים שמתחילים בתענית שבעה עשר בתמוז ומסתיימים בתענית תשעה באב נקראים "ימי בין המצרים" ויש בהם דיני ומנהגי אבלות שונים על חורבן בית המקדש, כאשר ככל שמתקרבים לתשעה באב כך הולכים מנהגי האבלות ומתרבים, עד לשיא ביום תשעה באב עצמו.

 ערב תשעה באב והסעודה המפסקת

 ערך מורחב – סעודה מפסקת

בערב תשעה באב אסרו חז"ל לאכול בסעודה המפסקת בשר ולשתות יין, וכן אסרו לאכול שני תבשילים. איסור זה הינו מעיקר הדין ומופיע כבר במשנה. ברם ברוב עדות ישראל נהגו להחמיר ולא לאכול בשר ולשתות יין כבר מראש חודש אב (למנהג אשכנז) או מב` באב (למנהג רוב הספרדים) או בשבוע שחל בו תשעה באב (חלק מהספרדים). אצל חלק מהתימנים (ההולכים בדרך כלל לפי שיטת הרמב"ם) לא התקבל המנהג להחמיר והולכים לפי עיקר הדין ואין אוכלים בשר ושותים יין רק בסעודה המפסקת, למרות שהרמב"ם עצמו כן מזכיר את המנהג: "וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו (=שבוע זה, דהיינו שבוע שחל בו תשעה באב), ולא ייכנסו למרחץ, עד שיעבור התענית. ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החודש, עד התענית.

בסעודה המפסקת אסור לאכול שני תבשילים אלא אחד בלבד. ישנם דיונים בהלכה מה נקרא תבשיל לעניין זה.

כמו כן אסור לעשות זימון בברכת המזון של הסעודה המפסקת ולכן אסור שיאכלו אותה 3 אנשים ביחד.

בשנה שבה חל הצום במוצאי שבת, מצווה לאכול בסעודה המפסקת (שהיא בעצם סעודה שלישית) בשר ולשתות יין, וכן לאכול בה שני תבשילים, וכן לעשות בה זימון.

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

 צום החמישי

המקרא מזכיר תאריכים מעט שונים לגבי חורבן הבית הראשון: על פי מלכים ב כה,ח - בשבעה בחודש אב ואילו על פי ירמיהו נב,יב - בעשרה בחודש אב נחרב הבית, אך המסורת איחדה את התאריכים לתשעה בחודש אב.

צום זה מכונה צום החמישי, משום שחל בחודש החמישי למניין החודשים מחודש ניסן, דהיינו: בחודש אב.

זה החשוב מבין ימי האבלות שבלוח השנה העברי. בנוסף ליום זה, נקבעו עוד שלשה ימי תענית הקשורים בחורבן ירושלים והארץ: שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת. על תעניות אלה אומר הנביא זכריה: "כֹּה-אָמַר ה` צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי (י"ז בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (תשעה באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (צום גדליה) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים". (זכריה, ח, יח-יט)

ציור חורבן בית המקדש מאת פרנצסקו האייז
ציור חורבן בית המקדש מאת פרנצסקו האייז

 מקורות התענית

המקרא וחז"ל זקפו את חורבן שני בתי המקדש לחובתו של עם ישראל, ולשיטתם תשעה באב מסמל את חורבנו הלאומי של עם ישראל בעקבות רקבון מוסרי. על פי המקרא, עיקרו של החטא, היה המנגנון השלטוני שהושחת. השופטים רודפים שוחד ושלמונים, השרים סוררים חברי גנבים ומושחתים (ישעיה פרק א` כ"ג). והכהנים וחכמי העם עובדים עבודה זרה בבית המקדש עצמו. (יחזקאל פרק ח`). ואולם ירמיהו זוקף את הרס מדינת יהודה לחובת המדיניות של מלכי יהודה האחרונים, שסמכו על "משענת קנה רצוץ" וכרתו ברית עם מצרים המתפוררת נגד בבל שהייתה אז בשיאה הצבאי והמדיני.

על פי חז"ל בית ראשון נחרב בגלל שלוש העבירות החמורות: רצח, גילוי עריות ועבודה זרה, ובית שני נחרב בגלל שנאת חינם.

