00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אב במשרה מלאה

עברנו דירה

ונזכור את כולם...

נכחתי בטקס יום הזכרון ביום שלישי בבית העלמין בקריית שאול בתל אביב. כמדי שנה אני מלווה את אבי לעלות לקבר של חבר קרוב שנהרג בתאונת אימונים ב-1973, לפני מלחמת יום הכיפורים.
 
כמו כל שנה, אנו מגיעים מוקדם מאוד כדי לא להתקע בפקקים, שוטרים מכוונים אותנו לחניית הנכים, 
האתר נראה כמו כינוס של חפ"ק המשטרה וכל הקודקודים, ומתחרה איתו חפ"ק מד"א, קרונות תקשורת ואנטנות שנדמה שהוקמו רק כדי לעשות רושם על המפקדים שסוקרים את החפ"ק. המשטרה מגדילה לעשות ומעלה גם בלון צפלין. הבלון מתעופף ברוח ומסתובב ופעם אחר פעם הם מורידים אותו ומעלים אותו מחדש.
 
 
בכניסה מקבלים בקבוקי מים קרים שהצבא מחלק. אנו מחכים קצת בכניסה ואני מבחין באשה שעוברת שנושאת שקיות נילון גדולות, ועוברת בין פחי האשפה ומוציאה משם בקבוקים ריקים. בשנים האחרונות איסוף בקבוקים הפך להיות "פרנסה" של קשישים רבים שלא יכולים להתקיים מקצבת הביטוח הלאומי. היא בוודאי חושבת שעשתה "קופה" ביום הזכרון. השקיות מתמלאות בבקבוקים ריקים. אותי זה מביך שאני רואה אדם מבוגר שצריך לחטט בפחים כדי להתפרנס.
 
אני דוחף את כסא הגלגלים של אבי בין הקברים. לפני כמה שנים סידרו עליה נוחה לכסאות גלגלים לחלק מחלקות הקבר. משנה לשנה המבקרים מזדקנים...
 
השמש קופחת מעל ראשינו והמבקרים הרבים מסתתרים ומצטופפים בצל העצים הבודדים שקיימים, יש מלחמה שקטה על כל פיסת צל. למה לא יכולים לדאוג לצל בבית קברות?
 
אנו עומדים וממתינים לצפירה. חיילים מכל מני יחידות מסתובבים בין הקברים. הקשישים שחבורה מתקשים לזהות את ים הכומתות שיש היום - מנומרת, סגולה, כתומה, שלושה גוונים של ירוק. מישהו ממלמל שבזמנו היה ירוק, שחור ואדום. היום יש כבר גוונים לכל צבע.
 
אחרי הצפירה איזה רב מיילל לגבי עילוי נשמות הקדושים. טקס האזכרה היהודי כל כך לא מדבר אלי - עוד פעם מדברים על גדלות האלוהים ועל קדושת המתים. איזו קדושה יש במוות הזה? לא ברור לי. הדת היהודית בוחרת לגדל ולרומם את האל בשעה שהמאמין נמצא בשעת משבר כמו בזמן אבל. לי זה נראה קצת לא קשור כאן למעמד.
 
אחר כך עולה אהוד ברק לנאום ומקריא מילים ריקות לגבי האובדן והשכול ועל הבנים הקדושים שמתו על קדושת הארץ. קצת קשה לקבל מילים כאלה ממי שגר במרומי מגדלי אקירוב ובזמן שהוא מדבר על קדושת החיילים מקצץ להם בתגמול ימי המילואים.
 
המילים הריקות נמשכות ולאחר כחצי שעה עושים טובה לקהל ששנשרף בשמש ומסיימים את הטקס. משנה לשנה נהיה לי קשה יותר ללכת לטקס הנבוב הזה, כמו שקשה לי משנה לשנה ללכת למילואים ולתרום את חלקי לחברה. מאז חומת מגן נראה שהיד קלה מאוד בהוצאת צווי 8 ובגיוס מילואים למלחמות. אחרי שתי מלחמות מיותרות שלא הניבו דבר בשלוש השנים האחרונות, הבסיס המוסרי של הצבא ומערך המילואים הולך ונשחק.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דרור כהנוביץ אלא אם צויין אחרת