00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הצלמניה הדיגיטלית

שיר הלל מאת ע. הלל

מומלץ מאוד להגדיל את התמונה ע"י תקתוק עם העכבר על הצילום ו-F11
ביום השבת פגשתי דוכיפת ושאלתי:
- מה שלומך, מה שלומך, דוכיפת?
- לא אכפת, לא אכפת - אמרה הדוכיפת.
- ומה השעה אולי את יודעת?  
- לא אכפת - אמרה הדוכיפת.
 - ולאן פנייך ומאין באת?
- לא אכפת, לא אכפת - אמרה הדוכיפת. 
.- ומה נשמע בבית, כולם ביחד וכל אחד לבד?  
- לא אכפת - אמרה הדוכיפת.
- ומדוע אינך חובשת מגבעת?
- לא אכפת, לא אכפת - אמרה הדוכיפת
- ומה תעשי ואיך תבלי במוצאי שבת?
- לא אכפת - אמרה הדוכיפת.
- ומה את יותר אוהבת, סלט או שוקולד?
- לא אכפת, לא אכפת - אמרה הדוכיפת.
- ואיפה הונלולו, בסין או בצרפת?  
- לא אכפת - אמרה הדוכיפת.
- ואם השמש תזרח בלילה, מתי התרנגול יצעק?
- לא אכפת, לא אכפת - אמרה הדוכיפת.
- ואם העולם יתהפך, שמים יפלו למטה והארץ על הגג?
- לא אכפת - אמרה הדוכיפת.
 
- אז מה בסופו של דבר אכפת לך ואכפת?
- אני לעצמי,
אני הדוכיפת
מאוד מאוד אכפת!
אמרה הדוכיפת
וכמו שאמרה פרחה בבת אחת.
ולמה?
כי חתול רעב מאוד הציץ בה מן הצד.
                                                            הדוכיפת מאת ע. הלל
                                                           (מתוך הספר - מעשה בחתוליים)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

32 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dodkedi אלא אם צויין אחרת