00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ולווט אנדרגראונד

רק את עצמי לוולווט ידעתי/ פוסט אורח

אסף ברטוב, הוגם, יוזם, מקים ומריץ פרויקט בן יהודה כותב:

אני נאלץ לוולווט ראיון שנערך עמי בתרבות מעריב.
אני מצוטט שם כאומר "כשגמרתי עם ביאליק התחלתי עם לאה גולדברג. ואז רחל. וכך הלאה".

דא עקא, כתבי גולדברג, בניגוד לכתבי ביאליק, עודם מוגנים בזכויות יוצרים, וכך יישארו בשלושים השנים הקרובות; ודאי שלא אמרתי שעברנו ללאה גולדברג -אמרתי  "רחל, יל"ג, וכן הלאה". הכתב הקליט את הראיון, כך שאין הצדקה לשגיאה בציטוט.

העורכת, יעל נעמני, שלחה אלי בטובה עותק מהדף המוכן-לדפוס בקובץ PDF ביום רביעי, אך על אף שחשתי להעמיד אותה על הטעות - יוצא כאן שאני מעיד על עצמי שאני מפר את חוק זכויות יוצרים, ועניין זה הוא בנפשו  שלפרויקט בן-יהודה, כמובן - התברר שלא קיבלתי עותק להגהה, אלא סתם עותק מוקדם, שכן הראיון ירד לדפוס עוד ביום שלישי.

אני מנוסה בראיונות, ויודע שדברים תמיד מקוצצים, נערכים, מוצאים מהקשרם, וכו`. גם בראיון הזה יש כמה משפטים בתוך מרכאות שאינם ציטוטים ישירים של  דברים שאמרתי (אך הם נאמנים לרוח הדברים), ויש אף שגיאות לשון (כגון הצירוף "יש את", שממנו אני מקפיד להימנע, החוזר כמה פעמים כאילו מפי), אבל   התרגלתי, ואני מוחל על זוטות אלה.

אך לשגיאה בעניין גולדברג, שמציגה אותי ואת פרויקט בן-יהודה כעוברים על החוק, איני מוצא תקנה. נעמני התנצלה והבטיחה שתנזוף בכתב (אין לי שום עניין בנזיפה בכתב), אך לא הציעה לפרסם תיקון בכתב.

והרי גם תיקון בכתב, כפי שהוכיחה פרשת ההתמוטטות-שלא-הייתה של מיכל היימן, שהוזכרה כמה פעמים פה בבלוג לא מציל את דראון העולם המובטח לכל שגיאה שהופיעה בדפוס. חיפושי ארכיון עתידיים יעלו, כמובן, את האייטם המקורי המודפס ללא התיקון, ומתברר שגם בגרסת נרג` (המקושררת לעיל) מופיעה השגיאה.

אסף ברטוב, עורך
פרויקט בן-יהודה
- - - - - - - - - - - -

תוספת, 20:11:
שאלתי את אסף שאלה שהייתה חסרה לי בראיון: איך מתמודדים בפרויקט עם טעויות הגהה, הקלדה, דילוגי שורות, שינויי משמעות וכנהלאה. וזו תשובתו:

היות שהפרויקט בנוי על עבודת מתנדבים, שרובם אינם אנשי מקלדת מקצועיים, ודאי שישנן שגיאות, דילוגי שורות, וכו`.

יש לנו בערך פי 10 יותר מתנדבי הקלדה מאשר מתנדבי הגהה; הגהה, מטבעה, תובענית יותר, שלא לדבר על הגהת ניקוד.  יוצא, אפוא, שלו רצינו להגיש אך ורק טקסט מוגה, גודל המאגר שלנו היום היה רק עשירית מגודלו למעשה, ובמקביל היו מצטברים אצלנו הררי חומר מוקלד ובלתי מוגה.

הפתרון כפול:  מצד אחד, אנו מגיהים חלק מהטקסטים לפני פרסומם.  מצד שני, אנו מפרסמים את רוב הטקסט ללא הגהה.  עם הזמן, או שנגיע להגיה אותם באופן יזום, או, מה שקורה לא מעט, שאחד הקוראים יסב את תשומת לבנו לשגיאות, ונתקן אותן.  יש בכך היגיון רב, שכן עצם זמינות החומרים (והיותם בני חיפוש באינטרנט בכלל [כלומר דרך מנועי חיפוש], ובני חיפוש בתוך גוף הטקסט [דרך הדפדפן]) מועילה לא מעט לרבים ממשתמשינו, שיכולים להתמודד עם תקלדות פה ושם.  כך גם גדל הסיכוי שהטקסט יתוקן, משום שיותר עיניים קוראות אותו.  והיות שאנו מגישים את הטקסטים הללו באינטרנט (כלומר לא הורגים עצים למען מהדורה משובשת, וזאת בניגוד לרוב המו"לים העבריים) ולא גובים על זה גרוש, אני חושב שזה הפתרון המיטבי בתנאים שיש לנו.

מכאן שמקסימום חומרים זמינים לציבור כמה שיותר מהר, ושרמת ההגהה שלהם משתנה, ומתקרבת אסימפטוטית לאפס שגיאות כפונקציה של משך הזמן שחלף מאז שעלו לראשונה לאתר.

ישנו גם אתגר נוסף, תיקונים של מה שאינן שגיאות, למשל, גנסין כותב "הרחוב היתה נמה", ואולם יש במקורותינו סימוכין לשם העצם רחוב גם במין נקבה (על משקל תהום).  כך שאנו נוקטים זהירות יתרה ולא מתקנים אוטומטית ברגע שמתקבל דיווח על שגיאה, אלא רק לאחר שפתחנו מילונים והשווינו מול מקורות מודפסים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ולווט אלא אם צויין אחרת