00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

החיוך האחרון

23 דקות אחרי ששחררתי לחלל רשומה מחוייכת, ממעלליו של מוישה איציק,  ובעוד השחוק בפינו ולשוננו רינה, רינה. החליט הלוחם שזה הזמן להרפות.
קיבלתי טלפון בהול מהמרכז הגריאטרי להגיע מיד לשיחה עם הרופא.
לא רצו למסור פרטים נוספים, גם לא היה צורך.
 
בדרך אספתי את הינדה פייגה אישתו, שהכריחה אותי לחזור על שיחת הטלפון מילה במילה שוב ושוב. עד שפקעה סבלנותי ושאלתי אותה: "למה הרופא מזמין אותנו דחוף?" "לבשר לנו בשורות טובות?" "ממתי בשורות טובות זה דחוף?".
 
הרופאה התורנית חיכתה לנו, היא חיבקה את הזקנה ואמרה לה, אני מבטיחה לך שהוא לא סבל, לא יכולנו לעזור לו לחיות יותר אבל עזרנו לו שלא יסבול.
 
שאלתי אם אפשר להכנס אליו? כן, הוא עדיין בחדר מס` 3
 
הוילון כיסה סביב למיטה, על המיטה היה שק גופות בצבע כחול, סגור בריצ`רץ`, (קיבינימאט, מראה לא מלבב, חבל שלא הקדמתי להציץ לפני שהזקנה נכנסה).
חיפשתי את הזיפר הכפול שהיה באיזור הרגליים. לו משכתי באחד הנועלים, כל השק היה נפתח לרווחה על מערומיו ומבושיו המתים. משכתי את שני הנועלים יחד עד אזור החזה ואז משכתי באחד מהם והראש הצפוד שקוע הלחיים וחסר השיניים נחשף, העיניים פקוחות לרווחה מביטות בך במבט מאדם טיסו.
 
באין ספור של סרטים ראיתי את סצינת "החסד האחרון" של סגירת העפעפיים בעזרת האצבע והאגודל, זה נראה לי הדבר הכי מתבקש לעשות, בחיים לא תיארתי לי שאשתתף בסצינה כזאת עם מת על אמת.
 
השארתי קצת את ידי על המצח החם עדיין, ובלבי בירכתי אותו בהפלגה נעימה בים השלווה הנצחית, ובציד בופאלו בשדות הציד הנצחיים,
רציתי לפנק אותו במשהו אינדיאני כזה אופטימי. לא חשבתי שמערכת השכר והעונש שלנו תטה לו חסד רב.
 
"בואי פאני (כינוי של הינדה פייגה), תאחלי לו נסיעה טובה," היא נגשה והניחה ידה על הכסילופון שהיה פעם חזה של אתלט וביבחה שקטה נפרדה ממנו.
סגרתי חזרה את הריצ`רץ בשק הכחול כמו שסוגרים קונטרבאס שחוק.
 
מרחנו ידיים טוב טוב בג`ל אנטיספטי בריח אצות ים ויצאנו אל השמש המסנורת של עוד יום קיץ חם ולח, מי אמר שהחיים קלים?.
 
יהי זכרו ברוך.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

49 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת