00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן המורה

ממחזרים בקבוקים ושונאים ערבים

צחקתי כשקראתי על הצעת החוק לחייב לימודי ציונות בבתי הספר. נו באמת - מה עשינו עד עכשיו? אצלנו מלמדים ציונות ורק ציונות באלף ואחת דרכים. בטקסים השונים, במסעות לפולין, בסמינרים, בטיולים השנתיים. דוגמה טובה לכך היא תכנית הלימודים בהיסטוריה. וועדה מיוחדת ישבה במשך שנים כדי לקבוע מה תהיה תכנית הלימודים ובסוף הוציאה תחת ידה תכנית המותחת קו ישר בין המאבק של עזרא ונחמיה בהשפעות החיצוניות על היהדות, דרך המאבק במתייוונים ומרד בר-כוכבא והופ - בקפיצה מהירה אל ימינו אנו, אל המדינה מוקפת האויבים שקמה כאן בגלל השואה. העיקר שהתלמידים יידעו שזרים זה איכסה ואנו תמיד סבלנו משנאה ותמיד רצינו מדינה למרות ההתנגדות של הערבים ואנו כמובן צודקים, הכי צודקים.

התלמידים היקרים שלנו מפנימים היטב את המסרים והם, צר לי לומר, ברובם מיני-פאשיסטים קטנים שעבורם הקללה הכי גרועה היא "ערבי". במקרה הטוב, כך גורסים התלמידים הנפלאים שלנו, צריך לגרש את כל הערבים מהארץ. מי שמקטלג את השירה של אוהדי בית"ר ירושלים ושחקנה נגד הערבים כאקט של קיצוניות או את דבריו של שר המשטרה על "הערבוש" כמשהו יוצא דופן לא יודעים מה קורה עם הנוער שלנו. עבורם השנאה היא ברורה ואוטומטית.

באופן אבסודרי, הם אינם יודעים דבר על אותו מושא שנאה שלהם. ככל שהם שונאים יותר, הערבים נדחקים לפינה רחוקה בתודעה שלהם. אין לתלמידים מושג מה ההבדל בין ערביי מדינת ישראל לערביי השטחים או תושבי מדינות ערב האחרות. עבורם יש דמות אמורפית של "ערבי" חסר פנים וזהות שמאיים להשמידם בכל רגע.

למה נזכרתי לכתוב על כך? כי היום שוב חזרה בתי הקטנה מהגן עם רעיון מיחזור הבקבוקים, שבא אחרי רעיון השמירה על המים וקצת אחרי המסרים המאד חשובים על החור באוזון. בכלל, נראה שהפכנו לבתי ספר לאיכות הסביבה. ההצגות, המופעים (פסטיגל/פסטיחג/פסטיפארק), אתרי האינטרט, הסרטים והפרוייקטים מוקדשים לאיכות הסביבה. כי מי יכול להתווכח עם המסרים הללו? האם לא חשוב לשמור על הכוכב שלנו? מה זה משנה אם מתחת לרגלינו בוערת האדמה?! בואו נקיף את עצמנו במתקנים להכנת קומפוסט כדי שלא נרגיש שאנו חיים, סליחה, בביצה טובענית מלאת חרא.

אנחנו מגדלים את הדור הבא של הלוחמים, לא אזרחים. עבור הצעירים של הדור הזה זהות ישראלית אומרת רק דבר אחד: צה"ל. הייתי בסמינר זהות ישראלית וזה היה הדבר היחיד שהם יכלו לחשוב עליו כמאחד אותם וכמקור הזהות המיוחדת שלהם. בטקס הסיום של בית הספר שלנו הוזכר הצבא כל שלוש דקות. היה עצוב לראות זאת. ילדים צעירים ותמימים הרואים את הצבא כפסגת שאיפותיהם, כחוויה הגדולה מכולן.

אנו מחנכים כאן דור של ספרטנים שרואים את שכניהם דרך כוונת הרובה. מי שמתפלא שהם מתנהגים כמו בהמות בעזה או מצביעים בהמוניהם לליברמן פשוט לא דיבר בזמן האחרון עם בני נוער. אני נמצא שם בכיתות ושומע אותם. אנו מתלוננים על החינוך הפלסטיני והערבי, ובצדק, אבל מה איתנו? האם אנו מלמדים אחרת? האם אנו מתמודדים עם המציאות או בורחים לדבר על מיכל הדחה דו-כמותי? הרי רק ניסיון להראות שבכלל יש צד אחר שגם הוא מרגיש משהו ונפגע נראה כבגידה וטירוף.

הייתי מהמורים שנחשפו לערכת הלימוד על "הנכבה". רבותי וגבירותי, זה ממש לא העניין ואין מה "לחשוש". התלמידים שלנו לא יבדילו בין כפר קאסם לחברון, לא יבינו מדוע צריך לתת זכויות לערבים שהם אזרחים כמוהם, לא יראו את הקושי בכך שאנו שולטים על אנשים שאין להם זכויות, כך שללמד אותם על הנכבה זה לבנות את הקומה ה-50 באוויר.

מה שבטוח הוא שהתלמידים שלנו ישמרו על הסביבה וימחזרו הכל. עובדה שהם ממחזרים את הרעיונות של הסבים שלהם. כשנתעורר במדינת אפרטהייד מנודה מהעולם, צודקים בעיני עצמנו, זכרו את קולות התלמידים שלא שמעתם, את "החינוך הציוני" שהנחלתם להם, את המסעות לפולין שבהם הפכתם אותם ליותר מיליטנטים ושונאי זרים.
חופשה נעימה לעמיתי המורים ולתלמידים היקרים.

הערה או שתיים:
כמובן שזו הכללה. בלי הכללות לא היינו כותבים שום דבר בעל משמעות.
אני לא מתעלם מאחריות הצד השני לסכסוך, אבל לא חושב שעלינו להפוך את עצמנו לדומים לקיצוניים שבאויביינו.
לכל החשים פגיעה אישית בכל פעם שמוזכרת המילה צה"ל בהקשר שלילי ויקפצו פה מיד, הרי שאני מכריז בזאת על כך שגם אני שירתתי את מדיניתי והינני קצין בצבאנו הנפלא כך שתצטרכו להתאמץ טיפה יותר מהרגיל.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יומן המורה אלא אם צויין אחרת