לפי המסורת, יום זה היה מוּעד לפורענויות מאז ומתמיד, ואירעו בו חמישה אסונות היסטוריים: חטא המרגלים, חורבנות הבית, כיבוש ביתר בידי הרומאים, מותו של בר כוכבא, וחרישת ירושלים בידי הרומאים. כפי שמסכם זאת הרמב"ם, בביסוס על המשנה בסוף מסכת תענית:

"ותשעה באב, חמישה דברים אירעו בו.

  • נגזר על ישראל במדבר שלא ייכנסו לארץ;
  • וחרב הבית בראשונה
  • ובשנייה;
  • ונלכדה עיר גדולה ובית תור היה שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל (ביתר בזמן מרד בר כוכבא) והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח, ונפל ביד גויים ונהרגו כולם, והייתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש;
  • ובו ביום המוכן לפורענות, חרש טורנוסרופוס הרשע ממלכי אדום את ההיכל ואת סביביו, לקיים "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ" (ירמיהו כו,יח; מיכה ג,יב)."
(משנה תורה הלכות תענית פרק ה` הלכה ג`)

במשנה שעליה מסתמך הרמב"ם, שבה רשימת הפורענויות, (תענית פ"ד מ"ו) וכן בגמרא המפרשת אותה (תענית דף כ"ט ע"א) לא הוזכר מותו של בר כוכבא, וזוהי הוספה מיוחדת של הרמב"ם, בהנחה שהוא נהרג עם נפילת עירו.

הלכות האבלות בתשעה באב

צום תשעה באב נוהג בסוף תקופה הנקראת שלושת השבועות או "ימי בין המצרים", שמתחילה בי"ז בתמוז ומסתיימת בט` באב. בשלושת השבועות הללו יש הנוהגים מנהגי אבלות שונים, כמו לא להסתפר ולא להתחתן, להימנע משמיעת מוזיקה ומרחיצה של תענוג, כגון בים.

משך הצום

צום תשעה באב נמשך משקיעת החמה של היום שלפניו ועד צאת הכוכבים, כ־25 שעות; לפני השקיעה אוכלים סעודה מפסקת.

עינויי הגוף

מאחר ותשעה באב הוא החמור מכל צומות האבל, חלים בו חמשת העינויים הנוהגים ביום הכיפורים:

  • הימנעות מ:
    • אכילה ושתיה
    • רחיצה - רחיצה כלשהי לשם הנאה, אולם רחיצה לצורך הסרת לכלוך מותרת.
    • סיכה - סיכת הגוף לטיפוח או הנאה.
    • נעילת הסנדל - נעילת נעליים העשויות מעור.
    • תשמיש המיטה - יחסי אישות, וכל קירבה גופנית בין איש ואישה.

בשונה מיום הכיפורים שהוא יום המיוחד לקדושה יתרה על ידי התענית, מהותו של תשעה באב היא האבלות, ולכן נתקנו בו עינויים נוספים:

  • אסור לשבת על כיסא (כיסא הנמוך משלושה טפחים אינו נחשב לכיסא).
  • אסור להריח מיני בשמים.
  • מן הראוי להמעיט באמצעי הנוחות בשינה, כגון שימוש בכרית אחת במקום שתיים למי שרגיל בכך, או לישון על מזרן המונח על הרצפה.
אמירת קינות ברחבת הכותל, ערב תשעה באב ה`תשס
אמירת קינות ברחבת הכותל, ערב תשעה באב ה`תשס"ד

 לימוד תורה

על התורה נאמר "פִּקּוּדֵי ה` יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב" (תהילים י"ט ט`), כלומר, התורה משמחת את הלב. משום כך בתשעה באב אסור ללמוד את רוב מקצועות התורה, למעט הכתובים העוסקים בפורענות עם ישראל, כגון מגילת איכה וספר איוב, חלקים מספר ירמיה, ופירושיהם השונים, וכן פרקים מן התורה שבעל פה העוסקים בפורענות ובאבלות. מותר ללמוד הלכות אבלות.

תינוקות של בית רבן אינם לומדים בתשעה באב.

 סדר התפילות ומנהגים

שינויים בסדרי ישיבה בבית הכנסת

בקהילות רבות נהוג שלא יושבים על הספסלים אלא יושבים על הארץ. בקהילות הספרדים במערב אירופה נהוג אמנם לשבת על ספסלים אך אין יושבים במקום הקבוע. נהוג להסיר את הפרכות מן ההיכל או ארון הקודש. נוהגים בתפילה לכבות את האורות הגדולים ולהשאיר מעט אור או להדליק נרות.

 תפילת ערבית

לפני תפילת ערבית נהוג בקהילות ספרדיות מסוימות לקרוא מספר קינות (קינות אלו היו נאמרות בעבר בשבתות של בין המצרים אך מנהג זה התבטל בשל האיסור לומר קינה בשבת), ובקהילות אחרות את שירת האזינו. בכל הקהילות הספרדיות וגם אצל יהודי תימן אומרים את מזמור קל"ז ("על נהרות בבל"). יהודי תימן אף מוסיפים את מזמור ע"ט. בקהילות אשכנז לא נהוג להוסיף קטעים לפני תפילת ערבית. מנהג קדום אצל יהודי ארם צובא הוא לקרוא את מגילת איכה לאחר שירת האזינו ולפני תפילת ערבית (ולא אחרי תפלת העמידה כמו ברוב העדות).

בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את תפילת עננו (למעט יהודי אשכנז שאומרים אותה רק במנחה) ובחלק מן הקהילות גם את תפילת נחם. לאחר תפילת שמונה עשרה אומר החזן קדיש וקוראים את מגילת איכה, במרבית הקהילות ללא ברכה אך במספר קהילות אשכנזיות נהוג לברך לפניה "על מקרא מגילה". לאחר המגילה נהוג לומר קינות נוספות מדורות מאוחרים. לאחר אמירת הקינות נהוג לומר קדושה דסידרא (למעט מנהג תימן הבלדי) אך מתחילים מ"ואתה קדוש" (כמו בבית האבל). לאחר מכן אומרים קדיש בלי המלים "תתקבל (צלותנא ובעותנא עם) צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל..." בניגוד לשאר ימות השנה (טור אורח חיים סימן תקנ"ט, הובא ברמ"א סעיף ד`) אך יש נוהגים בכל זאת לומר תתקבל (כף החיים שם, סעיף קטן ט`). אצל הספרדים נהוג לומר קדיש מורחב עם הוספה של קטעים מסויימים, קדיש זה נאמר גם בסיום מסכת ובעת ההלוייה. אצל הספרדים ובעוד קהילות נהוג להכריז את מספר השנים לחורבן הבית; לפני הכרזה זו נהוג לכבות כמעט את כל הנרות בבית הכנסת ולהשאיר רק נר בודד דלוק.

 טלית ותפלין בתשעה באב

ברוב הקהילות, בתפילת שחרית לא מתעטפים בטלית ולא מניחים תפילין, שהוא גם מנהג של אבלים[1]. בקהילות ספרדיות רבות נהוג להניח טלית ותפילין בבית לפני תפילת שחרית, לקרוא בהם קריאת שמע ולחלוץ אותם, ולהתפלל תפילת שחרית בבית הכנסת בלי טלית ותפילין. הטעם למנהג זה הוא ההלכה האוסרת על קריאת שמע בלי טלית ותפילין. בקרב היישוב הספרדי הוותיק בארץ ישראל (בעיקר בירושלים) נהוג מתקופה קדומה להתפלל את תפילת שחרית עם טלית ותפילין, ולחלוץ אותם רק לפני אמירת הקינות. מנהג זה התפשט בשנים האחרונות גם אצל יהודים ספרדים שאינם מוותיקי היישוב שרצו לקבל עליהם את מנהג ארץ ישראל.

תפילת שחרית

בבוקר תשעה באב מתקיימת תפילת שחרית ללא טלית ותפילין. בתפילת שמונה עשרה בברכת "ולירושלים עירך" מוסיפים "נחם" , אומרים אבינו מלכינו במקום תחנון ולאחר מכן סליחות מיוחדות לתשעה באב. מוציאים ספר תורה אחד ובו קוראים פרשת "ויחל משה" כבכל התעניות.

 מנהגי תשעה באב לאחר חצות היום

לאחר חצות היום מקילים מעט בשניים ממנהגי האבלות של יום תשעה באב: מתירים לשבת על כיסא, ולא על הרצפה, ומניחים טלית ותפילין בתפילת מנחה (מי שלא הניח בתפילת שחרית). בחלק מקהילות צפון אפריקה נהוג להתחיל אחרי חצות היום בהכנות לביאת המשיח. ההכנות כללו ניקוי יסודי של הבית ואפילו סיוד. כדי שאם המשיח יבוא אפשר יהיה לקבל את פניו כיאות.

 תפילת מנחה

בתפילת המנחה של תשעה באב, מתאספים כל הציבור בבית הכנסת, ומניחים תפילין וטלית (לנוהגים להתעטף בטלית). אומרים "אשרי", חצי קדיש ומוציאים ספר תורה. קוראים "ויחל משה", ומפטירים "דרשו ה` בהמצאו", כבכל תענית. מתפללים שמונה עשרה, ובברכת "בונה ירושלים" מוסיפים בכל הקהילות את תפילת נחם, העוסקת בציפייה שבית המקדש השלישי יבנה במהרה. אחרי חזרת הש"ץ, אומרים את כל הקטעים שלא אמרו בשחרית (שיר של יום ופיטום הקטורת).

 האם הגיע הזמן לשנות ממנהגי תשעה באב?

בעשורים האחרונים, בעקבות תקומת מדינת ישראל והצלחתה ובניין ירושלים, היו קולות אצל רבנים מסוימים שקראו לעדכן את הלכות תשעה באב, בעיקר לשנות או לבטל את התפילה הקשורה לתשעה באב, תפילת נחם, שמתפללים אותה בתפילת שמונה עשרה, בה כתוב על ירושלים שהיא "בזויה ושוממה ומושפלת עד עפר, מבלי בניה בתוכה". בין המצדדים בשינוי נוסח תפלת נחם היה הרב לשעבר של תל אביב, חיים דוד הלוי, שהציע לשנות את הנוסח מלשון הווה ללשון עבר ("העיר שהיתה חרבה ובזויה" וכו`). בינתיים, בגלל התנגדות הרבנים לחדשנות הלכתית זו, תפילה זו נשארה כמו שהיא.

במהלך השנים דנו לגבי אמירת קינות על השואה, ואף שלא הושגה הסכמה בנושא, קהילות רבות מוסיפות קינות מעין אלו לסדר הקינות. הקינה הנפוצה ביותר היא אלי אלי נפשי בכי של יהודה ליב ביאלר, הנאמרת במנגינת הקינה המקובלת במחזורי אשכנז "אלי ציון ועריה".

בשנת ה`תשס"ה (2005) החלה תוכנית ההתנתקות למחרת תשעה באב, ובאותה השנה התקינו מספר קבוצות של רבנים קינות שונות על חורבן היישובים וגירוש היהודים מגוש קטיף וצפון השומרון, ותיקנו לאמרם כבר משנת ה`תשס"ה (יום לפני תחילת ההתנתקות) כחלק מן הקינות [2].

 תשעה באב בתרבות במדינת ישראל

חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), תשנ"ח-1997 קובע כי רשות מקומית מוסמכת להתקין חוק עזר שיאסור קיום עינוגים ציבוריים בתשעה באב, או פתיחת בתי אוכל בליל תשעה באב. רשויות מקומיות רבות אכן התקינו חוקי עזר כאלה, וגם משדרי הטלוויזיה מותאמים לאופיו של יום האבל.

עיקר פעילויות התרבות בתשעה באב מתרחש בליל תשעה באב, כאשר ביום עצמו ניתן להצביע על סימפוזיונים מעטים ועצרות.

לאחר מלחמת ששת הימים, הפעילות המרכזית בתשעה באב היא התכנסות בסביבת הכותל המערבי תוך קריאת מגילת איכה ואמירת תחנונים וקינות; התכנסות סביב הכותל מתרכזת בהתייחסות לחורבן בית המקדש הראשון והשני ועיקר המגיעים הם חרדים ודתיים לאומיים. דרומית לרחבת הכותל, מתקיים אירוע אמירת הקינות של התנועה הקונסרבטיבית והתנועה הרפורמית [3].

במשך השנים התקיימו תפילות בבתי הכנסת שגררו ציבור רב, הכולל דתיים ומסורתיים. לאחר העלייה מחבר העמים בשנות התשעים החלו לקיים במתנ"סים ברחבי הארץ במסגרת פרויקט "יהדות לכולם" פעילויות בהם הוקראה מגילת איכה והגיעו אישי ציבור לשאת דברים.

