22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


אל מעבר לגבולות המציאות...חג שמח לכולם

 
 
 
 
 
 
 
 
 

סיפור מופלא במיוחד נכתב על אודותיו של רשב"י, והוא מתחיל כך: "מעשה באשה אחת ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו אצל ר` שמעון בן יוחאי, בקשו להיפרד זה מזו".

הרקע לסיפור הוא הלכה במשנה, הקובעת כי אם במשך עשר שנים זוג אינו מביא ילדים, הגבר, המחויב במצוות פריה ורביה, צריך לגרש את האשה ולשאת אשה אחרת (בניגוד למה שטועים לחשוב, ההלכה מכירה באפשרות שהגבר הוא שעקר, ולכן האשה מותרת להתחתן עם אחר ולנסות להביא עמו ילדים).
ההלכה מנסחת את הדברים ביובש ובפסקנות, אך ברור שמאחורי מציאות זו מסתתרת מציאות אנושית טעונה ברגשות רבים.

החיוב להתגרש מפני שלא מצליחים להביא ילדים, כאשר יתכן בהחלט כי מדובר בנישואין מאושרים ומלאי אהבה, עשוי להיות קשה מנשוא. למעשה, בדורות האחרונים נהגו הצדיקים הגדולים שלא לקיים הלכה זו. המקרה המפורסם ביותר הוא אולי זה של הרבי מליובאוויטש, שהיה נשוי לאשתו במשך 60 שנה, עד יום מותה, מבלי שנולדו להם ילדים.

הסיפור מבקש אף הוא להציץ אל מאחורי הקלעים של הלכה זו, אל דרמה אנושית המתחוללת בין שורות ההלכה. יתרה מכך, הסיפור כולו מלמד על יכולת פלאית לפרוץ אל מעבר לגבולות המציאות שההלכה מכירה בהם, עד למצב שאין צורך לקיימה.

אף שהחיוב לפרות ולרבות הוא על האיש, הסיפור מציג את האשה כגיבורה שלו: "מעשה באשה אחת". עשר שנים היא נשואה לבעלה באושר מבלי שנולדו להם ילדים. אך מכיוון שהזוג ירא שמים ומבקש לקיים את דברי ההלכה, הם באים לרשב"י בכאב לב, כדי שיתיר להם להתגרש.

רשב"י מביט בזוג שלפניו ורואה את האהבה שלהם. הוא רואה שאין לפניו מקרה פשוט שאפשר לסיימו בקור רוח.

 
מצד שני, הלכה פסוקה היא שצריך להתגרש. מה עושים? קם רשב"י ועושה מעשה מפתיע, משוגע, עמוק: קיימו את ההלכה, הוא אומר להם, התגרשו; אך אל תעשו זאת בצער וביגון. כבדו את עשר שנות נישואיכם ואת האהבה שלכם, וכפי שהתחתנתם בסעודה חגיגית, כך תתגרשו בסעודה חגיגית!

בני הזוג שומעים בקולו של התנא הקדוש ועושים סעודת גירושין שמחה. במהלך הערב, מביטה האשה בבעלה היקר מזה עשר שנים. עם ילדים או בלי ילדים, איך היא יכולה בלעדיו? לפתע פתאום – ואין לדעת אם מדעתה הגתה זאת, או שמא רוח השטות הקדושה של רשב"י השורה על האירוע – עולה בלבה רעיון. היא מושיטה לבעלה כוסית, ועוד כוסית, ולאחר זמן לא רב הוא שתוי כהוגן. ואז, ברגע של פיכחון וגילוי אהבה גדול, הוא פונה לאשתו ואומר לה: בתי, כמזכרת לנישואינו אני מתיר לך לבחור את החפץ שהכי מוצא חן בעיניך בביתי הגדול, היהלום או האוצר שישמח אותך יותר מכל, ולקחת אותו עמך לבית אביך.

חיוך מתפשט על פני האשה. היא מחכה שבעלה יירדם, ואז רומזת למשרתיה לשאת אותו לבית אביה. מגיע חצות הליל והבעל מתפכח ומתעורר. מה קרה? רגע אחד הוא בביתו חוגג את רגעי נישואיו האחרונים, וברגע השני הוא מתעורר בבית זר ואשתו לפניו! היכן אני נמצא, הוא שואל. בבית אבי, היא משיבה לו. מה לי בבית אביך, הוא משתומם. עונה האשה בחיוך: אינך זוכר שנתת לי רשות לקחת את החפץ הטוב ביותר בבית? אין לי חפץ טוב בעולם יותר ממך! (הוא באמת נראה די כמו חפץ כשהיא לקחה אותו...).

חוזר הזוג לרשב"י, המתפלל עליהם שיזכו לפרי בטן. הפעם תפילתו נענית, האשה מתעברת ובני הזוג חיים באושר עד סוף ימיהם. סוף סיפור
 
 
 
 
 
 
חג שמח לכולם
חג מלא אור
אהבה
הגשמת חלומות
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת