00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סינמסקופ

"מלאכים ושדים", הביקורת


יש למישהו רעיון לכיתוב שנון לתמונה? כתבו בתגובות

פורסם ב"פנאי פלוס", 20.5.2009

נתחיל מהבשורות הטובות: “מלאכים ושדים" הוא שיפור ניכר על פני "צופן דה וינצ`י", שהיה – השד יודע איך – להיט ענק. עקיבא גולדסמן, התסריטאי, מצא דרך מבריקה להשתפר: למסור את הכתיבה לידיו של תסריטאי מוכשר ממנו. דיוויד קפ, השותף לו בקרדיט, הוא בדיוק המקצוען שז`אנר כזה זקוק לו. וכך, להבדיל מהסרט הפלגמטי וחסר הדרייב שהיה "צופן דה וינצ`י", ל"מלאכים ושדים" יש לפחות ריתמוס. אין לו הגיון, אבל יש לו מבנה לא רע הפורס את רוב העלילה על פני שש שעות בערב אחד, והופך את הסרט למרדף מתמשך נגד השעון. זה עדיין מותחן מיושן למדי, אבל ככזה הוא עשוי לא רע: אנו חושדים בטובים, ולא חושדים במי שיתגלו לבסוף בתור הרעים - הטוויסט (האידיוטי לכשעצמו) בסוף הסרט, מוכיח שהיוצרים לפחות שלטו היטב במסירת המידע ויצירת הרגשות שלנו כלפי הדמויות. אם הרגשתם שאתם יודעים מראש מי הנוכל ומי התומך, ומלמלתם לעצמכם "הו, זה צפוי", יש סיכוי שהסרט יצליח לשטות בכם (ועל הדרך לבגוד במעט האידיאולוגיה שהוא ניסה לייצג עד אותו רגע). כך שברמה המקצוענית פרופר, הוא מתפקד. ואחרי אקספוזיציה בלתי נסבלת הוא מספק גם בסיס סביר לדיונים קוואזי תיאולוגיים על המתח התמידי שבין המדע והאמונה הדתית.
"מלאכים ושדים" יצא בישראל לפני שבוע, כשהאפיפיור עדיין הסתובב בכבישי ישראל, אותו אפיפיור שכנסייתו זעפה על האופן בו מיוצג הוותיקן בסרט. עד ישראל הוא ברח, וגם כאן הסרט הדביק אותו. עלילת הסרט מתחילה ברומא, עם מותו של אפיפיור בדיוני כלשהו, ורגע לפני שמתכנסים הכמרים לבחור לו יורש, נחטפים ארבעת הבישופים שסומנו כממשיכיו האפשריים. בכל שעה עגולה, מבטיח החוטף, יוצא אחד מהם להורג. ובחצות יעלה הוותיקן כולו השמיימה. איך? או. קאט לשווייץ, שם עובדת איילת זורר בתור דוקטור איטלקיה (מדובבת) במעבדה בה מתקיים הניסוי במאיץ החלקיקים הענק בו מנסים לדמות את רגע המפץ הגדול. על הדרך מנסה זורר והבוס שלה לייצר גרגר של אנטי-חומר. אותו אנטי-חומר נגנב מהמעבדה והופך לפצצה פוטנציאלית שעשויה להחריב לו רק את הוותיקן, אלא גם את רוב רומא. והכל בחסות ארגון צללים קנאי בשם "האילומינטי", שמעוצבן על הכנסייה הקתולית עוד מימי גליליאו.
ומכאן, לעוד בשורות טובות: איילת זורר, בתור הסייד-קיק של טום הנקס, מקבלת את הרגע שלה בתור זו שעומדת מול פצצה ומנסה לפרק אותה. זה גם רגע תסריטאי חביב, שבו האשה היא זו שמנסה להבין איזה חוט חותכים ומה יקרה אם, והגבר הוא זה שעומד מאחוריה ונושך את שפתיו בעצבנות. וזה גם רגע קולנועי איקוני (קרי, נדוש) שנעים לראות את זורר טובלת בו, משל היתה ברוס וויליס או מל גיבסון. זורר – ישראלית שמגלמת איטלקיה (להבדיל מספרדיה, בסרטה ההוליוודי הקודם, “שמונה צדדים לאמת") - היא חלק מגלריה בין לאומית של שחקנים. נדמה שזו היתה אג`נדה ליהוקית של הסרט: כוכב אמריקאי ולצידו בריטי (יואן מגרגור), ישראלית (זורר), גרמני (ארמין מיולר-שטאהל), שבדי (סטלן סקורסגורד), דני (ניקולאי לי קאאס) והמון איטלקיים (כל השאר).
עד כאן הבשורות הטובות. מכאן, עסקים כרגיל. רון האוורד הוא אשף מסוגו. הוא מצליח לשוט באופן אנמי על שלל ז`אנרים ולגרום לסרטיו להיראות יותר משמעותיים או בעלי עניין ממה שהם באמת. נדמה שסרטיו נעדרים כל אנרגיה או חיות, ובכל זאת, בזכות עריכה קצבית ומוזיקה פועמת, נדמה שהסרט נמצא במנוסה תמידית. אבל הוא לא. כשהסרט עובר למרדף, הגיבורים עוברים לריצה קלה. זה הכי מהר שהם מגיעים אליו. ומה הפלא, זה מהסרטים האלה שמכילים כל כך הרבה הסברים בענייני מדע, תיאולוגיה, טקסים וסמלים, שהדמויות זקוקות לכל החמצן בריאותיהם כדי לדבר בזמן שהם הולכים ולהסביר האחד לשניה מה קורה כאן.
אבל כן, בתור מותחן לצופה המבוגר – תרופת הנגד של נעורי-היתר של סרטים כמו "סטאר טרק" ו"וולברין" - “מלאכים ושדים" עובד. הוא סרט דל שומן ודל מלחים, אידיאלי לצופה עם לחץ דם גבוה שלא רוצה להסתכן (הוא כן, באופן מפתיע למדי, די אלים). וחשוב מזה, פרופ` לנגדון של הנקס הוא הגרסה הפנסיונרית של אינדיאנה ג`ונס. בעוד ג`ונס, כמו ג`יימס בונד, מנתר מארץ לארץ, מיבשת ליבשת, לנגדון שורץ כל "מלאכים ושדים" ברומא. ושמעו, זה מה שהסרט הזה הכי טוב בו. זה חתיכת מסע מודרך מרהיב למדי בין אתרי התיירות הכי מרשימים ברומא: הוותיקן, הפנתיאון, פיאצה נבונה, פיאצה דל פופולו, קסטלו סנטאנג`לו – ובתווך עיסוק לא בלתי מרשים בעיצוב והפיסול של ימי הרנסנס, מרפאל ועד ברניני. כחובב כנסיות רומא וכמי שאהבת אמנות הרנסנס הוחדרה בו באגרסיביות ממש על ידי פרופ` אברהם רונן, ונשארה שם לתמיד, “מלאכים ושדים" הוא לכל הפחות פרק משובח ב"מסע עולמי".

"מלאכים ושדים": רשימת בתי קולנוע ושעות הקרנה
אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יאיררוה אלא אם צויין אחרת