לאחר רצח רבין ובעקבותיו ארגונים שונים החלו לערוך (משנת 2001) פעילות הנושאת את הכותרת הלילה לא לומדים תורה, פעילות העוסקת בדיאלוג בין דתיים וחילוניים ובמשמעות בית המקדש והחורבן בהווה. אירועים אלו נערכים בשישה מקומות שונים בארץ, כשהמרכזי שבהם נערך במסגרת עיריית תל אביב בשיתוף תיאטרון תאיר בכיכר רבין. שם הערב מבוסס על הקביעה ההלכתית שבתשעה באב אסור ללמוד תורה; הפעילות מתחילה בקריאת מגילת איכה ובהמשך עולים נואמים ואישים מרכזיים המפתחים ביניהם דיאלוגים בנושאי עימות, בשנים האחרונות דנו בין השאר על אמירת קינות שנכתבו בעקבות תוכנית ההתנתקות [4].

המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה הרפורמית פרסם קינה המאזכרת את רצח ראש הממשלה יצחק רבין, חוסר שירות צבאי של חרדים והיחסים המתוחים עם בית המשפט העליון.

בירושלים החל משנת 2005 נערכת פעילות תשעה באב בסגנון אחר בשיתוף ארגון זוכרים ועיריית ירושלים העוסקת במוטיבים של השכול והאבל האישיים והלאומיים הקשורים בתשעה באב; הפעילות מעניקה מענה גם לציבור חילוני שלא מזדהה עם העיסוק בבית המקדש ובחורבן, אך שואף להתחבר לתחומים נוספים בתשעה באב. בראיון לכל העיר ציטט מנכ"ל הארגון את הדברים המופיעים בספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים":

   
תשעה באב
כאשר כבשו הרומאים את החומה.. פרצו כנחל ברחובות, והכו בחרב את כל הנופל בידם, והמיתו אנשים לאין-מספר, ושרפו את הבתים באש על הנמלטים בתוכם. ואחרי אשר הרבו להרוס ולנתוץ את הבתים, באו בתוכם לשלוח ידם אל הבזה, ומצאו את החדרים מלאים חללי רעב ושערו שער למראה ויצאו בידם ריקות. אך אם גם נרתעו אנשי-הצבא מפני המתים האלה, הנה לא חסה עינם על החיים, וכל הנמצא נדקר בידיהם הם הקימו תלי חללים ברחובות והציפו את כל העיר במצולת דם, עד אשר כיבה הדם את הלהבה במקומות רבים
   
תשעה באב

תוך שהוא טוען

"תשעה באב במשך השנים נקשר לגירוש ספרד, לשואה ולכלל הפרעות והרציחות ורצח העם שהתרחשו במהלך ההיסטוריה. אך אל לנו לשכוח שבפרעות אלו מתו אנשים, אל לנו לשכוח את הפרצופים, את השמות ואת מעשיהם. ואם כבר איננו יודעים את פרצופיהם, לפחות נזכירם ונביט בעיניהם על עתידנו"

בתשעה באב מתקיימים בעיקר בירושלים טקסים אלטרנטיביים שונים; כגון טקס "כיבוי משואות" בכיכר ציון שהתרחש בשנת 2004

 עימותים תרבותיים

בשיח הציבורי תשעה באב עומד במשך השנים בדיון סביב חוקי העזר העירונים האוסרים על הפעלת בתי עינוגים. עיקר החיכוך נסב סביב העיר תל אביב, שם חלק גדול מהציבור החילוני לא חש שייכות ליום זה, כשציבור זה יצא לבתי עינוגים. בשנת 2001 החלטה של עירית תל אביב לא לקנוס בתי אוכל שיהיו פתוחים ביום זה עוררה דיון סוער בתקשורת ובכנסת דיונים שמאז התקיימו בכל שנה בעת כהונת אברהם פורז כשר הפנים הוא הודיע כי לא יפעל כנגד רשיות שלא יפעילו את חוק העזר העירוני בנוגע לבתי עינוגים בתשעה באב; אמירתו העלתה את הדיון הציבורי בשאלת צביונו של תשעה באב לשיא חדש.

 בעבודה

הבנקים בישראל סגורים בתשעה באב, ולעובדיהם זהו יום חופשה. בחלק ממקומות העבודה האחרים תשעה באב הוא יום בחירה, כלומר יום שעובדים החפצים בכך רשאים שלא לעבוד בו.

 

לגבי שינאת חינם נדבר בערב

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת