00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

rachely111

כמה גולשים בבלוג שלי
הצגת מספר הגולשים באתר
הערת המחברת !

כל התמונות ברשומותיי ובשיריי

הן לא שלי הן מהאינטרנט ומגוגל,

 למעט ציוריי ותמונותיי שציינתי. 

קנאה

    הרוח העיפה את דיונות החול מסביב לאוהל המתוח היטב, וערמה אותם לדיונות נוספות.
 
לעת ערב שקטה הרוח וקולות התנים החלו להישמע בחלל המדבר האין סופי.
 
שרה בדקה את יתדות האוהל, ניגבה את האבק ממיטת התינוק, השירה מבט נוקב באישה הרזה השוכבת על מצע דל, ולידה תינוקה.
 
היא הציתה את הקוצים שאספה ביום ואור נוגה אפף את האוהל הגדול. לבושה היה בטוב טעם, המתנות שהרעיף עליה בעלה הבליטו את חמוקיה ופניה היפים נצבעו באור זוהר.
 
לעת ערב מששב אברהם אל אוהלו, קמה הגר, הגישה לו את ארוחתו והציעה את מיטתו, הרימה את רגליו ורחצה אותן, השילה מעליו את בגדי העבודה , ורחצה את גופו, תא אחר תא, שריר אחר שריר, התמקדה על שרירי גפיו המעוצבים להפלא, כיאה לצייד, עלתה לעבר זקנו וגזזה אותו באומנות, עברה לידיו ורגליו וקצצה ציפרניו, ניגבה בעדינות כל פיסת עור בגופו ועטפה אותו בכותונת לבנה.
 
אברהם התענג על רגעים אלה, אחרי יום מתיש. שרה הביטה באמתה ופניה לבשו ארשת רצינית ואדמומיות קלה התפשטה בלחייה.
 
הגר המשיכה בעבודותיה ופנתה אל בנה ישמעאל לארוחת הערב.
בסיום הארוחה אברהם היה בוחר אחת משתיהן להנעים לו את הלילה.
 
שרה חלקה עם אברהם את מצעה, החליקה ידה על פניו ולחשה באוזנו, "אינני רוצה לראות את הגר יותר בבתנו, או אני או היא!".
 
אברהם חש בקולה קנאה שורפת, וליבו נמלא חמלה על הגר, ביודעו את הבאות.
הוא הביט לעבר הגר הישנה ולצידה בנו ישמעאל, ולא ידע את נפשו,הכיצד ישלחנה, הכיצד?.
 
הגר הייתה יפת תואר ,שחומת עור, עיני שקד שחורות כשחור הליל, אפה קטן ושפתיה דקות. גופה צנום אבל מעוצב להפלא, והיא טובת לב.
 
בהיות שרה חבוקה בשרועות אברהם ,דיברה על ליבו.
דיברה ודיברה,והמשיכה לדבר ולדבר, ואברהם כבר לא שמע דבר, ליבו דמע וזיעה נטפה מגופו הצח.
 
קולות התנים נשמעו מתקרבים ומתחזקים, והם גברו על קולה של שרה.
קולות בני הבית נדמו והחשכה תפסה את מקום האור הנוגה.
 
הבוקר עלה עם שריקות הרוח, ואור חמה יוקדת. אברהם קשר את חמורו, מילא את שקי הלחם והמים, קרא לשרה ושילח אותה למדבר על פני הגר. פני שרה נפלו ודמעות נקוו בעיניה, זעקה גדולה פרצה מגרונה,ובקנאתה כי רבה , רצה אל הגר והנחיתה את זרועה על ראשה בתנועה מהירה, אברהם ראה זאת , מיהר מיד אל שתיהן וכיבה את זרם הקנאה, קרא לשרה ודיבר על ליבה להניח להגר ,כיוון שהוא אף פעם לא ישלח אותה למדבר, ולכן אם היא חפצה להשאר באוהל , היא חייבת להבליג על קנאתה.
 
שרה נשארה, אך בליבה , קנאתה לא כבתה.
יום אחד אברהם בושש לחזור לאוהלו, ושרה תכננה במהירות את המזימה. 
 
הערב ירד , הגר הכינה את ארוחת הערב, שתי הנשים וישמעאל סעדו את ליבם ופנו אל יצועם.
משראתה שרה את ישמעאל ישן, היא גררה את הגר אל מחוץ לאוהל , משכה את חבל האוהל וכרכה אותו סביב צווארה, הגר ביקשה לנפשה אך שרה לא שעתה לה, הידקה את החבל עד צאת נשמתה.
גררה את גופתה אל מעבר לדיונות החול, וקברה אותה שם, וחזרה אל יצועה.
 
משאברהם חזר ושאל לשלום הגר, שרה טענה שלא חזרה משאיבת המים ואינה יודעת מה קרה לה.
 
אברהם לא חשב לרגע שכך יכולה להסתיים קנאה, ולכן הוא ואשתו שרה גידלו את ישמעאל יחד עם יצחק בנם לדורי דורות. 
 
 
 
 
 
רחלי
 
 
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
מפת מבקרים
דגלי מדינות שמבקרים
free counters
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל rachely111 אלא אם צויין אחרת