00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אב במשרה מלאה

עברנו דירה

אל תתרגלו אותי!

כמו כולם שמעתי את הצופרים ב-11:00 בבוקר היום. האזעקה "תפסה" (למה תמיד אזעקה "תופסת" אותך?) אותי בחניון ליד בית המשפט בנתניה. בדיוק הנעתי את האוטו ושמעתי את החדשות. התחלתי לנסוע משם. עצרתי ליד הקופאית של החניון ושאלתי אותה אם הבוטקה שלה היא המרחב המוגן שבו היא צריכה לתפוס מחסה. הקופאית צחקה ואמרה שאם הבוטקה החזיקה מעמד ברוחות ובגשמים של החורף, גם טילים לא יפילו אותה. האנשים ברחוב נראו מאוד אדישים לצופרים, ניסו להתעלם מהרעש ולהמשיך בשגרת חייהם.
וחוץ מזה, איזה טיל ירצה להגיע לנתניה?
 
"תרגיל העורף הגדול" נפתח השבוע בסערה ואנחנו, האזרחים, הצטרפנו אליו היום בצהרים. כל כך מגוחך. חבורה של קצינים בפיקוד העורף עושים תרגילים כדי שבוועדת החקירה הבאה, כשיבדקו למה המקלטים בנהריה ובצפת עדיין היו מעופשים ממי גשם ואשפה, הם יוכלו להגיד "אנחנו עשינו את תרגיל העורף". התרגיל מהווה כיסוי תחת לצה"ל ולממשלה, כאילו דואגים לעורף ולמיגונו. הרי ביננו, אם יפלו כאן הטילים האירניים, לא ממש יעזרו לנו גדי סוקניק ואולפן פיקוד העורף. ראינו דוגמאות לכך במלחמת לבנון השניה ובעופרת יצוקה.
 
מעניין שכל שנה, עם פרוץ עונת תקציב המדינה, מתמלאת העיתונות בקצינים המתראיינים ומדברים על הרחבת מעגל האיומים, ועל האיום האירני והאיום מהחיזבאללה ועוד איומים, העיתונים משרטטים קשתות פגיעה ואיומי טילים, להראות לנו שאנחנו בטווח הטילים. מחזה ההפחדה הזה משמש כדי להסיט את הדיון מרכבי הליסינג של משרתי הקבע ותנאי הפנסיה המופלגים להם הם זוכים כשהם "מזדקנים" בגיל 45.
 
אפילו דובר צה"ל בעצמו, אבי בניהו, נזכר לזעוק את זעקתם של אנשי הקבע, בטענה שהאוצר "משחיר את פניהם" בכך שמדגישים את תנאי השירות בעוד שצריך צבא חזק וגדול כדי להתמודד עם האיומים הגיאו-אסטרטגיים במזרח התיכון.
 
ואנחנו האזרחים הפשוטים, החפ"שים - מה אמורים לעשות עם כל זה? לרוץ למרחב מוגן? למגן את החדר האטום? עוד פעם לשים סמרטוט רצפה עם סודה לשתיה מתחת לדלת? לשתות מים? מה רוצים מאיתנו. שחקו לכם הגנרלים במשחקי המלחמה הטפשיים האלה (שבהם תמיד הצבא שלנו מפסיד משום מה) ותנו לי לחיות את חיי בשקט - בלי צופרים, בלי אזעקות ובלי מגנטים טפשיים על המקרר, שמורים לי לתפוס מחסה תוך 3 דקות. בשביל זה השתחררתי מהצבא ולא נשארתי בקבע - כדי שלא יקפיצו אותי עם אזעקה. ניסויי צופרים אתם עושים בימי הזכרון (וגם על זה יש לי מה להגיד, אבל בפעם אחרת).
 
אז אל תשתמשו בנו, האוכלוסיה האזרחית, כעלה התאנה לכשלון שלכם במלחמות. אל תכינו את התירוצים לוועדת וינוגרד הבאה, שתקום אחרי המבצע הבא שיסתיים בכשלון.
 
והאמת? האיום האירני לא מדאיג אותי. למרות מה שהגנרלים מנסים לשדר לנו, זה איום וירטואלי. ח"כ בן ארי והעוזר שלו, בן גביר, יותר מפחידים אותי. ליברמן וחבורת מלחכי הפנכה שלו בכנסת עם שורת ההצעות שלהם להגבלת חופש הביטוי יותר מפחידים אותי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דרור כהנוביץ אלא אם צויין אחרת