00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עמק החיות המוזרות

מעשה בטבעת

זוכרים את השיבה שקיבלתי כחלק מלימודי המשפטים שלי?
 
ובכן אחרי שחזרנו מאיטליה בה התחתנו (אזרחית) ובילינו בה את ירח הדבש התחלתי ללכת עם הטבעת באופן די קבוע. די כי כל הזמן טבעת על היד זה לא תמיד נוח, וגם הטבעת השובבה שכבר ביקרה באיטליה וחזרה לארץ נדבקה בחידק הטיולים.
 
כך ארע שמספר שנים אחרי החתונה, כשבני הבכור כבר נולד ואפילו הספיק כבר קצת לגדול, לקחנו אותו, בעלי ואני, למפלצת. למי שלא מכיר - המפלצת היא מגלשה סופר אטרקטיבית בקרית יובל שבבירה (בה גרנו פעם).
 
כולם, כולל אני, התגלשו באומץ ובכיף כשבאיזה שהוא שלב הבחנתי שהטבעת אינה על אצבעי. סיפרתי לבעלי, אבל הוא לא התרגש. זה בדיוק כמו עם אבא שלך. אבא שלי בא איתנו ועם עוד כמה נציגים מהמשפחה המאד קרובה לאיטליה, ובשלב מסוים גילה כי טבעת הנישואים שלו חסרה. משך כל הטיול הוא היה מאד מוטרד וחיפש אותה המון, רק כדי לגלות אחרי כמה ימים טובים שהיא בשקית סוכריות שליוותה אותו.
 
למרות הגיחוך חיפשנו קצת, אך משלא מצאנו חזרנו הביתה בתקווה שהורדתי אותה שם. אבל לא. התקשרתי למשטרה לדווח, אבל אף אחד לא מצא. למחרת חזרנו למפלצת למסע חיפושים רציני יותר - אבל יוק. עד שעזבנו את ירושלים, עוד לא אבדה התקווה שיום אחד  הטבעת תצוץ במקום מפתיע, אך אחרי שעזבנו את ירושלים ואת הדירה, הפסקנו לקוות.
 
זמן מה הלכתי חופשיה כציפור דרור בלי שום טבעת כובלת, אך כשהגיע יום הולדת ארבעים שלי, קניתי (או קיבלתי מבעלי) טבעת זהה חדשה. הפעם כבר השתדלתי יותר לזכור איפה היא ולהשגיח עליה היטב, אבל יום בהיר אחד - אין! אולי קנאה זאתי בחברה שלה שערכה טיולים, לא ברור. זו הייתה מכה רצינית. לא זכרתי שום מקום בו הייתי עשויה להוריד אותה וגם לא התגלשתי בשום מגלשה.
 
פתאום כשבאתי לקחת את בני מהצהרון ראיתי אישה שלא הכרתי משוחחת עם השומרת. שמעתי את האשה אומרת לשומרת חייבים לתלות שלט! זה לא סתם. זו נראית טבעת נישואין. מייד התפרצתי לשיחה ושאלתי את הגברת - את רוצה לספר שמצאת לי את הטבעת? הגברת, שוטרת מסתבר, לא נולדה אתמול ומיד ביקשה שאתאר לה את הטבעת. התיאור נשמע לה מתאים אז היא הלכה לאוטו והביאה לי את הטבעת.
 
איזה כיף! איזה אושר! שאלתי אותה איך אני יכולה להודות לה, השוטרת אמרה שאני לא צריכה. הספיק לה לראות את הפנים שלי זורחות כשראיתי את הטבעת. פטור בלא כלום אי אפשר לצאת כמובן, אז כבר למחרת הגעתי אל השומרת מצוידת בבונבוניירה עבורה.
 
מה אנחנו לומדים מזה? שבארץ, ובאפילו במשטרה, יש גם אנשים טובים. מאד.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

37 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גגג האחת אלא אם צויין אחרת