00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

איך ג`ון פרום עומד לכבוש את העולם

על המשיח של איי טאנה, על לידתן של דתות חדשות ועל הרדיו האנושי של נמבס, הכוהן הגדול של ג`ון פרום.
 
זהו סיפורם האמיתי של בני אי אחד באוקיינוס השקט, שגילו את המשיח. זהו סיפורה האמיתי של הדת הצעירה ביותר בעולם, שכבר כיום יש לה מאות ואלפי מאמינים, ומפלגה שעשויה להגיע לשלטון על האיים. זהו סיפורן של דתות – באיזו קלות הן מתחילות, וכמה קשה להן לגווע. הסיפור הוא אמיתי לגמרי – ומסופר מנקודת מבטו הדמיונית של אחד מבני האי.


- - - - - - - - - -

אילולא מלחמת העולם השנייה, לא היינו מגלים את המשיח.

הכל החל כשהלבנים הגיעו לאי שלנו. הם היו יותר ורודים מלבנים, אבל בכל מקרה לא היו שחורים כמונו. הם הגיעו בהתחלה דרך הים, בבטן של לווייתנים גדולים ושחורים, ואמרו לנו שהם חברים שלנו. אחר-כך הם היו עושים טקסים מוזרים ועושים סימנים באוויר עם מקלות ארוכים שמחוברות אליהם יריעות בד צבעוניות, ומקלות קסם שבקע מהם אור צהוב או אדום. ובסוף כל טקס כזה, היתה נוחתת ציפור ענקית מהשמיים ומביאה את האוכל הכי טעים שיש, ועוד לבנים שיאכלו אותו.

רצינו לבנות להם מקדשים, אבל הם לא היו צריכים את המקדשים שלנו. עבדנו בשבילם, ובתמורה הם נתנו לנו חלק מהאוכל ומהמטען שהציפורים הביאו להם. ככה זה נמשך עד שהאמריקאים הגיעו לאי שלנו, עם המון חיילים ועוד המון-המון ציוד ודברים טעימים. גם הם לא היו צריכים אותנו באמת. הם רק רצו "להקים בסיסים נגד היפנים", כמו שהם אמרו. לא ידענו מה זה בסיסים, אבל היה ברור שהיפנים הם החבר`ה הרעים בסיפור, כמו השדים מהסיפורים של הזקנים.

אז ככה חשבנו בהתחלה, שהאמריקאים הם מלאכים והיפנים הם השדים. אבל די מהר הבנו שזה לא ממש ככה. כשאגוז קוקוס נפל על הראש של אחד האמריקאים, עדיין כאב לו, וכל שאר האמריקאים צחקו בקול רם. כשמישהו מהם נפל, הוא היה שובר את הרגל או את היד בדיוק כמונו, השחורים. ואז הבנו מה קורה כאן. האמריקאים היו בני-אדם בדיוק כמונו. ההבדל היחידי היה שהאלים שלהם נתנו להם מתנות, ולנו לא.

לפני שהלבנים הגיעו, האמנו בכל מיני אלים. חשבנו שאם נתפלל לרוחות של הזקנים שלנו, הם יביאו לנו ציד טוב, נשים טובות והרבה שקט. אבל הלבנים באו ועשו הרבה רעש עם המקלות השחורים שלהם והביאו לנו הרבה אוכל טוב בקופסאות שימורים ולקחו את הנשים הטובות. היה ברור – האלים שלהם היו הרבה יותר חזקים משלנו. האלים שלנו אף-פעם לא הביאו לנו כל-כך הרבה אוכל, או יכלו להטיס אנשים בשמיים. אז החלפנו אלים.

זה לא היה כל-כך קשה. בהתחלה הם צחקו עלינו, האמריקאים. הם ראו אותנו מתפללים לציפורים שלהם, שיביאו עוד מהאוכל הטוב, וללווייתנים שימשיכו להגיע ולהביא בגדים יפים וסכיני פלדה ועוד דברים טובים. אבל אמריקאי אחד לא צחק עלינו, כי הוא היה המלך של אמריקה, והוא ידע שאנחנו טובים ושמגיע לנו כל מה שנרצה. קראו לו ג`ון פרום, והוא היה – ועודנו – המשיח.
אני לא זוכר איך הוא נראה, כי הייתי רק ילד קטן באותו הזמן. בעצם, אף אחד שחי היום לא ראה אותו פנים אל פנים, חוץ מנמבס, הכוהן הגדול של ג`ון פרום. ממנו אנחנו יודעים שג`ון פרום היה גבוה, עם שיער לבן, והוא הבטיח לנו שיום אחד האמריקאים יעזבו את האי עם האלים שלהם, ואז אנחנו נחיה הרבה יותר טוב. ביום ההוא יקרו דברים גדולים באמת – "הזקנים ישובו להיות צעירים וכל חולי ייעלם; האנשים הלבנים יגורשו מן האי ולא ישובו לנצח; ומטען יגיע בכמויות גדולות כך שלכל אחד יהיה כל חפצו".

מתישהו בשנות החמישים, האמריקאים ארזו את החפצים ואת הבסיסים שלהם ועזבו את האי. בהתחלה שמחנו, כי הנבואה של ג`ון פרום התחילה להתאמת. אבל אז היה לנו קשה, כי כבר לא היה אוכל טעים מארגזים, וקוקה-קולה מבקבוקי זכוכית וסכיני פלדה ורובים. התפללנו הרבה, אבל שום דבר לא עזר עד שלמישהו היה חלום מג`ון פרום, שהסביר לו שאנחנו צריכים להתפלל בדיוק כמו שהלבנים מתפללים לאלים שלהם, אחרת המטען לא יגיע אלינו.

אז עשינו בדיוק כמו שהלבנים עשו. ידענו שכדי שתגיע ציפור גדולה (מטוס, האמריקאים קראו לה), היה צריך מסלול על האדמה, ומגדל לידו עם אנשים שלובשים דברים מוזרים על האוזניים שלהם ומדברים לתוכם. עשינו בדיוק את זה. כרתנו המון עצים במרכז האי כדי שיהיה לציפור איפה לנחות, וציירנו מסלול נחיתה גדול על האדמה. בנינו ליד המסלול מגדל מבמבוק, וקראנו לו "מגדל פיקוח", בדיוק כמו שהלבנים היו עושים. בתוך המגדל שמנו אנשים שחבשו אוזניות בדיוק כמו של הלבנים, אבל מעץ, ואמרנו להם להתפלל ממש-ממש חזק לג`ון פרום. ורק כדי להיות בטוחים, בנינו גם מטוסים-בכאילו מבמבוק ושמנו אותם על המסלול, כדי שימשכו את המטוס של ג`ון פרום. זה עובד עם ברווזים, אז למה לא עם מטוסים?

אבל ג`ון פרום לא הגיע, והיינו עצובים ורעבים והנשים שלנו לא היו טובות אלינו.

אחרי שהיינו עצובים הרבה זמן, הגיע לבן אחד לאי בבטן של לווייתן קטן, מתישהו בשנות החמישים. הוא קרא לעצמו דיוויד אטינבורו, והוא אמר שהוא אנט-רו-פו-לוג, אבל אנחנו חשבנו שהוא היה סתם מוזר. הוא אמר לנו שהוא בא לשמוע על "פולחן ג`ון פרום", ולכתוב על זה ספר. אז סיפרנו לו הכל על ג`ון פרום, כי חשוב שגם הלבנים ידעו את האמת על ג`ון פרום. אפילו לקחנו אותו לכוהן הגדול שלנו, נמבס. נמבס אומר שהוא הכיר את ג`ון פרום עוד כשהוא היה כאן, והמשיך לדבר איתו ברדיו גם אחרי שהוא עזב. אני לא יודע עדיין בדיוק מה זה רדיו, אבל הרדיו של נמבס נראה די פשוט. זאת בסך-הכל אשה זקנה, עם כבל חשמלי סביב המותניים. הוא מדבר אליה כאילו היא ג`ון פרום, והיא מאבדת את ההכרה ועונה לו בשפה מוזרה שאף אחד לא הבין. מזל שנמבס מכיר את השפה מספיק טוב ויודע שג`ון פרום מדבר אליו דרך הרדיו. ודיוויד אטינבורו כתב הכל בספר שלו, ואמר שיגיעו אלינו עוד הרבה אנט-רו-פו-לוגים.

אז אפשר לומר שדברים דווקא הסתדרו טוב בסוף, והכל בזכות ג`ון פרום. הלבנים המוזרים ממשיכים להגיע – רק כמה כל שנה – בגלל שאנחנו מאמינים בג`ון פרום. לפעמים הם שואלים אותנו שאלות ממש מוזרות: איך אנחנו יכולים להאמין במשיח שלא חזר כבר עשרות שנים, למרות שהבטיח? או איך אנחנו יודעים שהדת שלנו אמיתית ולא סתם שטויות?

מה אנחנו כבר יכולים לומר? אנחנו שואלים אותם על האלוהים שלהם, ואז צוחקים הרבה. הנוצרים מחכים כבר אלפיים שנה לישו שלהם שיחזור, והוא עדיין לא בא. היהודים מחכים לו עוד יותר והוא לא בא, וכבר אלפי שנים שכל שאר העמים צוחקים עליהם בפנים והורגים אותם. זה לא נשמע כמו משיח טוב כל-כך, בטח שלא כמו ג`ון פרום שלנו.

אז אם הנוצרים והיהודים יכולים לחכות כל-כך הרבה זמן, גם אנחנו יכולים. העיקר לא לפקפק, כמו שנמבס אומר. פקפוקים הם מחשבות כפירה, וג`ון פרום שונא מחשבות כפירה. לפעמים, כשאני עייף מהכל, אני חושב קצת מחשבות כפירה, אבל מאד מאד בשקט, כדי שג`ון פרום לא ישמע גם דרך הרדיו.

לפעמים יוצא לי לדבר בעצמי עם חלק מהלבנים שבאים לחקור אותנו. אחד מהם סיפר לי שישו הזה שלהם חי לפני אלפיים שנה, אבל שהנצרות היתה דת קטנה – בערך כמו שלנו – עד שאחד מהקיסרים של `רומא` (שזה כמו אמריקה של פעם) החליט להתנצר, ואז כל הרומאים התנצרו גם כן. זה לקח ארבע-מאות שנה עד שרומא התנצרה, אבל זה קרה בסוף, והיום הנצרות היא אחת הדתות הכי גדולות בעולם. לפעמים אני חושב לעצמי מה יקרה בעוד כמה מאות שנים, אחרי שנצא סוף-סוף מהאי הזה ונתחיל להתפשט בעולם ולהפיץ את דתו של ג`ון פרום. נצטרך לעשות כמה שינויים כדי לשכנע את כולם, אבל נמבס אמר שבטוח שנסתדר. גם הנוצרים שינו המון דברים מאז שישו חי. פשוט צריך לספר לכולם שג`ון פרום יביא לנו דברים טובים ממקום רחוק מספיק וזה יהיה בסדר (אחד מהלבנים אמר לי שהחלל הוא הכי רחוק שיש, אז אולי משם). חוץ מזה, נמבס אמר שאנחנו רק צריכים להביא מספיק ילדים לעולם, והכל יסתדר מעצמו. טוב, אז בלי הומואים מעכשיו.

אפילו יש לנו מפלגה, ואנחנו מתחילים להפיץ את הדת שלנו בכל האיים. גם היה לי רעיון ממש טוב לאחרונה, שאני מקווה שהוא לא כפירה. נבקש מג`ון פרום להכתיב ספר דרך הרדיו של נמבס, ואז נוכל להבין מה ג`ון פרום רוצה שנעשה עד שיחזור. זה עבד לכל השאר, אז למה לא לנו?

ולא משנה מה, הכי-הכי חשוב: נגיד להם שאסור להם לפקפק. בשום פנים ואופן. אף פעם לא. ואם דברים נראים כאילו ג`ון פרום טועה או שהספר שלו טועה, אז זה רק בגלל שהוא מנסה להעמיד אותנו במבחן. ובאמת, לא יכול להיות שאנחנו טועים. עובדה – התחלנו כל-כך בקטן, והיום ב- 2007, יש לנו כבר את מפלגת ג`ון פרום בממשלה של האיים שלנו. אתם באמת מאמינים שזה היה יכול לקרות בלי שג`ון פרום ישלח לנו עזרה מהשמיים, או מהחלל?

אז, לבנים יקרים – תשכחו מישו, ממשיח בן דוד וממוחמד. הנכדים שלכם עוד יאמינו בג`ון פרום.

- - - - - - - - - -

סוף סיפור:
`כתות המטען`, כפי שהן נקראות, היו נפוצות בעבר כמעט בכל אי אליו הגיע האדם הלבן. מייסדי הכתות האמינו בכוחם של טקסי הלבנים לקרוא למטען להגיע מהים ומהאוויר – אוכל טוב, בגדים יפים ומכשירי פלדה. חלק מהכתות ניסו לגזול מהלבנים הלא-ראויים את המטען, באמצעות חיקוי הטקסים. הם ארגנו מצעדים עם מקלות במקום רובים, ועם המילים הקדושות USA ו- SOS מקועקעות על חזי הצועדים. הם בנו מסלולי נחיתה מאולתרים, עם מגדלי פיקוח מבמבוק ומפעילים עם אוזניות מעץ ודגלים צבעוניים קטנים – הכל כדי למשוך את המטען אליהם. אך הוא מעולם לא הגיע.

כת המטען האחרונה הקיימת כיום היא דתו של ג`ון פרום, שהפכה כבר לסוג של דת-מדינה באי טאנה, ובעלת מפלגה משלה המשתתפת בממשלת האיים המאוחדים של ואנוטאו. בשונה משאר הכתות, דת זו מצליחה לשמור על מאמיניה ואפילו למשוך אחריה חלק מתושבי האיים האחרים. סביר להניח שכאשר יצא לאור התנ"כ של ג`ון פרום, הוא יהיה רב-מכר לאומי, ובעתיד הרחוק אולי גם רב-מכר עולמי.

בדומה לישו, אברהם ומשה, עד היום לא נתגלו עקבותיו של ג`ון פרום האגדי ולא ברור האם הוא אמת או אגדה. בין האנתרופולוגים החוקרים את הדת, יש המייחסים את מקור שמו לשיבוש של John From America, ומוותרים מראש על הסיכוי למוצאו במציאות. בכל מקרה, גם במידה והיה אדם כזה, קשה לדעת עד כמה דבריו עוותו במהלך השנים שחלפו מאז ביקורו באי.  


- - - - - - - - - -

לקריאה נוספת אודות `כתות המטען` וג`ון פרום, המשיח של איי טאנה. ראו גם כתבה במגזין הסמיתסוניאן

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת