00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אלהים! מה לעשות?

ראשית הקציר בארץ ישראל שנת תשס"ט ופרשת אמר

 

 ראשית כל ברצוני להודיע כי מועד ראשית הקציר בישראל בשנת תשס"ט חל ביום ראשון, ב`באייר, 26/4/09

 

 

השיחה עם רכז גידולי השדה

ביום ראשון, ט` באייר, 3/5/09, קיימנו סיור לעמק המעיינות, הוא עמק בית שאן, במטרה לחזות בראשית הקציר בישראל. זהו היום שפורסם מראש על-ידי ארגון עובדי הפלחה (ראה קישור). לסיור יצאנו כעשרה אנשים והתחלנו במפגש עם רכז גידולי השדה של העמק, מר אברום גלבוע, אשר קיבל אותנו בסבר פנים יפות בחוות מו"פ עדן, והקדיש לנו זמן רב. שאלנו שאלות רבות ולמדנו רבות אודות אופי קציר החיטה והשעורה בימינו ובישראל.

  בשיחה הסתבר לנו כי ברגע האחרון החקלאים לחצו להתחיל את הקציר שבוע קודם לכן, ולכן הקציר לא ממש החל ביום הסיור, אלא ביום ה` כשבוע וחצי קודם לכן. הדבר גרם לנו להתלבטות רבה במהלך הסיור כיצד להתייחס ליום הזה ועורר שאלות רבות כגון:

א.    האם מפני שאנו היחידים שמייחסים כוונה מיוחדת ליום הזה ועושים זכר ליום ההינף, האם עלינו לקבוע בעצמנו מאיזה יום יש להתחיל לספור את העומר?

ב.     האם כל חקלאי שמחליט על דעת עצמו יכול למעשה לקבוע את מועד יום ההינף?

ג.      האם ארגון עובדי הפלחה הוא הסמכות שיש ללכת לפיה?

ד.     האם חשובה הכוונה של הקוצרים לעניין זה?

 

השאלה עוד יותר התחדדה לאור ידיעה שמסר לנו חבר אחר, על חקלאי שהוא מכיר מאזור הדרום שקצר את שדהו כבר לאחר חג המצות. היה עליו להשאיר את החיטה בחוץ מספר ימים על מנת שתתייבש. אברום אמר לנו שלקצור את החיטה לפני שהיא יבשה לחלוטין אינו דבר חכם, ויביא לחיטה באיכות נמוכה יותר. מסיבה זו פסלנו את האפשרות להתייחס לקציר שנעשה מוקדם יותר לפני הזמן האידיאלי.

  נתון חשוב נוסף שלמדנו מהשיחה עם אברום היה שכל נושא הקציר אינו עניין פרטי של חקלאי זה או אחר, אלא משהו ממוסד שנעשה בפיקוח ובתיאום עם המדינה, שהיא הלקוח העיקרי של חקלאי הפלחה. לא ניתן לקצור את החיטה ולהשאיר את הבר בשדה. מכולות הבר נגנבות בקלות, ולכן כבר באותו יום של הקציר מעבירים את החיטה לריכוזים אזוריים, ששם בודקים את האיכות שלה, וממיינים ומעבירים אותה למחסני החירום של המדינה. במקרה הנוכחי הדבר נעשה במנפטת עפולה. מכאן, שההקדמה של מועד תחילת הקציר, אינה דבר ספונטאני לחלוטין שכל חקלאי יכול באופן שרירותי לקבוע, אלא דבר שנעשה בתיאום עם כל הגורמים הרלוונטיים. לכן למרות שבתחילה פורסם על ידי ארגון עובדי הפלחה כי מועד ראשית הקציר הוא ב-3 למאי, בסופו של דבר הארגון עצמו, ולא רק מספר חקלאים, נאלץ להקדים את המועד.

  היה ברור שמועד הלאומי של יום ההינף הוא אמנם תלוי במציאות הטבעית וברצון החקלאים, אבל בסופו של דבר ההכרעה נעשית במקדש. מצד שני, היה ברור שלא אנו בעלי הסמכות להכריע בעניין לאומי, למרות שאנו היחידים העוסקים בדבר. לכן הגישה היתה להסתמך על היום שבו היו מניפים את העומר במקדש אילו היה בית המקדש קיים בימינו. סביר להניח שמקרה כפי שקרה בשנה הנוכחית, שבו ברגע האחרון הוקדם התאריך של תחילת הקציר, הדבר היה נעשה בתיאום עם המקדש, והעומר היה מוקרב במועד המתאים. בסופו של דבר, החלטנו לציין את יום ראשית הקציר באופן רטרואקטיבי, ליום ראשון של השבוע הקודם.

  למדנו מאברום  דברים נוספים חשובים כגון, שגידולי השעורה בימינו הם רק למספוא, וההבשלה של השעורה לפני החיטה אינה משמעותית. היה חשוב לשמוע דברים אלו מכיוון שרבים שואלים אותי האם מדובר על ראשית קציר השעורה או החיטה, ואני תמיד עונה להם שזה כלל לא רלוונטי. מה שקוצרים קודם הוא מה שקובע. התורה לא ציוותה להניף עומר שעורים דווקא, אלא עומר מראשית הקציר. עצם העובדה שבימי קדם השעורה היתה נקצרת קודם לכן, היא עניין תרבותי שאין כל סיבה להיצמד אליו.

  לטענתו של אברום גידול החיטה של הפלאח בעת העתיקה דומה מאד לאופי הגידול בימינו למרות כל הפיתוחים הטכנולוגיים. להלן קטע מצולם וקטע מוקלט מהשיחה.


קטע וידאו קצר מהשיחה עם אברום
 

לחץ כאן להאזנת להקלטת של תחילת השיחה

 

הקציר

לאחר השיחה הלכנו לשדות לראות את הקצרדשים בפעולה. בדרך פגשנו שתי נשים מבוגרות שהיו מכרות של אחד החברים. אחת מהן השמה את תשומת ליבנו שעומר זה לא בהכרח עלומה, אלא מידה. כלומר, הכהן היה מניף מידה מסוימת של גרגירים – בר ולא אלומת שיבולים.
 
  כשהגענו לשדה חלק מהחברים רצו בהתלהבות אל מכולת החיטה והתפלשו בתוכה. לקחנו לנו שקית גדולה של גרגירי חיטה, וכל אחד עשה לעצמו אלומת שיבולים למזכרת. יש משהו באבק ובלכלוך של המוץ שמושך מאד להתמזג איתו. כשזריתי את החיטה שקצרנו לפני שנתיים, העבודה היתה קשה, ונשמתי מוץ למשך זמן רב, וגם צרב לי קצת בעיניים, אבל היה בפעולה זו משהו מאד מספק. כבר כתבתי בעבר שיש דמיון מה בין המבנה הגנטי של החיטה לזה של האדם בעניין הגנים הקופצים.
 
חלק מהחברים אכלו מהחיטה כפי שהיא. ראשית, הדבר עורר בי שאלה האם ראוי לאכול מהחיטה החדשה לפני שציינו באופן סמלי את העומר. שנית, האם זה בריא, שהרי זה כמו לאכול בצק. הגלוטן לפני שהוא מתבשל או נאפה, הינו דביק ביותר, ואינו קל לעיכול. הדבר מעורר את השאלה כיצד זה שיש בטבע מזון שנהיה אכיל רק לאחר עיבודו על ידי האדם? הדבר קצת סותר את עקרונות הלקטות שכתבתי עליהם במאמר הקודם כאן בבלוג. נראה שהחיטה עצמה הינה צמח שמזמין את האדם לפעול ולערוך שינויים בטבע.
אתייחס שוב לעניין זה בהמשך.
 
קציר שדה החיטה באמצעות הקצרדש
 

 

זכר לטקס הנפת העומר

  נסענו לאכול צהרים ולטבול במעיין, ומשם שמנו פעמינו אל עיר הקודש. הגענו לגג של מבנה הנמצא בראש הר הזיתים שבו יש את הנוף המרשים ביותר אל עבר הר הבית. דנו שם בשאלה למתי יש ליחס את מועד תחילת הקציר, ולאחר התלבטות רבה החלטנו לספור את העומר רטרואקטיבית. כלומר, אותו יום היה היום השמיני של העומר.

 התפללנו שם לשובה של התקדשות העומר, הקציר, החקלאות והתרבות בכללה, בבית ה` שעתיד להיבנות. הודינו על תבואת הארץ שנמצאת בשפע גם בשנה שכונה כמו זו שעברה עלינו ושרנו `ותחדש פני אדמה`. לאחר מכן, כל אחד הניף באופן סמלי את העומר שלו. היו שהניפו אלומות שיבולים והיו שהניפו קומץ גרגירים.

  טיגנו את הגרגירים על מחבת, וגם טחנו קמח שממנו אפינו פיתות. אכלנו מן החדש שבענו, וברכנו עם שיר המעלות שבו נאמר: הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בוא יבוא ברינה, נושא אלומותיו.

 

המשמעות הפנימית של ממחרת השבת – היום השמיני

בסוף היום חשבתי שוב על העובדה שהחיטה דורשת עיבוד של האדם על-מנת שתהיה ראויה לאכילה. עניין זה מבטא למעשה את המהות של ימי העומר וחג השבועות. גידול החיטה נחשב לסמל החקלאי המובהק ביותר. השפע הרב שניתן ליצור בעקבות זריעת גרגיר אחד של חיטה שיבולו הוא פי 20, והיכולת לאחסן את החיטה לזמן רב, מבטאים באופן מובהק את המהפכה החקלאית ותרבות השפע שבאה בעקבותיה.

  הדגש הרב שיש על המושג `ממחרת השבת` בטקסט שדן במצוות הנפת העומר וחג השבועות, במקום לומר ביום הראשון של השבוע, אולי מסמל את העניין שממחרת השבת לעניין זה אינו נחשב רק ליום הראשון, אלא גם ליום השמיני. המוטיב של המעבר משבע לשמונה, חוזר על עצמו הרבה בכל פרשיות המועדים בפרשת אמור . זה מתחיל ב:

"שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה`" (ויקרא כב 27), ולאחר מכן ממשיך ליום השבת כיחידה נפרדת, ואז מתחילים את יחידת שאר המועדים, כאשר המספר שבע חוזר על עצמו פעמים רבות. חג השבועות הוא מעין השבת השמינית של כל שבעת השבתות, וכל החגים מסתיימים בחג הקרוי שמיני עצרת, שכלל לא ברור מה משמעו.

  לאחר מכן, לכאורה מתחיל נושא אחר, אבל באופן מרומז למעשה ממשיך אותו נושא. אני מתכוון להדלקת נר התמיד במנורה בבית המקדש עם שמן זית זך כתית. זהו למעשה רמז לחג החנוכה, שבסדר חגי השנה הוא הבא בתור לאחר שמיני עצרת. חג החנוכה גם הוא טומן בתוכו את המוטיב של המספר שמונה. לאחר מכן, בפרק מופיע עניין החלות – לחם הפנים שיש לערוך כל שבת במקדש. כלומר, המועדים התחילו בשבת במובן של זכר למעשה בראשית, ומסתיימים בשבת במקדש, שהיא השבת של ימינו שעליה נאמר שהיא סוג של מקדש בזמן. בשבת זו אנו מקדישים את מיטב מרכיבי התרבות שלנו לה`. זה בא לידי ביטוי בכך שאנו מסדרים ומנקים את הבית, מתלבשים יפה ומכינים את הארוחות הטובות ביותר ליום השבת.

  המספר שש מייצג את ימי המלאכה - עולם העשייה התרבותית, ואילו שבע הוא הרפיה מן המלאכה – משינוי ותיקון הטבע, והקדשת תוצרי המלאכה חזרה אל המקור הטבעי – אל ה`. המספר שמונה, מייצג את השלב שמעבר לכך, לאחר שהסתיים התהליך המלא של העשייה וההרפיה. זהו  למעשה שלב החניכה והבגרות, שבו מתחילים מחדש אבל מתוך מקום עם מודעות מלאה יותר. אומרים שתכלית העולם היא להגיע ליום השבת, יום מנוחה וחיי עולמים, אבל נראה לי שיש תכלית מעבר לכך, והיא להגיע ליום השמיני. זהו היום שיבוא לאחר השבת, יום שבו מלאה הארץ דעת ה`. המספר שמונה מייצג בצורתו גם את האין סוף.

  אם כך, המספר שמונה מייצג את התכלית העליונה, שנבנית כקומה עליונה על שתי אסכולות מרכזיות בתרבות האנושית. זו מהמזרח המיוצגת על-ידי הזמן העומד, ה`כאן ועכשיו`, השבת הבראשיתית והטבע, מול זו מהמערב, המיוצגת על-ידי האדם היוצר תרבות, החותר להתפתחות מתמדת, לעיתים עד כדי מחנק מחוסר הנשימה וניתוק מהטבע. לכן, גם נהוג לייחס למספר זה משמעות שהיא מעל לטבע, אך למעשה היא גם מעל לתרבות.

 

ניתן לצפות בתמונות נוספות מהיום הזה בקבוצת ישראלים תנ"כיים בפייסבוק:

http://www.facebook.com/photo_search.php?oid=53077997492&view=all

 

לעיון נוסף בעניין הפירוש של המושג מ`מחרת השבת` ותיאור אירועים שקיימנו בעניין הקציר וחג השבועות בשנים הקודמות ראה בקישורים הבאים:

 תובנות שונות על חג השבועות עקב העיסוק המעשי בפרטים החקלאיים:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1265434

יום ראשית הקציר שנת תשס"ז:

 http://www.tapuz.co.il/blog/viewentry.asp?EntryId=976113

מצגת המתארת את כל התהליך עד הכנת זכר לחם הביכורים במועד החקלאי של שבועות תשס"ז.

http://www.echad.info/pps/shavuot67.pps

סוף עונת הקציר תשס"ו

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=718435&passok=yes

זכר חג השבועות תשס"ו

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=722626&passok=yes

המשמעות של המושג `ממחרת השבת`

http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=761210&forum_id=6672

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

סקרים
תוצאות הצבעה חזרה לסקר
3
סקר זה פתוח למשתמשים רשומים בלבד. לכניסה או הרשמה- לחץ כאן
עליך לבחור תשובה
תשובה אחוזי הצבעה
אין מטרה אחת עליונה - .. 12%
אין מטרה רצינית לפעולו.. 2%
להגיע לזהות עם האלהים .. 12%
להיות מאושר 26%
להשיג כמה שיותר כסף 3%
להשתחרר מן הסבל / פשוט.. 8%
למצוא אהבה 7%
לעזור כמה שיותר לזולת 2%
לעזור כמה שיותר למדינה.. 1%
לעשות את רצון האלהים 22%
סה"כ מצביעים0
סקר למשתמשים רשומים בלבד
הצבעת כבר
הצבעת כבר
מבחר הופעות בתקשורת
אשכולות בפורומים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל zachiz אלא אם צויין אחרת