אושר
ככל שמתחמם, העולם מאבד גוונים.
הרוך הירוק החורפי נעלם, השתוללות הצבע האביבית התפוגגה
האמנתי שברגע שהקיץ יגיע, אני אתחפר בתוך עצמי עד החורף.
אבל הלב מתרגל לגווני הצהוב והחום
והחושים פועלים בעוצמה לא פחותה.
אני מתאהבת ביופיו הפוצע של הנוף הקוצני
בקטיפתיות הכוזבת של שדות השיבולים
בירקון עדיין מרגישים בעוצמה
את הריח הירוק של הבריכות, ריח תוסס של ריקבון וחיים
חיים חדשים ממשיכים להיווצר
גם עכשיו
למרות היובש, הכל ממשיך לצמוח.
השיבולים מלבינות, הפירות נושרים.
מרבדים סגולים של פרחי סיגלון מכסים את הדשא
בדיוק כמו בשנה שעברה.
ובשנה הבאה יהיה אותו דבר, אבל קצת אחרת.
אני מאושרת
כי אני חלק ממחזור החיים האלה
ואם זה אומר שיום אחד העצמות שלי ידשנו את האדמה הזאת
זה בסדר מצידי
אני כבר לא פוחדת.
הרשומה הזו מוקדשת לחברים שלי שמלווים אותי בטיולים שלי.
לט. וש. וי., באהבה רבה.
הוספת תגובה
88 תגובות