00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורים על הא ועל דא.

עוד חוזר הניגון - פרק שלישי ואחרון

Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4

פרק שלישי - על נהר אספיריןן




"רוןיקירי,

  אם אתה קורא את המכתב הזה, סימן שאני לא בין החיים, אבל זה בסדר, רון, זהבסדר – אני כאן גם אם אני לא פיזית לידך. אני כותבת לך את המכתב הזה כי אני יודעתשלא נותר לי זמן רב לחיות, מה שאומר לך לא יאמר פנים אל פנים, אני לא אעמוד בזה,אני יודעת שלא.

 

  אתה זוכר את היום שנפגשנו? בטח היה לך קשה לטפל ברגל שלי... היא התעקמהלגמרי והקדוש מנגו כבר לא פעל חודש, אבל אז באה הרמיוני, היא הייתה אדירה – מיכמוך יודע, היא טיפלה בי כמו שצריך. אני אשקר אם אומר שלא קינאתי בה כל משך חיי,הו... זה בהחלט יהיה שקר.

 

  אני לא חושבת שאיי פעם הבטת בי וראית אותי. אני יודעת שראית אותה, זה ברור.אני לא כועסת רון, באמת שלא. אני אוהבת אותך, אוהבת כמו שלא אהבתי אדם בצורהמטורפת כזו. זו הסיבה שמעולם לא קמתי והלכתי. מעולם לא וויתרתי, אפילו לא עד יומיהאחרון.

 

  הייתם יחד ואני הבטתי מהצד, התאהבתי בך מהרגע הראשון שראיתי אותך... ידעתאת זה, וגם היא. הו, הרמיוני הייתה כל כך אצילית, היא אפילו לא אמרה מילה לרעתי,להיפך, היא נעשה חברה שלי ועזרה לי... באמת נעצבתי בתוכי אחרי מה שקרה.

 

  כששמעת את שקרה לה הייתי בטוחה שתתאבד. אם לומר את האמת, הייתי בטוחה שלאאראה אותך יותר, רון, אבל אז נולד לנו ילד, ילד קטן ומתוק ושוב חשבתי שנרגעת...חשבתי שקיבלתי את רון שלי בחזרה. כנראה שטעיתי. היא הביטה בנו בכל מצב, אני יודעתשהיה לה קשה... לא האמנתי שהיא השאירה את צלה כאן... היא כנראה הייתה מאוהבת בך עדכלות עם עשתה מעשה מטורף שכזה.

 

  רון, שניכם כבולים אחד לשני. לא ילד, שאני יודעת שאתה אוהב בכל ליבך, לאנישואים כשלנו ולא מוות ישחררו אתכם מאהבתכם אחד לשני... אני משחררת אותך רון.משחררת אותך ממני... משחררת אותך ללכת אליה ולהציל אותה בעצמך... רון, זכור מיאתה, זכור את בנך  וזכור אותי. כעט לךותשחרר את שניכם מכבל הייסורים שמענה אתכם כל כך הרבה זמן. לך רון. אתהמשוחרר."

 

  רון קרא את המכתב, דמעות זולגות ומטשטשות את הכתוב, שחוזר ומתחדד כל פעםמחדש. `אתה משוחרר רון` הוא קרא את המשפט הזה שוב ושוב, אתה משוחר? ממה? היאלא יודעת עד כמה העריך אותה? ואולי זה עצם הטעות שלו... הוא לא אהב אותה כמו שהגיעלה, הוא העריך אותה ורכש לה כבוד... זה לא מה שרצה, הוא ידע שלא.

 

  רון סיים לארוז את מזוודתו ואת המזוודה הקטנה של בנו, הוא בהה במה שהיה ביתובששת השנים האחרונות.

 

"בוא רנדי, בוא ילד שלי... אנחנוהולכים מכאן. אנחנו הולכים למקום חדש... מקום שבו נוכל לחיות בשקט, אתה תהיה קוסםגדול יום אחד, רנדי, אני מבטיח לך ילד שלי. אמר רון לבנו, מושיט את ידיו אל הקטןלהרים אותו.

 

"אבא... אל תבכה, אני אשמור עליךשלא תהיה עצוב, הנחש הרשע לא יפגע בך כי אני אשמור עליך אבא!" אמר לו רנדיבחיוך קטן, רון לא היה צריך יותר מזה, הו לא... הוא לא היה צריך יותר כלום.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TODsR אלא אם צויין אחרת