1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

החיים הטובים: שיחה במסעדה

 

אתמול בשעת ארוחת הצהרים, ישבתי במסעדה (ספק מסעדה, ספק בית קפה, ספק קפיטריה) צפופה מאוד.

כל כך צפופה כך שכמעט צמוד לכתפי ישב סועד אחר, בשולחן אחר.

 

בשל הקרבה הפיזית ובשל תנאי האקוסטיקה המדהימים של אותו מקום, שמעתי בבירור את הבחור שישב צמוד לכתפי – יותר טוב מאשר את שותפי לסעודה שישבו איתי מסביב לשולחן.

 

היה זה בחור צעיר – כבן 25 להערכתי, דעתן ולא שתקן. ככל ששמעתי ממנו יותר, תהיתי יותר ויותר לגבי הגורל המר שהביא אותו למסעדה זו.

 

בתחילתה של השיחה הציג הבחור שאלה קשה: כיצד ניתן להשיג דרכון זר, רצוי של מדינה באיחוד האירופאי? לדבריו של אותו בחור, ברגע שיוכל להשיג דרכון כנ"ל, הוא יעזוב את הארץ מיד – לעולם טוב יותר (ולא לעולם שכולו טוב). מסתבר שהבחור עומד להינשא במזל טוב, אך לאשתו לעתיד אין את האזרחות שהוא חושק בה.

 

לאחר זמן קצר נסבה השיחה לנושא אקטואלי יותר. כמה מזל שסוף היום מתקרב! הוא כבר כל כך רוצה ללכת הביתה!

השעה הייתה 12:30 בצהרים לערך ולי באופן אישי ציפה עדיין למעלה מחצי יום עבודה, כך שתהיתי למקור התחזית האופטימית שלו.

 

אבל גם נושא זה נזנח במהרה לטובת נושא מעניין בהרבה – צלילות באילת (כלומר בים סוף). נשמע היה שלשכני לארוחה יש ניסיון ארוך ועשיר בצלילות בים האדום, כולל ידע בלתי נדלה על תאונות צלילה שונות והטיפול בהם.

 

בשלב זה סיימנו את ארוחתנו וחזרנו למשרד. אך לא יכולתי להפסיק לחשוב על אותו בחור מסכן...

(טוב, ליתר דיוק שקעתי בענייני עבודה ובתגובות בבלוג שלי, אבל בדרך הביתה התחלתי שוב לחשוב על אותו בחור מסכן).

 

עבודת הבלשות התחילה.מה אני בעצם יודע על הבחור?

חמש עובדות ברורות היו בידי:

  • רע לו בארץ והוא מחפש הזדמנות לעזוב
  • הוא עומד להתחתן
  • הוא כנראה יעזוב את העבודה מוקדם
  • הוא אוכל ארוחת צהרים במסעדה
  • יש לו ניסיון עשיר בצלילות בים סוף

 

מי יכול לענות לפרופיל כזה?

 

חשבתי רבות ולבסוף הצלחתי להגיע לתשובה. מדובר בפליט אפריקאי (ייתכן מדארפור)! הכל ברור כעת.

 

הבחור הגיע לארץ בדרך לא דרך – כפי הנראה שחה דרך הים האדום עד לאילת, ומכאן הניסיון הרב בצלילות (ובפרט בתאונות צלילה – שודאי היה עד לרבות מהן בדרכו).

מטבע הדברים הוא הגיע לחופי ישראל ללא כל מסמכים מזהים. על כן הוא חושק בקבלת דרכון. אך מכיוון שידוע כי יחס הישראלי לפליטים האפריקאיים הינו מתחת לכל ביקורת, הוא אינו רוצה דרכון ישראלי אלא דרכון זר שיאפשר לו להימלט לחיים טובים יותר בארץ סובלנית.

 

למזלו הרב הוא פגש בחורה נחמדה והתאהב בה. היא גם התאהבה בו – אך גם לה אין דרכון זר ולכן זה לא מקדם אותו אל חלומותיו. (ייתכן – אך זו רק אפשרות – שגם אהובתו הינה פליטה מאפריקה).

 

כדי לבנות את חייו ולממן את החתונה הקרבה ובאה, נאלץ הפליט המסכן לעבוד משמרות ארוכות – רצוי משמרות לילה בהן הוא יכול להרוויח יותר כסף. מכיוון שכך הוא התחיל את המשמרת האחרונה בחצות הלילה ויסיים אותה בשתיים בצהריים – משמרת של ארבע עשרה שעות. אכן מזל שהיא מתקרבת לסופה.

 

ולבסוף, אם לא די בצרות שנחתו על ראשו, לבחור אין ממש בית. אולי הוא גר במלון מעופש, אולי  בדירת חדר בדרום תל אביב (או גרוע מזה – במזרח כפר סבא) ואולי הוא מסתפק בספסל בגן ציבורי. בכל אופן, יהיה מקום מגוריו העלוב אשר יהיה, אין שם מטבח ולכן הוא אינו יכול להכין לעצמו אוכל ונאלץ לאכול את ארוחות הצהרים שלו במסעדה.

 

בירכתי את עצמי על פיתרון הגיוני לתעלומה כשלפתע חשבתי על עובדה אחת שכמעט מוטטה את התיאוריה שלי.

הבחור היה ללא ספק לבן. ופליטים אפריקאים הם לרוב שחורים.

האם ניתן להתגבר על הסתירה?

האם אאלץ להמציא תיאוריה חדשה?

 

רגע! יש פיתרון! בשל העבודה הקשה (משמרות לילה של 14 שעות), המחסור בבית  והתלאות הרבות שהוא עבר, הפליט המסכן שלי החוויר כולו.

 

כעת, שהכל ברור, נותר לי רק לחשוב על דרך לשפר במשהו את חייו של הפליט האומלל.

אולי אתרום לו את ההכנסות שלי מהכתיבה בבלוג.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

70 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת