00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

|המלצה| חמה- מסע אל לב האויב/ נג´ם ואלי

 
 

הוצאת סיפריית הפועלים- הקיבוץ המאוחד
2009
תירגמה מערבית : מיכל סלע
232 עמ`
 
גלוי נאות - הספר התקבל לסקירה מתפוז.
הסקירה ניכתבה ע"י בעלי נ.
 
מהכתוב על כריכת הספר
"מצעירותו העסיקו את הסופר העיראקי נג´ם ואלי שאלות שלא מצא להן תשובה. מצד אחד איזו מין מדינה ענקית רבת כוח היא ה"ישראל" הזאת, שהצליחה להפיל את העולם הערבי כולו לתרדמת, כפי שמסבירים השכם וערב, ומצד אחר, איך זה מסתדר עם הביטחון המוחלט של אנשי הצבא הערבים "שקרוב יומה של ´מדינונת הכנופיות הציונית´, וכי במוקדם או במאוחר היא תיעלם מן המפה".
בעיני האזרחים בעולם הערבי, ישראל היא פשוט האויב. מי שחושב אחרת הוא כופר בעיקר, ומי שמעז לנסוע ל"ארץ האויב" חצה את כל הגבולות. נג´ם ואלי העז לשבור את הטאבו הזה בסיור מנפץ מוסכמות מגלה לתדהמתו הבדלים גדולים בין מולדתו עיראק לבין מדינת היהודים, ועם זאת גם קווים של דמיון.
לא הוא לא זונח את הסימפטיה והאהדה לעם הפלסטיני, אבל דורש מקוראיו להתמודד עם האמונה האבסורדית הרווחת בעולם הערבי כאילו ישראל והציונות אחראים איכשהו לכל הבעיות של העולם הערבי, לא רק של הפלסטינים, אלא של העולם הערבי כולו.
בין ירושלים לחיפה, בין נצרת לרמת הגולן פוגש ואלי סופרים, אינטלקטואלים חוקרים וגם אנשים פשוטים, המעלים תקוות לדיאלוג שיפתור את הסכסוך במזרח התיכון
זהו ספר יחיד במינו של ביקורת עצמית ערבית וכתב הגנה על דמוקרטיה ושלום. מסע אל לב האויב רואה אור בו זמנית בערבית, בעברית, באנגלית, ובגרמנית. נג´ם ואלי נולד בבצרה שבעיראק. משהביע דעותיו כנגד מלחמת איראן-עיראק, נאסר כמתנגד המשטר. מששוחרר היגר לגרמניה. הוא היום בברלין כעיתונאי וסופר. הוא נמנה על החשובים בסופרי הדור הצעיר בעולם הערבי. ספריו ראו אור בערבית ותורגמו לשפות אחדות. "   
בפברואר השנה היה אורח ביריד הספרים הבינלאומי בירושלים שם הציג את ספרו זה – מסע אל לב האויב.
 
ייחודו של הספר כאמור הוא בכך שסופר ערבי מוסלמי, מארץ אויב, מתאר את התרשמותו מביקוריו בארץ  וההבדלים בין המציאות והתדמית באומץ, ביושר ובעיקר בהגינות ולא בראיה הערבית הכוללת האנטי ישראלית אוטומטית . סופר שמצליח לראות שהתמונה אינה שחורה כלל ויש הרבה מאוד נקודות אור, ורחמנא לצלן – מעביר ביקורת על הצד הערבי והצד הפלסטינאי. !!! רואה את מערומיה של החברה הערבית – דיכוי, אלימות הדדית, אידיאולוגיה הרסנית כדוגמת הג`יהאד המוסלמי,  חוסר טולרנטיות לתרבויות ודתות אחרות שהובילו את מדינותיהם למשטרי דיכוי ונחשלות. 
 
אני לא רוצה לגלוש לפוליטיקה אבל היה ברור שביקורת שכזו על המסכנים המנוצלים והנדכאים לא תעבור לסדר היום אצל אלה שהתרגלו להטיף לנו השכם והערב את כל פגמיה של החברה הישראלית בעיקר בהקשר של כיבוש ושליטה על העם הפלסטינאי .
הספר הזעיק את נביא הזעם התמידי, יוסי שריד, שמיהר להגיב במאמר ב"הארץ" ולהעביר ביקורת חריפה !!!! על הסופר שצייר את ישראל באור ורוד מדי, לטעמו הפוליטי !!.
איך יתכן שימצא ספר על ישראל שאינו מכיל רשימה בלתי נגמרת של כל פגמיה . איך יתכן שימצא סופר שלא מתיישר מייד עם הביקורת השגרתית המקובלת על שכבות מסוימות בחברה הישראלית . איך יתכן שסופר ערבי  מעריך את מדינת ישראל שמצליחה ליצור חברה מודרנית, הישגית פורחת, פלורליסטית, תוססת ודמוקרטית, שתושביה ידידותיים וחביבים. שמצליחה להגיע להישגים בכל התחומים – תרבותית, חברתית , כלכלית, מדעים וטכנולוגיה והכל – תוך תיפקוד בתוך סביבה עויינת המשחרת השכם ווהערב לחיסולה המוחלט.  
שריד גם מקווה שבביקוריו הבאים של הסופר הוא "יגלה את ישראל האמיתית" כפי שהיא נתפסת על ידי שריד וחבריו הפוליטים !

קריאת הספר חושפת את הקורא לעולם מושגים חברתי שאינו מוכר לו ונמצא בעיקר בעולם המוסלמי. חדותו של הסופר חושפת אותנו למעלות החברתיות שהוא מוצא כאן בישראל למול סגירותה של החברה הערבית ואי יכולתה לקבל את האחר. הייתי ממליץ לכל אחד לקרוא את הספר בכדי להבין עד כמה רחוק השלום המיוחל ע"י החברה בישראל ולו רק ומאחר ובצד השני מתקיים לו עולם מושגים חברתי שונה ולא מוכר. ימות המשיח יהיו מבחינת ישראל והעולם כולו כאשר יאבד הקלח על עולם מושגים זה.

כתיבה קולחת פשוטה הבאה מהלב בהגינות, בפיכחון ובעיקר - ביושר .
 
ספר חובה לכל ישראלי ובעיקר לאלה שמרגישים שלא תמיד אנחנו אשמים בכל מה שקורה ברחבי העולם, ובשיקלול של טוב ורע יש לנו בסה"כ - מדינה נהדרת.
 
ספר קטן אבל – מאוד שווה.
 
ציטוטים מהפרק הראשון:
 

 

 

"אתה נוסע לבקר בארץ האוייב?" שאל אותי אחד מידידי העיראקים, כאשר סיפרתי לו שהחלטתי לבקר בישראל. אני יודע שהוא התבדח בניסוחו, שכן בעיני עיראקים רבים כבר שנים רבות ישראל אינה עוד בחזקת ארץ אוייב, אולם נימת קולו היתה רוויה עדיין שרידי חשש עמוק. מי שחי כל חייו בסיוט של הסכסוך הערבי ישראלי אינו יכול שלא לחשוב כך ולהתגבר במהירות על מורשת קדומה שצרה עליו כל שנות חייו. מאז ההכרזה הרשמית על הקמת מדינת ישראל בארבעה עשר במאי 1948, לפני שישים שנה, נתפסת ישראל בעיני מדינות ערב, כמדינת אוייב מספר אחת, לפחות בפומבי. .....

אנשים מתים מרצונם החופשי, רוכבים על "סוסי האימה", יודעים כי "ירושלים שלנו והבית שלנו", כפי שהם יודעים כי "במו ידינו שוב נשיב את תהילת ירושלים" וכי "נהר הירדן ישטוף את רגלי הפראים". די להכיר את אוצר המילים הזה כדי להבין את ממדי החורבן התרבותי שהפיצו זרעי האידיאולוגיה הלאומית בחיינו. האחים רחבאני, שני לבנונים נוצרים כתבו את הטקסטים הללו והזמרת המהוללת פיירוז, גם היא נוצרייה לבנונית ורעייתו של אחד מהשניים שרה. האידיאולוגיה הזאת גרמה אפילו למשפחה נוצרית שמתבקש כי תישא בפיה שירים של שלום, להשמיע ללא היסוס מילים של נקמה ואימה הרטוריקה הזאת מתיימרת להיות מהפכנית ומבקשת לגייס את ההמונים להאמין, כי אין פתרון לסכסוך על פלסטין זולת השימוש בכוח הזרוע...

 

רבים מאיתנו מכירים אותה מן הילדות, אפילו משיעורי הלשון הערבית שעסקו בלימודי כתיבה נכונה. כאשר היה מורה מבקש מתלמידיו לכתוב משהו על חופשת הקיץ, היה ברור, שכותבים על פלסטין

למשל "כאשר ישבתי בבית קפה עם סבא שלי ראיתי לפתע קבצנית נכנסת פלסטינאית . עם בתה. שאלתי את סבא שלי מדוע מקבצת האישה נדבות והוא השיב: משום שהיא פליטה שהאוייבים הציונים עקרו מארצה." או תלמיד הפותח ואומר: "ואשר לפלסטין...". כל דבר מגיע לפלסטין.

 

דיקטטור השולט כל חייו, עוצר אנשים והורג אותם כאוות נפשו בשם שחרור פלסטין קצין המתעלל בחייל ביחידתו, מתבטא כלפיו בבוז בשם פלסטין, דיקטטור הפותח במלחמות רבות, עושה זאת בשם פלסטין, "הדרך לירושלים עוברת דרך עבאדאן," היתה הסיסמא שנשא סדאם חוסיין במלחמת עיראן-עיראק. כאשר כבש את כוויית, החליף את עבאדאן בכוויית אמרתי זאת פעמים רבות, שחרור ירושלים תחילה, אחר כך הגולן," צרח נשיא סוריה הקודם חפאז אל אסד באחד מנאומיו המתיימרים להיות מהפכניים, והם רבים מאוד (כמו סדאם, הוא מעולם לא אמר לנו כיצד ילך לשחרר את ירושלים מבלי לעבור דרך הגולן. אך זה כבר עניי ןאחר, הגנרלים הערבים כולם זקוקים לכמה שיעורים בגיאוגרפיה), הכל בשם פלסטין

 

עד כדי כך, שממשלת הבעת` בסוריה החליטה לקרוא לאחד מבתי הסוהר של המוח`באראת שנודע במעשי האכזריות, שפיכות הדם והטירור הקשים ביותר שהתרחשו בו, בשם פלסטין. הכלבשם פלסטין, שימוש היתר הזה מעטר את מרבית מדורי התרבות בעיתונים היומיים ובכתבי העת שלנו. משכיל המתנגד לפעולות ההתאבדות וקורא לשלום מואשם בכניעה. משכיל המבקר בישראל מואשם בשיתוף פעולה

 

מי, אפוא, יעז לחשוב על ביקור במדינת "האוייב" ישראל !"

 
 
ראיון עם הסופר במעריב
 
ראיון עם הסופר בגלובס
 
מאמר של יוסי שריד בהארץ
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת