1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

הסיפור (לשבת) על האיש שדיבר בשפת החיות

 

שלמה (שם חצי בדוי) לא היה מלך ובהחלט לא היה החכם מכל אדם, אבל הוא ידע את שפת החיות.

בעצם לא בדיוק את שפת החיות, אבל הוא דיבר ארבע שפות – עברית,אנגלית, כלבית וחתולית.

 

הכל התחיל בסביבות גיל שנתיים. יחד עם המילים "אבא" ו"אמא" שלמה למד את המילה "מיצי" – שמו של כלב הרוטוויילר האימתני של המשפחה (ולפני שאתם קופצים – כן, למישהו היה חוש הומור קצת מוזר. אבל כלבים הרי לא יודעים את פירוש שמם. או שכן?)

 

אמא של שלמה שמה לב ששלמה מבלה זמן רב בנביחות על מיצי ומיצי עונה לו. היא חשבה שזהו שעשוע בלתי מזיק ולא הקדישה לו תשומת לב רבה.

 

אבל שלמה לא סתם נבח. באמצעות חוש מולד כלשהו הוא הצליח להבין את הפירוש המדויק של הנביחות של מיצי ולענות לו. במוחו הצעיר היה נראה לו אך טבעי שכמו שלבני אדם יש שפה, כך גם לכלבים (הרי מיצי היה חלק מהמשפחה).

 

באופן טבעי, השלב הבא היה לדבר עם החתולים בשכונה.  מול הבית של שלמה התגוררו כמה חתולי רחוב. הג`ינג`י הגדול היה הנחמד מכולם. שלמה התחיל לקשור איתו שיחות קצרות כשעבר על פניו בטיולון. לאמו גם זה נשמע כחיקוי יללות חתולים והיא סיפרה עליהם בגאווה להוריה.

 

כששלמה גדל, הוא התחיל להבין שלא כל בני האדם יודעים לדבר עם כלבים וחתולים. בהתחלה זה היה נראה לו מוזר, וכשחברו הטוב יוסי (שם בדוי) לא האמין לו שהוא מבין מה החתולה השחורה הוא ניסה לשכנע אותו ואף ציטט קטעים מהשיחה.

יוסי חשב ששלמה צוחק עליו, שלמה ממש נעלב ובסוף הם לא דיברו יומיים. אבל שלמה למד את הלקח ויותר לא סיפר לאף אחד שהוא יודע לדבר עם כלבים וחתולים.

 

כשאמו תפסה אותו מדבר עם מיצי גם בגיל עשר, היא לקחה אותו לשיחה בה היא הבהירה לו כי החל מגיל מסוים ילדים אמורים להיות בוגרים ואחראיים ולא אמורים לנבוח על כלבים או ליילל על חתולים – מה גם שכשהוא נובח על מיצי, מיצי נובח בחזרה וזה מטריד את השכנים.

 

מאותו יום שלמה הקפיד לנהל שיחות עם מיצי ועם חתולי השכונה רק  כששהו לגמרי לבדם ללא כל מאזין אנושי.

שלמה הפך להיות יותר ויותר מופנם. הוא כבר לא היה בטוח מה מכישוריו הוא "נורמאלי" ומה נחשב לחריג וצריך להיות מוסתר מבני אדם זרים.

 

התייעצויותיו החשאיות עם מיצי ועם החתול הג`ינג`י לא ממש עזרו.  החתול הג`ינג`י טען שלמעשה לבני האדם אין שום כישורים – פרט לכישרון הטבעי של רובם לאכסן אוכל טעים במיכלי פלסטיק גדולים. מיצי דווקא הכיר בכישורי המנהיגות הבלתי ניתנים לערעור  של בני האדם (המתבטאים בעיקר ביכולתם לקשור כלבים ברצועות ולשלוט באורכן) אך זילזל מאוד בחוש הריח האנושי ובכלל בקישורי התקשורת של בני האדם.

 

עם השנים שחלפו הפך שלמה ליותר ויותר מבודד חברתית מבני האדם. בניגוד למצופה ע"י קוראי הספרות הקלאסית הוא לא הפך לווטרינר – מכיוון שלא היה יכול לחשוב על עיקור או המתת חסד וסבל מאוד ממראה כלבים או חתולים סובלים. מסיבות דומות הוא גם לא הפך למאלף כלבים – בפעם היחידה שהוא התחיל לצעוק על כלב "רגלי!" הכלב מחה בקול רם והם נכנסו לויכוח רעשני שהעיר את כל הרחוב.

 

בצר לו החליט שלמה – כמו צעירים רבים – לחפש את מזלו מעבר לים. כשהוא נחת בארה"ב (למרבה המזל אביו היה בעל אזרחות אמריקאית כך שלא היו לו בעיות עם שלטונות ההגירה) הוא גילה פתאום את עתידו.

 

תוך חודשים ספורים הפך סולומון (בשמו הבדוי החדש) לפסיכולוג חיות המחמד המוביל בחוף המזרחי. השמועה על יכולתו המופלאה לרפא התקפי זעם של כלבים וחתולים תוך מספר מפגשים קצרים עברה מפה לאוזן וסולומון התעשר, השמין ורווה נחת.

 

 כמובן שבשלב זה כולכם – או לפחות בעלי הכלבים והחתולים שביניכם – רוצים לדעת על מה באמת חושבים כלבים וחתולים.

הבעיה היא ששלמה/סולומון מעולם לא גילה לי זאת, כי הוא לא רצה שאדע על יכולתו לדבר כלבית וחתולית.

 

מוסר השכל: מיאו מיאו מיאו? מיאו! הב הב.

 

שבת שלום!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

33 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת