הבלוג של תמרה ב
|
TAMARA BLOG |
חור בלב
. . .
כשרק נפרדנו, הייתי בטוחה שזה עניין של חודשים. לא יכולתי לחשוב קדימה בשנים. שנים נראו לי כמו המון המון המון זמן של לבד. וכבר כמעט חמש שנים. חמש. וואו... מי היה מאמין. כשהייתי שומעת על נשים שנמצאות ללא זוגיות שנים, זה גרם לי לעקם גבה, להרהר הרהורים קטנים, לחשוב מחשבות לא ברורות. והנה אני, גרושה כבר כמעט חמש שנים. חמש שנים ארוכות. חמש שנים מלאות. חמש שנים של שינוי וגדילה. שנים של להיוולד מחדש. שנים של למידה. שנים של התהוות נשיותי, אימהותי, הוויתי המקצועית. שנים.
והוא. הוא כבר הספיק להתחתן מחדש. לקנות בית ואוטוטו יוולד לו בן. בן ראשון. לנו יש שתי בנות ולו יהיה עכשיו בן. לא, לא רוצה לחזור לחיים איתו. לא רוצה לחזור לאישה שהייתי אז, וחתונה זו לא משאת נפשי. רק רוצה שמישהו יביט בי ויבחר בכל יום לחיות איתי את חייו. רוצה שמישהו יראה אותי, את כולי על כל הרבדים, בכל הגוונים ויגיד לי "תמר, אני אוהב אותך". רוצה שמישהו יהיה איתי, לצידי. יקיף אותי. רוצה גבר. שיהיה גם קצת הגבר שלי.
ואולי באמת יש איזה חור בלב שלי שלא יכול להתמלא בשום דבר אחר מהדברים שמעשירים את חיי, חור שרק זוגיות מתאימה לו. רק זוגיות תמלא אותו.
אולי. . .
נושמת עמוק.
מחבקת את עצמי.
הולכת לישון, איתִי.
הוספת תגובה
28 תגובות