00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורים מן החיים

ונזכור את כולם- האומנם?!

חיים יקר,
 
אתמול בערב צפירה. עמדנו דום כפי ,שאנו נוהגים לעשות  מדי "ערב יום הזיכרון"  מאז ומעולם. בטלוויזיה ובערוצי הרדיו הממלכתיים החלו טקסי הזיכרון בקריאת שמות הנופלים במערכות ישראל.
לכל אחד מהם היו שם ושם משפחה, קרובי משפחה וחברים,שכנים וגם כך וכך מכרים.
לכולם היו תכניות וחלומות שלא הספיקו להגשים ולעולם לא יצליחו.
מותירים אחריהם חלל כאב וגעגוע.
 
בתוכניות השונות מספרים סיפורי גבורה של הנופלים,  מציירים קווים לדמותם. דמות מופת.
 
תמונותיהם מתארות טוב יותר מאלפי מילים.  כי  היו אלה ,כמאמר השיר, יפי הבלורית והתואר... ואני מוסיפה "יפי הבלורית והטוהר".
 
ואתה? יופייך המסנוור ,הפנימי והחיצוני כאחת, כבר נשכח ובתוך השיכחון הזה נשכחו באחת חלומותיך ,תקוותיך וכאבה של משפחתך האוהבת. גם חבריך כבר לא בסביבה. נעלמו להם מחייך מותירים אותך בבדידותך.
 
לפעמים נדמה לי שחייך הם בעצם מותך. אלא ,שעל מוות שכזה לא גומרים את ההלל.
תמונותיך לא מוצגות לראווה בשום מקום. העובדה שיכולת להיות דוגמן צמרת לא משנה לאיש. גם חוש ההומור שלך לא כמו שהיה פעם...
חלומותיך כבר מזמן העלו אבק בליבך ויופייך החיצוני הועם נוכח התרופות אותם אתה נוטל מאז נפגעת במלחמה הארורה ההיא, והוגדרת בהגדרה הלא מחמיאה "נפגע הלם קרב".
 
יופייך הפנימי וטוהרו לא משמשים מופת לאיש מלבד הקרובים אליך ואיש לא מספר בשבחך דבר.
 
נשכחת מלב אבל לא כמת מות גיבורים -אלא כמת החי.
 
לרגעים מבליח אתה מנבכי נשמתך ומתחבר למציאות הישראלית העכשווית. שתיקותיך מבטאות יותר מכל את העובדה שאין לך זכות דיבור ובכלל תגיד תודה שאתה חי. כן . חיים. ואני שואלת: אילו מן חיים אלו?!
 
עשרים שנים חלפו מאז,חיים יקר.
למרות היותך הבכור מבין אחיך -לא הקמת משפחה ולא הפכת לאב, לא למדת לימודים גבוהים וגם לא ערכת טיול של אחרי צבא, לא ביקרת בחו"ל ולא הגשמת שום חלום.
עשרים שנות דעיכה איטית ומייסרת עוברות עליך בכלא הפנימי בו אתה אסיר.
חייך הם בגדר חלום אבל לא סתם חלום אלא חלום בלהות.
 
לא נראה כי חלומותיך יוגשמו אי פעם. לעולם לא תחזור להיות מי שהיית ולעולם לא תהיה מה שיכולת להיות. לעולם לא תשאר חקוק בזיכרונו של איש ובטח שלא בן עשרים עלם חמודות.
 
את האובדן הפרטי שלך ושל בני משפחתך איש לא יראה .
 
כאבה של אימך לא מעניין איש למרות שכאבה הוא כאב של אובדן אמיתי הקרוב לשכול.
 
מקסימום יניד מאן דהוא ראש כשאימך תבכה את חייך ומותך בעודך בחיים ויגיד "איזה מסכן".
 
אתה מבין זאת,יקירי,מבין זאת היטב ואת כאבך -שאולי עלול להתפרץ -אתה נוצר בליבך פנימה יחד עם הזיכרונות מאותו מארב אומלל ששם קץ לחייך בעוד גופך חי...
 
שתיקתך היא עדות אילמת ליפי נשמתך הממאנת להכביד בכאבה על האחרים.
 
לפני מספר ימים מלאו לך X שנים. כבכל שנה -איש לא הניח זר לראשך ואיש לא אמר שבמותך ציווית לנו את החיים.
 
 אימך היקרה קנתה לך עוגה גדולה והזמינה את האחים ,הגיסות והאחיינים שלך לחגוג עימך .כי הרי בכל זאת "החיים נמשכים".
את "שתזכה לשנה הבאה עד מאה ועשרים שנה"- היא לא שרה  יחד עם הנכדים.
 
אחרי שהיא חתכה  מהעוגה לכולם היא ישבה לצידי כבכל שנה וסיפרה  לי כי כעת המצב טוב יותר משהיה.
היא ציינה  שקבלת גלולות שינה כי סיוטיך בלילות מדירים אותה מעיניך ומעיניה גם.
היא ספרה, שהפסיכיאטר עדיין לא יודע מה לעשות ולכן החליט לתת לך כדורי הרגעה חדשים, שהיא לא זוכרת את שמם.
אחר כך היא דיברה על כך שהנכד הבכור שוב קבל תעודת תלמיד מצטיין,כפי שקבלת אתה. ובגאווה לא מוסתרת אמרה  לי "נכון שחיים מדהים?"
 
היא צילמה אותך במצלמה עתיקה של אחת מחברות הצילום הידועות. את ה"פילם" היא תמסור מחרתיים לפיתוח.
בשנה הבאה שוב אוזמן למסיבת יום ההולדת ואעלעל באלבום המיושן ,שאליו ייווספו תמונותיך מהשנה הזאת...
 
שנינו מבינים שאתה נמצא בשולי החברה ,שאת חייך היית מוכן למסור למענה ומבחינתי אכן מסרת. חברה שמוקיעה אותך ואת שכמותך מקרבה ומנדה אתכם כאילו הייתם מצורעים.
 
חיים, אתה גיבור אמיתי. ממני קבלת את עיטור הגבורה. הגבורה לחיות חיים חסרי משמעות וחסרי תוכן, חיים חסרי צורה .
 
לכל איש יש שם חיים , ואתה, יקירי, במקום שאין אנשים אכן משתדל להיות איש!!!!!!!!!!!
 
אני מצדיעה לך, לאימך,לאביך ולכל מי שקשור אליך וכואב את כאבך וכאב משפחתך.
בכל שנה קשה לכם יותר לשאת את החלל,שנוצר בחייכם ,שמביא עימו  כאב וגעגוע. געגוע למי שהיית ולעולם לא תהיה...
 
ונזכור את כולם-האומנם?!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל sovlanit אלא אם צויין אחרת