22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


שנות ילדותי והחופש הגדול

 
 
 
 
 
גם אני הייתי פעם ילדה קטנה
בגיל צמחתי בגובה נשארתי קטנה
ואז הימים היו אחרים
החיים היו שונים
הכל השתנה
ואני מדברת על לפני כ-35 שנים
מהיותי בערך בת 5 ועד גיל 10 שנים
 
אני ואחותי בנות יחידות
אבי אז היה מנהל חשבונות ראשי בחברת ממשלתית גדולה
ואמי הייתה עקרת בית.
 
לא היו אז מכוניות
לא הייתה טלויזיה, ואם היה, אז בשחור לבן
לא היו מחשבים
הכל בפשטות בתמימות בתום
 
אני ואחותי היינו מחכות כל שנה לחופשת הקיץ
ואז ההורים היו מטיילים איתנו בארץ ברכבות.
 
וזה היה וירטואל קבוע כל שנה
רכבת לירושלים ובחזרה
רכבת לחיפה ובחזרה
ורכבת ללוד, שם הייתה לנו דודה שאהבת אותנו מאוד
והיינו נוסעים אליה ונשארים כמה שבועות.
 
היינו מתעוררות בשעה 5 בבוקר
נמרצות....מתרגשות
אמא שלי הייתה מכינה את הסנדביצים, שתיה קפואה
ונוסעים ברכבת בכיף באהבה ובאושר
 
הדודה האחות של אימי
הייתה מפנקת אותנו בצורה מדהימה
הפינוק היה בהתאם לזמנים, אבל מעל...כלומר פינוק " יוקרתי" של אז
 
למשל
הדודה שלי הייתה גרה בשכונת הרכבות בלוד
ובפינת הבית, ממש איך שיוצאים מהחצר הייתה חנות מכולת
ואז דודה שלי עושה את הקניות ובסוף כל חודש הייתה משלמת
נתנה הוראה לבעל המכולת
שכל שנבקש נקבל
ואז למשל אננס היה יקר מאוד ויוקרתי
פופיס.....ובטח עוד דברים שאני לא זוכרת.
 
הדודה הייתה יודעת מתי היינו צריכים להגיע
מחכה לנו ברחוב
וכשהייתה רואה אותנו והיינו רצים אליה
פותחת ידיים בחיבוק גדול ומחבקת ואוהבת אותנו מאוד
 
דודה מדהימה ונדירה
שנפטרה לנו....ככה פתאום
אכלה חביתה, ומשהו שכנראה היה עם הביצה
התפוצץ לה הלבלב ואז לפני 33 שנים לא כמו היום
טיפול נמרץ אחרי 3 שבועות נפטרה.
 
דודה שלא אשכח כל חיי
דודה אמיתית
וחינכה את ילדיה להערכה לכבוד ליחד במשפחה
ועד היום אנחנו משפחה מדהימה עם ילדיה
יש לה בת בניס, והתארחנו אצלה לא מזמן
ויש לה בת שהיא ציירת מדהימה וגרה בפלורידה וגם התארחנו אצלה
 
יש לנו אלפי תמונות רובם בשחור לבן
יום אחד אעשה סדר, נסרוק כמה ונעלה אותם
אבי אהב מאוד לצלם אותנו, היינו גאווה גדולה בשבילו
לצערי לא נהננו מספיק ממנו, כשהייתי בגיל 10 נפטר ממחלה.
 
החופש של אז
התמימות
הכיף
גם כשלא נסענו היינו בבית, ילדות טובות
משחקות בחוץ קלאס או תופסת...לא מפריעות לא מציקות
ולא דרשנו דברים שידענו שאין ולא נוכל לקבל.
 
כשאבי נפטר
אמי יצאה לנקות דירות
וככה גידלה אותנו וחינכה אותנו
וחושבת שאי ואחותי יצאנו בנות טובות
כשהתבגרה ולא יכלה כבר לקנות
טיפלה בילדים
כל העיר עד היום מכירים וזוכרים את אימי
כי היא טיפלה בהרבה ילדים, של רופאים טייסים, אנשי עסקים
ופשוט היינו משפחה אחת גדולה גם עם הורי הילדים
ועד היום חלק מהם בקשר איתנו.
 
נוסטלגיה
ימים שחלפו ולא ישובו עוד
ורואה את התמימות של אז
לעומת היום.....
הדרישות של הילדים, אי ההתחשבות בהורים
עמידה על שלהם
אפילו אופירוש הנסיכה שלנו כולה שנה וחצי
והיא יודעת לעמוד על שלה, לקבל את שלה......
 
אתמול הצקתי לה, והיא התעקשה
ואמרתי לה את עקרבית
והיא אומרת לי לא......
ואני אומרת כן.....והיא התעצבנה בסוף
וצרחה שוש (נקודה בו-באמצע) דייייייי
 
ואכן היא עקרבית כמוני
היא נולדה ב-11.11 ואני ב-4.11
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת