00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

גלידה מונטנה

גלידה מונטנה, נמל תל-אביב

 

נוסטלגיה מדכדכת

 

או-טו-טו מגיע הקיץ – ואין נושא מתאים יותר לכתוב עליו מאשר גלידה. כל-כך הרבה גלידריות נפתחו בארץ בשנים האחרונות, התחרות גדלה, הרמה עלתה – ומצב רוחם של המלקקים מעולם לא היה טוב יותר.

 

זוכרים את הימים, בהם פונץ` בננה היווה את המילה האחרונה בתחום? ובכן כיום, אם לא מדובר בגלידת שף, שרקח גלידן מדופלם שהשתלם באיטליה, אז אף אחד לא יטרח לטעום אותה. מעניין להיזכר בטרנדים הרבים, שעבר הענף לאורך השנים. גלידת מסטיק, גלידה אמריקאית, גלידת שמנת, סורבה, פרוזן יוגורט – וכמובן השיגעון הנוכחי (ולטעמי המופרך מכולם): גלידת יוגורט.

 

כל גלידריה חדשה מעוצבת כיום בצורה עדכנית, ממותגת היטב - ומעסיקה חברת יחסי ציבור. גם אצל הצרכן התהפכו היוצרות. הוא חידד את חוש הטעם, הפך בררן – והוא דורש לטעום מספר טעמים, לפני בחירתו הרת הגורל בכדור המיוחל.

 

הגלידריה המיתולוגית ביותר בתל-אביב, זאת שעומדת בניגוד מוחלט לכל האופנות והשינויים שעבר הענף, היא גלידה מונטנה. היא נפתחה בשנת 1960 והיתה המקום היחיד בעיר, שהגיש גלידה אמריקאית. יש הטוענים, שמונטנה היתה אף ממבשרי גל האמריקניזציה, ששטף את הארץ מספר שנים מאוחר יותר. תור הזהב שלה היה בשנות ה- 60 וה- 70, כשבני נוער עלו לשם לרגל. היא נחשבה לגלידריה הטובה בעיר - וסצנות רבות בסדרת "אסקימו לימון" צולמו שם.

 

 

השבוע טיילנו באזור נמל תל-אביב והחלטנו לאכול גלידה. התלבטנו בין אייסברג וולקנו האיכותית למונטנה המיתולוגית. לבסוף הלב ותחושת הנוסטלגיה הכריעו. נכנסנו פנימה וגילינו מקום שקפא בזמן. נדמה היה, ששום דבר לא השתנה, מאז ביקרתי כאן בפעם האחרונה לפני כ- 15 שנה בערך. הוא נראה מוזנח, מיושן - עם אותן מכונות משחק אנכרוניסטיות ומכונות תקליטים שאבד עליהן הכלח. קיווינו שיודה או בנצי יצוצו פתאום מולנו, אך פרט לנו ולמוכרים לא היה בפנים אף אחד. איזה נוסטלגיה מדכדכת.

 

 

בניגוד לגלידריות אחרות, המעסיקות נערות צעירות מצודדות, כאן השרות ניתן ע"י גמלאים – מה שראוי לשבח. מגישים כאן עדיין את אותה גלידה אמריקאית בשני טעמים: וניל ושוקולד, כשאפשר להוסיף גם קצפת, פקאנים מסוכרים ודובדבנים. הגלידה היתה נחמדה, רכה וחלקה – בדיוק כמו פעם.

 

 

המקום מומלץ לחובבי נוסטלגיה והיסטוריה ישראלית, המחפשים ניחוח של פעם. כולי תקווה שיהיה מי שיקח את הדינוזאור הזה, ישקם אותו וינסה להחזיר עטרה ליושנה. במצב העניינים הנוכחי, קשה לי לראות את מונטנה שורדת עוד זמן רב.

 

ציון: 3 כוכבים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

17 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת