00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

המקום שבו אהבה ושוקולד נפגשים.

המוטו של אביטל קובע שהאהבה היא תחליף לשוקולד,  מול הטוענים שהשוקולד הוא תחליף לאהבה. אכן, מחלוקת קשה, מי צודק? איך פותרים סוגיה כזו?  אני שואל את עצמי. אנא עארף ? אני עונה לעצמי, 
 

 ואז אני נזכר מה אבא עליו השלום היה תמיד משנן לי:
בני, (כך אבי) בני, הוא היה אומר, תורה ודרך ארץ ירדו לעולם כרוכים זה בזה.
הבנתי אבויה, (כך אני) הבנתי אבי היקר, כמו אהבה ושוקולד שירדו לעולם כרוכים זה בזה, במקום שיש שוקולד תמצא אהבה במקום שיש אהבה יש גם שוקולד, כל כך ברור...
 
 
ואתם שואלים את עצמכם: מה הוא מבלבל את המוח? על תורה ודרך ארץ, על אבא שלו עליו השלום? עוד מעט יספר על אמא שלו זכרונה לברכה...תגיע כבר לעיקר!!!
אז טוב שהזכרתם לי, אבא שלי ע"ה סגד לאמא שלי ז"ל, בכל פעם שהרגיש צורך להתנצל (וכמעט תמיד הרגיש צורך) לא קנה לה פרחים... הוא קנה לה שוקולד.

 מצוייד בכל התובנות האלה, באתי לבנימינה לסטודיו של גבירת השוקולד, למקום ששמו "הפטיפורים של אביטל" הנה שוב הלינק: http://www.mapa.co.il/ng/buildrecord_LP3.asp?id=38128 שלא תצטרכו לחפש.

הקשתי בדלת בדחילו ורחימו וכשלא שמעתי תשובה, פתחתי את הדלת בזהירות והצצתי פנימה, ואז נפגשנו לראשונה במבט... כן, זה המבט של אביטל, אי אפשר לטעות, עיניים יפות מאירות ומחייכות, לפני שראיתי את הפה מחייך ראיתי את העיניים הזורחות בחיוך, וכמה שהיא אישה יפה, עם החיוך הזה היתה עוד יותר יפה. היא קמה לקראתי בידיים פרושות ועטפה אותי בחיבוק לבבי, והחיבוק מה זה נעים? חיבוק חם של אמא. אמא בריח נפלא של שוקולד חם, ונשיקה בניחוח של דובדבן, (לא להיסחף, נשיקה אמיתית על הלחי). קבלת הפנים של אביטל אמרה לי ללא מילים: ברוך הבא סבא, העובדה שבאת לבקר אותי גרמה לי שמחה ואושר אמיתיים".

אביטל הזמינה אותי לשבת בפינת הישיבה הנוחה הבנויה משלוש ספות המסודרות בצורת האות ח`, שתינו קפה, ופטפטנו קצת על עצמנו וקצת ריכלנו, כן עליכם הבלוגרים, (האם לא זה מה שאתם עושים במפגשים?), וכל רגע אביטל קמה ומביאה תקרובת, אז תקשיבו ותתגרו: טעמתי מכל סוגי הפטיפורים שהיא מכינה, בשילובים של פירות ואגוזים וליקרים ומי יודע מה... היא הגישה ליקר אלוהי בגביעונים קטנים של שוקולד והשילוב של הליקר עם השוקולד לא מהעולם הזה...ואגוזים מצופים באיזה מעטה מתוק, גם כן מעשה ידיה המוכשרות.

אבי עליו השלום לימד אותי ואמר לי כך: בני, אם אתה מתכוון לחזור למקום שבו ביקרת, כדאי שתקום ותלך לפני שיעיפו אותך.

אז נכון שהייתי רוצה להשאר שם עוד ועוד, אבל זכרתי את לקח אבי והתכוננתי להיפרד לא לפני שהצטיידתי בקופסת פטיפורים לדנדן וגם אחת בשבילי (מה לא מגיע לי?) צילומים של הקופסא משולבים ברשומה. אביטל הוסיפה לדנדן גם מיקימאוס שוקולד על מקל שהכינה בו במקום, סיכמנו שבאוגוסט מתוכננת סדנת יצירה בשוקולד בהשתתפות בלוגרים וילדיהם אז שריינתי לי מקום עם דנדן. אני חושב שיהיה לנו כיף.

אני לא מאמין שאחזיק מעמד עד אוגוסט....

אז רק רציתי להגיד לאביטל שמאוד מאוד אהבתי איך היא פגשה אותי (אדם זר) כמו חבר ותיק, וקיבלה אותי כל כך אמיתית ופתוחה ובלי פוזות, כדאי שאפסיק כאן, כדי לא להסחף. תודה.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

62 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת