22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


שבת שלום וסוף שבוע נעים לכולם

 
בוקר אור 
 
 
בוקר אור לכולם
בוקר אור ונפלא
יאלה יאלה לקום
עוד לא שבת....עוד קצת.....
נשות החיל צריכות מטעמים להכין
ובדרך קצת לנקות
והגברים לסידורים וקניות
וגם למטבח הם
נכנסים ומטעמים טעימים מכינים
יאלה יאלה לקום
גברים-נשים-נשים-גברים
בוקר אור
ויום נפלא לכולם
 
 
 
ברוך אתה ה`
אלוהנו מלך העולם
שציווה לנו להדליק
נרות שבת
אמן
 
 
ברוך בואך, שבת
,בואך ברוך
,הביאי נא עמך את המרגוע, את השלוה
,שלאחר שבוע רב פנים של המולת עמל
את החלל, שבתוכו אפשר לרקום
,אינסוף של חלומות, ביחד ולבד
את שעת המחילות שבה נוכל
.לשמוע את פעימות לבו של הזולת
,שבת, ברוך בואך
.ברוך בואך, ברוך נרך

 
 
 
שבת מנוחה / מאת: חנה וובר 
 
בנג! נפתחה דלת הבית
. גילה בת החמש ורוני בן הארבע חזרו מן הגן.
"אימא!" קראה גילה "ראי איזה ספר יפה הבאתי מהספרייה שבגן! ספרי לי את הסיפור, אימא!"
"אימא! היום סיפרה לנו הגננת ספור יפה מאוד! הקשיבי, אני רוצה לספר לך!" קרא רוני.
"אבל ילדים" אמרה אימא "אין לי פנאי עתה. הרי יום שישי בצהרים כעת, ועליי לסיים את ההכנות לשבת!"
"רק תראי את הספר, אימא". וגילה רצתה להניח את ספרה על שולחן המטבח.
"היזהרי, גילה!" קראה אימא בבהלה "השולחן מלא קמח! הגננת תצטער אם תלכלכי את ספר הספרייה!"
"אז רק תסתכלי, אימא!"
אימא הוסיפה לבחוש בסיר שעמד על האש. "אינני יכולה להסתכל עכשיו, גילה. האוכל יישרף, אם אפסיק לבחוש בו".
"אימא!" עתה נכנס רוני למטבח. "את רוצה לשמוע סיפור יפה? פעם אחת..."
"זששש..." השמיע קולו הבצל שבמחבת. "התרחק, רוני! שלא יותז עליך השמן הרותח!"
רוני צעד צעדים אחדים לאחור ופגע בקצה השולחן. טרח! התהפכה צנצנת הריבה, והכל נשפך על השולחן, על הכיסא ואפילו על הרצפה. עכשיו כעסה אימא:
"צאו מן המטבח, ילדים! אינכם רואים שאני עסוקה? ראו מה עוללתם כאן!"
גילה ורוני יצאו מן המטבח. הם היו קצת עצובים. מתי, מתי תשמע אימא את הסיפור שסיפרה הגננת לרוני? מתי תקרא לפניהם בספר שהביאה גילה?

בחדר הילדים היה משעמם. לגילה ולרוני לא היה מה לעשות. הם הקשיבו לקול דפיקת המכסים ולקשקוש הכפות, לקול המים הזורמים ולרשרוש הכלים שאימא שטפה. מרחוק הציצו וראו את אימא מנגבת את השולחן שמה כל דבר במקומו, מרימה את הכיסאות ומתכוננת לשטוף את הרצפה. באמת, אימא עסוקה מאוד. אז אולי יפנו אל אבא?

אבל גם אבא היה עסוק. "לא עכשיו, ילדים" אמר. "עלי למהר לחנות לקנות יין לקידוש".
וכשחזר אבא מן החנות הייתה עדיין עבודה רבה: לצחצח את נעלי כולם, להכין את נרות השבת של אימא, לפרוש מפה לבנה על השולחן... לאף אחד אין זמן ביום שישי אחר הצהרים!

פתאום אמרה גילה: "...רוני, בוא נסדר גם אנחנו יפה את החדר לכבוד שבת!"

התחילו גילה ורוני לעבוד. הם סידרו את הספרים ואת הצעצועים, ניגבו את האבק מהכיסאות, וגילה אפילו פרסה על השולחן את המפית שרקמה בגן בשנה שעברה. עכשיו לא היה להם משעמם. גם הם עבדו, גם הם התכוננו לשבת.

על המיטה כבר הכינה אימא את בגדי השבת של הילדים, וכשהכל היה מסודר, אמרה גילה: "... אתה יודע מה, רוני? בוא נעשה הפתעה לאימא, ונתלבש בעצמנו מהר מהר. הרי יש לה המון עבודה, ואין לה זמן להלביש אותנו!"
התלבשו הילדים מהר מהר. רוני סגר לגילה את הרוכסן שבגב, וגילה עזרה לרוני לרכוס את הכפתור העליון של החולצה ולקשור את הנעליים.

סוף סוף הגיעה שעת הדלקת הנרות. אימא סיימה את ההכנות האחרונות וניגבה את ידיה. "כל כך מאוחר, ועדיין לא הלבשתי את הילדים!" קראה. והנה - מה רואות עיניה? ילדיה לבושים ומוכנים לשבת! "אילו ילדים טובים יש לי!" אמרה אימא בשמחה, והלכה להתלבש אף היא. כשחזרה לחדר הגיש לה אבא את קופסת הגפרורים, והיא הדליקה את הנרות, כיסתה פניה בידיה ובירכה בקול רם.

"אמן!" ענו אבא, גילה ורוני.
אחר אמר אבא "שבת שלום", ויצא אל בית הכנסת, ואימא הושיטה יד אחת לגילה ויד אחת לרוני ואמרה: "עכשיו ניקח את הספר היפה של גילה מחדר הילדים".

ביחד נכנסו כולם לחדר. "איזו הפתעה יפה! כמה יפה ומסודר החדר! ממש חדר של שבת!" קראה אימא, ונשקה לשני ילדיה. אימא לקחה את הספר, התיישבה על הספה, והושיבה את רוני לצידה האחד ואת גילה לצדה השני.

שקט היה בבית. שקט ושלווה. כל דבר במקומו. הכל נקי, הכל מבריק, הכול מוכן לשבת.

אימא קראה לפני הילדים את הכתוב בספר הספרייה של גילה, והם הסתכלו ביחד בתמונות. אחר כך סיפר רוני את הסיפור הנחמד שהגננת סיפרה בגן. אימא לא קמה, לא מיהרה, לא הפסיקה אותו; אימא שמעה את הסיפור עד הסוף, ואז שרו כולם ביחד שירי שבת.

"עכשיו יש לך זמן" אמר רוני בשמחה. "סוף סוף אין לך עבודה! כמה טוב לנו בשבת!" "וכמה טוב לי" הוסיפה אמו. "כל השבוע עבדתי קשה, ועכשיו יש לי יום שלם של מנוחה מעכשיו ועד מוצאי שבת. "כן" אמרה גילה, "זה כמו הפתגם שלמדנו השבוע בגן:
"באה שבת - באה מנוחה".
 
 
 
 
SHABATSHALOM10.jpg SHABAT SHALOM image by silenciomatok

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת