00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בנויה לתלפיות.

מחפשת שֵׁם.

העברית הרהוטה והנוקבת של hope2b מראה אישה אָסֶרְטִיבִית היודעת לעמוד על רצונה, שהגיעה למָבוֹי סָתוּם בחייה מול גבר מסור ואוהב, ילדים בריאים ומוצלחים, עבודה שהיא אוהבת. חברות, חברים ויתר עוגנים שהופכים את החיים שלה למקום מוּגָן ושפוי יותר. אלא שאז, המְתִיחוּת בין השניים מטפסת למקומות שמקשיים על תפקודו של זוג נשוי והיא קמה ובוגדת בבעלה.

 

"הדלת פתוחה" זה מה שאומר לי החוקי כבר שנים. "אשמח אם תעופי מכאן כמה שיותר מהר"

 

את הופ, מצאתי במקרה באחת משיטוטי הבוקר שלי, שבהם אני מקדישה זמן לחפש את אותם כותבים אָנוֹנִימִיים. שאין להם מִגְרַשׁ חֲנָיָה מלא בקהל, כי הם לא מחפשים רייטינג. ושהמילים שלהם יסתרו לי בחוזקה ויגרמו לקוגניציה שלי להתרוצץ באֵימָה במוח, על מנת שאעצור ואשאיר אצלם חותם בצורת מילים. בהתחלה כשקראתי אותה וראיתי את האזכורים המתובלים בחַיּוּת לא ברורה בכל פעם שכתבה על הלא חוקי, הכעס החל לחלחל בי. זה קרה בזמן שבָּרָק פילח את נשמתי בקול בָּס מתגלגל ורדף אותי עד שהתעוררתי והעפתי את אותו גבר שמעל באמוני.

הפער בין הופ אלי גרם לי לנסות להבין איזו מַשְׁמָעוּת חיובית יש למילה בְּגִידָה, מאחר ובאותם ימים ראיתי בה מַשְׁמָעוּת אחת ויחידה שהיא הֲפָרַת אֱמוּנִים, ושאין לה אלפי צורות כמו למילה אהבה. אצל הופ הבנתי שצריך להיזהר מהכללות, חרף המעשה השלילי והלא נורמטיבי, שכולם מצקצקים כשמישהו בוגד בך. הדרך שבה הופ לוקחת את הדברים ומתרגמת אותם למציאות שלה, גורם לחשוב שהמילה בְּגִידָה היא בעצם תעלומה בלתי פתורה שקשה להבין. האם היא סוג של זעקת כְּאֵב או חולשה לברוח לפיתרון קל ומהיר כמו אֲכִילָה כפייתית כפיצוי לאהבה. והאם מחירה של הבְּגִידָה הופך להיות מאין זירה של טֶרוֹר רגשי, למקום בלתי מוגן ומסוכן ובעיקר מעייף, שנלווים אליו רגשות וצרכים אחרים החיוניים להתפתחות ולהישרדות פסיכולוגית. כשאיפה שאותו בוגד בטוח שימצא נֶחָמָה וביטחון הוא מוצא שזה הפך למקור של אימה.

 

"הכתיבה היא המרד שלי, בכתיבה אני יכולה להיות פורעת חוק וסדר, אפילו לבגוד".

 

בהתמודדות כאובה היא משחררת את שהוסתר במשך שנים ואת מה שנגלה בהמשך המטלטל את עולמה ומתאר אישה שחצתה את כל הקווים האדומים, כשעל ידי שפה רגישה ומדויקת היא משחזרת רגעים, ריחות ומראות. ובאופן גלוי ופתוח היא מספרת על התלבטויות, נחמות, תשוקות וטלטלות של אישה נשואה, אֵם וחברה, וקולגה לעבודה. תחושות שאותם היא מנסה לנסח לעצמה שוב ושוב בחיי היומיום, תוך שאיבת כוחות גלומים להתמודד עם רגשות חזקים, ובְּנִיָּה מחדש של הדימוי העצמי וההערכה העצמית שלה.

 

"אני מבחינתי לא הייתי מוכנה להסתפק בפגישה חטופה פעם ב.... רק כדי להחמיא לאֶגוֹ שלי. אם הצלחתי לקרוא טוב את מה שיבוא בעתיד אם כן הייתי הולכת על זה, הייתי מוצאת רק תִּסְכּוּל. השיחות שלנו היו מסתכמות ב "איך ומתי נוכל להיפגש שוב" ואם ניקח בחשבון את מִגְבָּלוֹת הזמן והמרחק, התִּסְכּוּל רק יתגבר ואיתו ההרגשה המחורבנת - שלי. ואם אמשיך לחשוב בצורה אֶגוֹאִיסְטִית אומר לך כבר עכשיו שאני רוצה וצריכה יותר. שיחות נפש, פתיחות, מַצְפּוּן נקי, פגישות ספונטניות או מתוכננות קצרות. או ארוכות שאינן מצריכות ימים של תכנון מראש והכי חשוב רגש. רגש זה לא דבר שאני מוכנה להיכנס אליו בשלב הזה שבו אני עדיין טעונה רגשית."

 

והאם באמת אין רגש בין זוג שמקיים מערכת יחסים אסורה. לעשות את ההַפְרָדָה הזו, לשכב עם גבר, לתת לו לחדור לשיא האינטימיות שלך ולהתעלם מהמַגָּע ומהמילים שהוא לוחש לך. ולהאמין שזה יישאר לנצח עד שמגיע הרגע שבו מגיע רגע הפרידה או הניִתּוּק מזה שחיזק את המערכת החיסונית שלה ולהבין שאולי זה נגמר אבל נשאר כמו צלקות ההַרְזָיָה בגוף שלך לנצח.

 

"יש משהו מאוד אֶגוֹאִיסְטִי, סוג של שְׁלִיטָה מזויפת, שנותן תחושה טובה בידיעה שיש מישהו שאת חשובה לו והוא נורא אוהב אותך ומאמין שפעם שוב תהיי שלו. גם שָׁם, בתקופה הזאת ששרידים ממנה נשארו לי ויישארו כנראה לנצח, היה משהו טוב, חי. שגרם לי להרגיש שאני עדיין חיה, נושמת, אוהבת, רוצה ומִשְׁתּוֹקֵקת."

 

בעבודה מול עדת תרנגולות נשית היא מתארת את מערכות היחסים האנושיות שנרקמות בקוּבִּיָּיה המשרדית וההתרחשויות סביבה. 

ועל החלקים החלשים באישיותה שזה משהו אדיר ונדיר, להיות אוֹתֶנְטִי ונטול מסכות. ולהביע את הכעס שלך שמתפרץ בגלל קוֹלֶגָה שהתנהגה אליה כמו ילד מרושע המצביע על ילד שמן, כאילו היה אוֹטִיסְט ומלגלגל עליו. "אני מתה על הפַּרְצוּף המעפן שלך כשאת מסתכלת עלי, זה מצחיק אותי. מה יש לבנאדם כמוך, שלכאורה יש לך הכל, בעל אוהב ותומך בעל מַעֲמָד, פרנסה טובה, ילדים בריאים, בית גדול, פּוֹזָה ענקית... מה יש לך לקנא בי?"

 

החברות שלה רואות בה כותל ואוזן קשבת, ובבעיות שהן מפנות אליה היא פותרת בעצם את המחשבות של עצמה. כשבסתר ליבה היא מעדיפה את החברים הגברים. "יצא לי בשבוע האחרון לדבר עם שני חברים טובים שלי. השיחות שלי עם גברים הרבה יותר פורות מאשר השיחות עם חברותי אפילו אם לפעמים מדברים על כביסה. קיימת סוג של פתיחות שלא קיימת בשיחות עם חברות. "

 

הופ גורמת לכל מי שחווה מערכת יחסים מטלטלת לחשוב לפני שהוא מכניס את עצמו לתִּסְבּוֹכֶת איומה. האם בגידה היא רק הטְרִיגֶר של מערכת יחסים מקולקלת. האם להישאר במאסר רגשות עם אדם שלא אוהבים הוא חולשה או חוסר ברירה, בגלל הילדים. האם בוגדים ממאנים להבין כי הכפייתיות הזו אינה ניתנת לתִּיקּוּן באמצעות מגע של זר, ורמייה אינסופית עד שלא יבינו כי היא שִׁרְיוֹן הגבס ולא הפצע. ואולי היא רק ביטוי לפֻּרְקָן המתח המצטבר על ידי רומן, שמהווה גם אמצעי כדי לנקום בפרטנר. האם המְסִירוּת הרבה למִסְגֶּרֶת המשפחתית, יוצרת קוֹנְפְלִיקְט עז אצל הבוגד והוא נקרע בין נאמנותו למשפחה, החוסרים הרגשיים והמיניים. והאם מקום העבודה הוא שק אִגְרוּף של מה שקורה בבית, או מקום מִפְלָט.

על שאלה זו ואחרות הנוגעות למשבר סביב חיי זוגיות, אפשר למצוא בבלוג של הופ- מחפשת שֵׁם. שהוא כמו רומן מרגש ומתמשך שנפלט ממנו חום אנושי רב, רווי בכאב ובשמחת חיים. והוא מלא באהבת הבריות ובהכרת חולשותיהם. על ידי אישה קסומה ואנרגטית בת חֲמִישִּׁים. שהמילים שלה מטילים את צילם הכבד כמו עֵץ אלון על מי הנהר. ושבזרימתם הם נראים כמְנִיפָה נפתחת, שבטלטולה חווים מַשַּׁב רוּחַ רענן.

 

***

 

והנה תוך כדי סיום כתיבת שורות אלו, אני פותחת את תיבת המסרים ורואה מסר שמונח כמו בֶּגֶד שנדחס בלי שיקפלו אותו לארון האומר-את נשמעת וכותבת טוב. וצירוף תמונה של גבר. רק הבעיה שכתוב לו בכרטיס שהוא נשוי ומחפש וזה מכעיס אותי. כנראה יש לו קִלְקוּל קֵיבָה רציני ולא בא לו ללכלך את האַסְלָה בבית, אז הוא רוצה לחרבן אצלי כאילו שאני פְּשָׁרָה שלו, או בֵּית שִׁימּוּשׁ ציבורי. ולא בא לי להיות פְּשָׁרָה של אף אחד. וכששולחים לי מסר השואל אם אפשר להזדיין קצת בדרך, כי זה יעשה לי טוב בוואגינה ולך זה יעשה נעים בזין. אז בא לי להגיד שלא אי אפשר, כי לא בא לי להיות עונג שבת של אף גבר נשוי ולקנות את המשפט המטומטם "אני אעשה לך אפקטים של ברקים ורעמים מאורגזמות". ואז אני חושבת איך המושג אהבה הפך לסקס, ואיך סקס הפך לכלי מלחמה שגורם למאבק מתמשך של שני המינים. וכשאני מקבלת כאלו מסרים יוצא לי החשק לחשוב על המילה זוגיות.

 

נ.ב אני חייבת להודות שמעולם לא הקדשתי רְשׁוּמָה שלמה למישהו, פרגנתי בכמה מילים ובאותיות קטנות בסוף כל רשומה שלי, אבל הפעם יש אנשים שבהחלט ראויים למסך שלם. ואני אפילו מתרגשת לכתוב מעט על אישה אחת עם כל כך הרבה עוֹצְמָה.

 

 

 

Delusion71@walla.co.il

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

46 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הזוייה אלא אם צויין אחרת