00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבה בימי סגלון

בלוג הצילום שלי

וריאציות על געגועים

 
 
 

מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ מִתְעַרְבֵּל בִּי/ בְּתוֹךְ בֵּית הֶחָזֶה / בַּמֶּרְכָּז// מְבַעְבֵּעַ וְעוֹלֶה כְּלַפֵּי מַעֲלָה/ נִתְקַע בְּבֵית הַבְּלִיעָה/ גּוֹרֵם לִי לְלַעְלֵעַ/ וְלַמַּעְיָן הַדְּמָעוֹת/ לְהִפָּתַח// לְעִתִּים הֵן עוֹמְדוֹת בַּקָּצֶה/ גּוֹרְמוֹת לָעֵינַיִם לְהַבְרִיק// לְעִתִּים/ הֵן שׁוֹטְפוֹת גַּלִּים גַּלִּים/ בְּמוֹרָד הַלְּחָיַיִם//

 

 

 

 

הזמן החולף והתוכנית על עידן רייכל ביום חמישי האחרון, בה הוא דיבר על השיר "אם תלך" היכתה בי בפנים. הגעגועים ותחושת החסר טלטלו אותי מכף רגל ועד ראש, כאילו מישהו סטר על פני  בעוז, סטירה של געגוע שכל הזמן מלוה אותי, אך לא בכזו עצמה.

 

 

 

 

הגעגועים מכים בי בגלים עולים ויורדים. פעם הם בשיאם, כל הגוף שותף בתחושות. פעם הם שם ברקע כמו נוכח – נעדר. אבל תמיד, תמיד הם איתי. כשהגל גבוה, התחושות מטלטלות אותי מבפנים, מכווצות בי נימים, מרחיבות כלי דם וגורמות לדופק להלום בחוזקה ולהדהד באוזניים. תחושת התכווצויות באזור מפתח הלב גורמות לי להשתנק והעיניים, מאדימות מדמעות המבקשות לפרוץ החוצה. כשנרגע הגל, אדוות קטנות של געגועונים נושקות אל החוף ונבלעות בו. גלי הגעגוע הפכו להיות חלק ממני.

 

***

 

צילום - נחל פאג`ר

 

 

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ר ש פ י ם אלא אם צויין אחרת