00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

...וזה כל מה שיש

~ פירוש גנגי. כי לא רק לרש"י מותר ~

רחוב הרצל והבעיה הציונית

04/05/2009
 

  

 

ב-3 ביולי 1904 נולד הדוד שלי, אחיו הגדול של אבא שלי.

באותו יום הלך לעולמו חוזה המדינה היהודית, שטרם קיבלה היתרי בנייה והייתה רק "על הנייר", בדיוק כמו הדירה שפעם רכשתי ואחרי זמן רב, כשהבנתי ששום דבר לא עומד להיבנות שם בשנים הקרובות, התייאשתי וקניתי תמורתה אחרת.  למזלנו – או שמא לא – הרצל מת לפני שהוא הספיק לבטל, וככה, אחרי עוד 13 שנים וכמה חודשים, הגיעו היתרי הבנייה הנכספים, והעם היהודי הורשה לבנות את ביתו הלאומי בארץ ישראל.

 

אביו של הדוד שלי, ציוני בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, שת"ק הפרסות שהפרידו בינו לבין מימוש החלום הציוני נגמאו ברגע שיכול היה לאפשר לעצמו – קרא לבכור בניו על שמו של האיש ששימש לו דוגמה ציונית, והחל לעסוק ביישום התיאוריה.

מול גימנסיה הרצלייה, שהוקמה בשנת 1909 ברחוב הרצל, פתח סבי הציוני, ששמו הפרטי היה בן-ציון, את חנות הספרים וכלי הכתיבה הראשונה בתל אביב. אם אתם מסתובבים כיום בתל אביב ורואים את המבנה היפהפה הנטוע מול כלבו שלום, בפינת הרחובות הרצל ואחד העם, דעו לכם ששם הייתה החנות של סבא שלי. אחרי מותו קיבל אותה לידיו דודי הרצל, מהנדס ערים וארכיטקט שהעדיף לנטוש את עיסוקיו האחרים ולא את תורת אביו.

 

כל זה, כאמור, היה לפני שנים רבות.

הבניין היפהפה של גימנסיה הרצלייה הושמד עד היסוד, ובמקומו נבנתה מפלצת לבושה שַׂלְמַת בטון וָמלט שניקרה את שמי תל אביב בחוצפה הישראלית שהחלה בדיוק בימים ההם לשגשג – וזכתה לשם "מגדל שלום".

בבניין היפהפה שממול, שם שכנה חנות הספרים של סבא שלי, זה ששפר עליו גורלו ולא הושמד אלא שוקם, ממוקמת כיום מסעדה אופנתית. איכשהו, כשאני מסתכלת על כלבו שלום שהחליף את גימנסיה הרצלייה, ועל מוזנחותו הבסיסית של  הרחוב הנושא את שמו של חוזה המדינה – לא ממש מפתיע שמזון רוחני הוחלף במזון פלצני.

 

 

היה היו כאן פעם ספרים

 
 

מהיכרות מסוימת עם ערים בארץ שמתי לב שרחוב הרצל הוא תמיד רחוב מכוער ומוזנח. סביר להניח שהווינאי המטופח מתהפך בקברו אם הוא יודע איך נראים כל הרחובות הנושאים את שמו, ועד כמה הם מלוכלכים ומכוערים.  הפיחות שחל בשמו ובמעמדו של חוזה המדינה ניכר גם בשם עצמו – אם שמעתם בשנים האחרונות את השם הרצל שלא בהקשר של חוזה המדינה או של מקום, סיכוי טוב שזה היה במדור הפלילים של החדשות.

 

פעם הרהרתי ביני לבין עצמי בשם התואר "ערבי" והגעתי למסקנה שהוא כמעט תמיד שלילי, למעט כשמדובר בסוס, בחומוס או בְּבית. חשבו על זה: עבודה ערבית, צבע ערבי, טעם ערבי, מוזיקה ערבית, תרבות ערבית, כפר ערבי, אוטו ערבי – תודו שרוב הצירופים הללו נושאים עימם אסוציאציות שליליות.  

מרחוב הרצל ועד הרצל אביטן – הרצל  מגלה, בשנים האחרונות, זיקה לשם התואר "ערבי".

תמהתני מה זה אומר עלינו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

41 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גנגי אלא אם צויין אחרת