00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

הגיג על אמת על פרסום על יושרה על ספרים ופטישזם.

למען הגילוי הנאות זה הולך להיות יותר מהגיג אחד.
לפני יומיים, בשעת לילה מאוחרת, קראתי את הרשומה: "אמת בפירסום - זכותו של הקורא לדעת?"  שכתבה ידידתי (עד היום ומקווה שגם אחרי היום) סיווי =  SIV30 שהלינק שלה מובא להלן: 
 
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1490161
 
התעצ`בנתי, ישבתי וכתבתי תשובה ארוכה ארוכה (כמו שאני יודע) לתוך השעות הקטנות של האשמורת השלישית. ואיכשהו אלוהי התפוז הטוב חירבש וחירב לי את הכל וזרק את התגובה שלי לפח הזבל של ההיסטוריה. באותו רגע רציתי לנפץ את הצג "22 החדש שלי (פחות מ-900 ש"ח באייבורי, אבל עדיין זה כסף- קניתי זה לא מכבר יחד עם המחשב "תותח על" הכל ב2280 ש"ח ב10 תשלומים, כלום לא בחינם חוץ מהפירסומת שאני עושה כאן.).
החשש להבהיל את החתולים, הרובצים דרך קבע, על שולחן העבודה שלי ומשגיחים עלי, מנע ממני לפרוק את זעמי ותסכולי. אז ויתרתי והלכתי לישון.
במחשבה שניה אני מודה ליד הנעלמה בתפוז המניאק, שמחקה לי עבודה של שעתיים וחצי (מדוד, כי כבר מתתי לישון). כי הוצאת הקיטור שלי לא שווה לאבד חברה כמו סיווי, וכבר נוכחתי לדעת כי מזגה חם, שליפתה מהירה ואצבעה קלה על ההדק.
אבל לצאת בלא כלום אי-אפשר, אז אחרי שישנתי על הנושא לילותיים+ אחה"צ אחד, החלטתי לכתוב רשומה הגיגית משהו, לא מכוון אל סיווי דווקא, אלא אל עצמנו אנו ואני נכלל גם בעצמנו (למגינת או שמחת ליבי, תלוי בסיטואציה).
 
תנו לי עוד שניה להתמוגג מההקדמה ואני אתכם:

ספריה או מלכודת אבק?

אז ככה:
על אמת בפרסום- אין חיה כזאת נקודה. יש יותר שקר צביעות עורמה, הסחה, הסתה, וגירוי בצמד המילים, מאשר אמת, (תאמינו לי אני מתחכך בתחום רבות). אמת בכלל לא שייכת למשחק. תארו לכם שילוב כמו "התבונה שבטימטום" יש חיה כזאת???
יש חיה כזאת יש ויש, בין אלה שמאמינים באמת בפירסום.
 
על זכותו של הקורא לדעת- כדי שלא אגלה באיזו פינה את עינו הבולשת של חבר בלוגיה אהוב ואהוד הבודק בציציותי, ולמען הגילוי הנאות, אפרט להלן את המקורות מהם שאב עבדכם הנאמן את הספרים שכתב עליהם לאחרונה.
 
"אישה הולכת לרופא"- נרכש בצומת ספרים 88 ש"ח + 19.90 עבור "בשבילה גיבורים עפים" במבצע. לא שמרתי קבלה אבל המעוניין יקבל תדפיס של כרטיס האשראי. וכאן וידוי אישי קטן, מי שעוקב אחרי יודע שאני מהמתמכרים בקלות.
וכשאני נגמל, אסור לי בשום אופן להעמיד עצמי בניסיון. 10 שנים שאינני מעשן ואני יודע בוודאות שסיגריה אחת, מציצה אחת, תחזיר אותי לשתי קופסאות ביום.
כנ"ל ספרים. כשאני קורא העולם מת, אני מתמכר כבד לקריאה, יום אחד נגמלתי באחת. זה שנים שלא לקחתי ספרות יפה ביד.
משום מה התפתיתי לקרוא את "אישה הולכת לרופא" והכל חזר ואני כבר ב-4 ספרים בשבוע ושוב אני בספירות אחרות הרחק מן ההמון הסוער.
ומי שמכור יודע שהוא ישיג את ה"דוזה" שלו בכל דרך אפשרית ישרה או עקומה.
 
 
אכן דקורטיבי, מעורר חשק, קנאה, האם אין פה מידה רבה של פטישזם?
 
"עיר הגנבים" ורשימות על אהבה"- שני ספרים שהשאלתי אצל חברה, אני מתנצל לפני קוראי שלא גיליתי את אוזנם בדבר המקור המפוקפק. ואם לא די ביזיון וקצף, אלה ספרים עם "כריכה לבנה" מה זה? הוצאת ספרים המכבדת את עצמה מחזיקה קבוצת "שפני ניסיון" שקוראים את הספר לפני צאתו לשוק, מעירים את
הערותיהן וההוצאה מקבלת החלטות על סמך ביקורתם או שלא.
"השפן" אינו מקבל תשלום עבור "עבודה" זו אבל רחמנא ליצלן אינו משלם עבור התענוג אשר לעיתים הוא מפוקפק.
 
"נער קריאה"- פה כבר הייתי ממש מתוחכם, נכנסתי ל"צומת" מתוך כוונה לרכוש את "הנער" ואת "החיוך האטרוסקי" (מבצע ספר שני ב19.90שקל), אז "האטרוסקי" אזל ולא בא לי לקחת משהו אחר. ואז שמעתי גברת בקופה שטוענת שאין לה כרגע העדפה לספר נוסף. מיד חברתי אליה ועשינו עיסקת פיפטי\פיפטי, לפעמים אני כל כך רב תושיה, חיסכון 44 שקל לא הולך ברגל.
 
"חיוך אטרוסקי" ו "גנבת הספרים"- היום כבר אי אפשר לקנות ספר, מפתים אותך במבצעים, ואיך שלא תתמרן אתה יוצא עני בכמה מאות שקלים.
אז חיכיתי למצוא בן זוג ל"אטרוסקי" ואז ה"דקיקה" התמוגגה מ"הגנבת" וכשסיפרה לי במה מדובר, נדלקתי. אבל הצומת (צומת ספרים) חארות לא קטנות, לא הכניסו את שני אלה במבצע, ורק בזכות "חודש הספר" קיבלתי 25% הנחה 66 ש"ח כ"א במקום 88ש"ח. סקירה על השניים האחרונים בקרוב.
 
אם אמשיך לפרט, אני חושש שאתם, או תאבדו את הסבלנות, או תאבדו את עצמכם לדעת, או תוותרו על זכותכם לדעת.
דרך אגב לא הזכרתי מקורות חינמיים או במחיר סימלי, כמו סיפריות ציבוריות ופרטיות, השאלות ו"סחיבות" מחברים טובים. אני מכיר כמה חברויות נפלאות שהסתיימו על רקע אי החזרת איזה ספר מזורגג. וכאן אני עובר למילה או שתיים על יושרה, ספרים ופטישיזם.
 
אך לפני כן אסכם את הפרק הקודם:
דיר באלק יקירי האהובים! לכל אחד מאיתנו יש 20 קוראים גג 30 ביום טוב (כשבתגיות יש סקס). מה לנו ולפירסום והקפדה דקדקנית: שילמת או קיבלת בחינם?, במיוחד כשמדובר בספרים, אז בואו נחזור לפרופורציות הנכונות שלנו,
(סליחה לאלה מביניכם שיש 50 קוראים). לו שילמנו על כל ספר שקראנו, היינו פושטי רגל ויד, שלא לדבר על יערות הגשם שהיו לגמרי מתחסלים.
 
מילותיים על יושרה:
 
1. כל אדם באשר הוא זוכה אצלי לקרדיט גבוה באשר ליושרתו - אלא אם הוא עצמו טרח להנמיך את הגובה.
 
2. משום מה, נפנוף אדם ביושרתו והחזרה על המנטרה של אמירת האמת, מכניסה אותי ללחץ. כשאני מתחיל לנפנף אני יודע שאני במגננה כלשהי ואז אני מודאג.
 
3. התובנות על יושרה הן פרטיות שלי ולא קיבלתי אותן בהר סיני או משהו דומה לזה.
 
יותר ממילותיים על ספרים ופטישזם:
אני יודע שאני נכנס לשדה מוקשים, (אז תמות נפשי עם פלישתים) בכל בית יש ספריה, קטנה או גדולה אבל ספריה. האם מישהו שאל את עצמו למה? להלן כמה הרהורים בנושא:
 
1. ספרים הם סטאטוס, סביר שבית שיש בו תצוגת ספרים, בעליו קרא את הספרים והם מעידים עליו שהוא חכם, או "חמור נושא ספרים".
 
2. פעם בבתי "נובורישים" אפשר היה למצוא ספרים כרוכים לפי מטר רץ שאסור היה לגעת בהם. (בגרסה הזולה יותר הדפים היו חלקים ללא דפוס).

פיתרון מבריק לאוהבי הספר, במקום ספריה כמלכודת אבק- טפט על הקיר. איזה פיתרון יצירתי!

3. כיום ספרים הם בעיקר מלכודות אבק, לנקות ארון ספרים ממוצע לוקח לפחות 3 שעות. עוזרת זה מינימום 35 ש"ח לשעה, צא ולמד 100 ש"ח 6 פעמים בשנה(אחת לחודשיים חייבים לנגב, לא?) הם לפחות- 600 ש"ח. ביננו, בכמה ספרים מספרייתכם נגעתם השנה שלא לצורך ניגוב אבק?
 
4. שטח רצפה של ספריה ממוצעת בבית ממוצע בעומק 40 ס"מ לפחות באורך 3 מטר, לפני הספריה 60 ס"מ פנויים לגישה של בן אדם ממוצע ברוחב מותן 50.
הווה אומר 3 מ"ר בכל דירה ממוצעת רק עבור סמל מעמד, שרובו איננו בשימוש כלל. מה עלות המטרז` המיותר? מה עם המשכנתא? לפני שמישהו נעלב לי, המדידות נעשו בביתי שלי, ובמותני שלי.
 
 5.ארונות ספרים וספרים שלא בשימוש הם עצים מתים, קרי יותר חור באוזון, קרי יותר קרינה אולטרה סגולית קרי כלייה על המין האנושי. אופס... נסחפתי לאפוקליפטה, לא לעניין.
 
6. דיו דפוס תוצר על בסיס נפט אשר הולך ומתדלדל כתוצאה מניצול יתר ואשר תהליך הפקתו ועיבודו מקצרים את חיינו וחיי כדור ארצנו.
 
7. המסקנה המתבקשת: יחסינו לספרים הוא מיתי, דתי, נפשי, פסאודו תרבותי, פאטישיסטי, בקיצור לא הגיוני.
 
8. סיימת לקרוא? תעביר לבא אחריך, אתה תרצה לחזור אליו? כמה כאלה כבר יש? 10% לא יותר. גם את אלה אפשר פשוט לסרוק למחשב.

ספרים אינם קדושים רבותי!

ספרים אינם קדושים רבותי, גם הרעיונות הנשגבים שבהם אינם קדושים,
אז תשאלו, שום דבר לא קדוש בעינך?
אוהו... ועוד איך קדוש בעיני, החיים קדושים, אהבת חינם קדושה, ערכי הטבע קדושים. שלוש פעמים קדוש מלוא כל הארץ כבודם.
 
למען הגילוי הנאות, הזכויות על התמונות שמורות לבעליהן. (שזה לא אני).

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

65 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת