00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

נייר ועוד

Hochstrahlbrunnen

09/06/2009

הכיכר בה שוכנת המזרקה, שוורצנברגרפלאץ, היא אחת הכיכרות החשובות בוינה, כי היא מחברת את ה"רינג", הכביש הטבעתי שמקיף את מרכז העיר (בימי הביניים עברה שם חומת העיר העתיקה, וכשפורקה, שמשו אבניה לבניית הכביש) עם השדרה הרחבה ביותר בעיר. בקצה הכיכר שוכן ארמון שוורצנברג, שהיה שייך למשפחת אצילים מבוהמיה.

במרכז הכיכר - המזרקה בעלת השם הבלתי אפשרי מהכותרת, זו שנראית כמו גייזרים שיוצאים מתוך סלעים. המזרקה נבנתה ב- 1873 לכבוד צינור המים הראשון בעיר, שהזרים מים מהאלפים. המהנדס שתכנן את הצינור, אנטון גבריאלי, תרם סכום עצום באותם ימים - 200 אלף קרונות, כדי לבנות את המזרקה. 20 שנה אחר כך, נתרם סכום גבוה אף יותר, כדי להאיר את המזרקה בלילה (עד היום היא מוארת בצבעים שונים).

המזרקה מורכבת מהמון מזרקות קטנות, המסמלות את הזמן שחולף. יש בה 365 מזרקות קטנות מסביב (כמספר הימים בשנה), קצת יותר פנימה - 6 מזרקות וסלע (6 ימים בשבוע), 12 מזרקות גבוהות (חודשים), 24 מזרקות קטנות (שעות) ו- 30 מזרקות במרכז (ימים בחודש). סידור זה שונה במקצת מהמקורי, שגם הוא היה סביב אותו נושא.

בין המזרקה והארמון נמצא גלעד לחייל הרוסי (או משהו כזה, אני לא קוראת רוסית, ולא שאם היה כתוב שם בגרמנית אז כן הייתי מבינה), שהוקם ב- 1945, ואינו חביב על הוינאים. במקום קבורים חיילים סובייטיים, וב- 1955 חתמה אוסטריה על הסכם המחייב אותה להמשיך ולטפל במתחם. לאחר התמוטטות הקומוניזם, היה ויכוח גדול באוסטריה אם להרוס את האנדרטה, אבל היסטוריונים טענו שהיא מסמלת פיסת היסטוריה חשובה, ולכן נותרה על כנה. 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

21 תגובות

אתם על המפה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עלמה7 אלא אם צויין אחרת