00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

אם יש את נפשך לדעת

דנדן יקרה,
זמן רב שלא סיפרתי לך סיפורים מן העבר הרחוק, כמה רחוק? רק חמישים שנה לאחור. זה אמנם נראה לי כמו אתמול, אני לא מאמין שחמישים שנה חלפו להם כל כך מהר, גם בשבילי חמישים שנה לא הולכות ברגל, נראה לי שקשה לי להתחיל, אני מדבר סחור סחור ולא אומר דבר. במקרים כאלה הכי טוב להתחיל והשאר יבוא מעצמו.
 
אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת חיים נחמן ביאליק.

אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת-הַמַּעְיָן

מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ הַמּוּמָתִים

בִּימֵי הָרָעָה עֹז כָּזֶה, תַּעֲצוּמוֹת נָפֶשׁ,

צֵאת שְׂמֵחִים לִקְרַאת מָוֶת, לִפְשֹׁט אֶת-הַצַּוָּאר

אֶל-כָּל-מַאֲכֶלֶת מְרוּטָה, אֶל-כָּל-קַרְדֹּם נָטוּי,

לַעֲלוֹת עַל-הַמּוֹקֵד, לִקְפֹּץ אֶל-הַמְּדוּרָה,

וּבְ"אֶחָד" לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים –

אני יודע בעוונותי, לדקלם בעל פה כמחצית מכתבי ביאליק  ועוד פרקים נכבדים בתנ"כ, בעיקר את רוב השירות. אולי הגזמתי קמעה.
 
קינת דוד לשאול ויהונתן על הגלבוע, קינה שגורמת לי תמיד צמרמורת קשה:
"הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר....הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים? בדם חללים בחלב גיבורים....אחי יהונתן נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים...וכ"ו וכ"ו.
שירת הים של משה: "אשירה לה` כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים.
שירת דבורה: "עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר, קום ברק ושבה שבייך.. וגו`
ועוד ועוד.
אז מנין אני יודע כל כך הרבה שירים בע"פ?
מתיכון ערב "דביר" ברמת גן, בזכות המורה שלי המהולל לתנך וספרות שלא אומר את שמו. בתיכון ערב דביר למדו כל אלה שלא התקבלו לבתי ספר יוקרתיים יותר, ואפילו לא התקבלו לדביר בוקר. אבל אני התקבלתי כן לכל בתי ספר היוקרתיים.
נראה לי שהייתי התלמיד היחיד בכיתה שעבד מ 7 בבוקר עד שעה 3 אחה"צ ובשעה 4 היה חייב להכנס לכיתה לפני המורה, על כל איחור היה תעריף של שורות בשירת ביאליק. או קטעים בתנ"כ. רוב האיחורים לא היו באשמתי אבל המחנך הזה לא נתן לי הנחות. בעבודה הייתי מסתובב סביב המכונה המשקשקת בקצב ובקול רם שעזר לי להחדיר את המילים לזיכרון, שיננתי:
 "יום צאתך מביתך,
וגלותך מעירך,
ימי נודך ובחרותך,
כל ימי חייך." שיגעתי את הדפס האחראי שלי.
מאחר והלימודים נמשכו עד 9 בערב, היו לי גם שיעורים להכין עד חצות, על שיעורים לא מושלמים היה גם תעריף של תוספת פרקים מאוד נוקשה, מה שקוראים עונש פרודוקטיבי, מה שמפליא אותי שאני לא שונא את ביאליק, אלא להיפך.
אל הציפור.
שלום רב שובך ציפורה נחמדת,
מארצות החום אל חלוני,
אל קולך כי ערב מה נפשי כלתה,
בחורף בעוזבך מעוני.
התשאי שלום מאחי בציון?
מאחי הרחוקים הקרובים,
הוי מאושרים הידעו ידוע מה רבו צרי וקמי.
 
והצר וקם הפרטי שלי לא נח ולא שקט, כמו לווה בשוק האפור גיליתי מהר מאוד שחובותי מהעונשים הולכים וחונקים אותי והתחלתי להבריז מביה"ס, כשחזרתי אחרי שבוע סיפרתי שישבתי "שבעה" על סבא (הסבים שלי אבדו בשואה, אז מה? לא מגיע להם שאשב אחריהם?). כך לאט לאט הרגתי את כל המשפחה, ובסוף נאלצתי לחסל גם את עצמי ולאחר שנתיים עברתי לבית ספר למקצועות הדפוס שאיפשר לימודי חניכות ולימודים תיאורטיים משולבים.
 
הייתי פעם תלמיד מבריק, סיימתי את ביה"ס היסודי עם תעודה ממוצעת של 97% התקבלתי בזרועות פתוחות בתיכון "אהל שם" הכי יוקרתי בר"ג. איך הדרדרתי לדביר ערב?
 
שרשה לה פאם.
 
הפאם התורנית שלי נרשמה ל"תיכון חדש בתל אביב",בי"ס יוקרתי בזכות עצמו באותם ימים. ואני מיד רץ בעיקבותיה. הייתי חייב לבחור בין שתי האופציות וויתרתי על מקומי באהל שם שנתפס מיד ע"י הבא בתור. באותם ימים היה נהוג "שכר לימוד מודרג" שהיה צמוד למועצות מקומיות. מאחר וגרתי ברמת-גן יכולתי להנות מההנחה בשכר הלימוד רק ברמת-גן. הורי בוגרי מלחמת העולם השניה שראו איך אינטלקטואלים ופרופסורים גווועים ברעב ובעלי מלאכה שורדים, דעתם לא הייתה נוחה מזה שאינני מצטייד במקצוע שאפשר להתפרנס ממנו,  הם אמנם נכנעו ללחץ מורי ומחנכי שניבאו לי גדולות ונצורות, אך בליבם פנימה לא היו שלמים עם בחירתי כלל.
כאשר התברר שאינני יכול להנות משכר לימוד מדורג בתל אביב והורי לא עמדו בתשלום שכר הלימוד המלא, הוחלט  שאלך ללמוד מקצוע. לא הסכמתי ללמוד בבית ספר מקצועי שבאותם ימים היתה לו תדמית של ריכוז רפי שכל, והעדפתי ללמוד כחניך בבית דפוס וללמוד בתיכון ערב. כך התגלגלתי ל"דביר" ערב.
 
את סבתך ברכה הכרתי כשהייתי בן 17 והיא הייתה בת 14 תלמידה בכיתה החמישית בתיכון, היא היתה מוטרדת שהיא יוצאת עם נער עובד שאינו משכיל ואיננו מתכוון להיות כזה. הייתי ילד די שחצן וזילזלתי בכל שיטת הלימודים בתיכון, טענתי שזה בזבוז זמן, כסף ואנרגיה ואפשר לעשות תעודת בגרות בשנה אחת, וכל השאר זה טחינת מים.
כמובן שדברי היו חילול הקודש בשביל ברכה. כדי להוכיח את הטיעון נרשמתי לבחינות בגרות אקסטרניות בשני מועדים שלושה מקצועות ושלושה חודשים מאוחר יותר עוד שלושה מקצועות.
חוץ מפיסיקה שדגרתי עליה שלושה חודשים בעזרת חבר סטודנט בטכניון, קראתי את כל חומר המבחנים כמו ספרות יפה קרוב למועד הבחינות ותרגלתי כמה דוגמאות מבחנים, פשוט כדי להתמצא בפורמט. נגשתי לבחינות, ועברתי רק ב-5 מתוך 6, מקצועות. בפיסיקה עברתי דוקא, רק בידיעת העם והמדינה נכשלתי, המקצוע הקל ביותר. עשיתי סלט מהקרבות והמבצעים במלחמת השחרור.
לא היה לי עניין לגשת למועד ב` ב"ידיעת העם והמדינה" הוכחתי לברכה את הטיעון שלי בגדול השארתי אותה פעורת פה ומלאת הערצה, ומאז היא באה אלי עם כל בעייה שלא התגברה עליה בבית הספר, וכך סיימנו את התיכון, את סמינר לוינסקי למורים ותואר בבר אילן, כאשר ברכה הולכת להרצאות ואני מסביר לה בבית מה התכוון המרצה.  
כאשר כבר היו לי ילדים וכדי שלא יגידו  להם שאבא שלהם אנאלפאבית, השלמתי את הבגרות הזו שהיתה תקועה לי כמו עצם בגרון.
ולילדים שלי שיננתי מגיל אפס, תלמדו אל תלמדו, אני לא אלחם אתכם, אני דורש מכם שני דברים בלבד, מה שמעבר זה בונוס. ראשית, אני מצפה שתהיו בני אדם שנית, שתביאו לי תואר ראשון, את המעט הזה אני יודע שאתם מסוגלים, השאר מה בראש שלכם. 
אז באמת יש לי ילדים בני אדם, וגם תואר ראשון כבר הביאו לי,  שי עוד לומד לתואר ראשון ומה ששי מתחיל הוא מסיים בהצלחה.
אז בסה"כ אני די מרוצה. במיוחד שדנדן כל כך חכמה שבטח תביא לסבא שלה איזה נובל או שניים. ואם היא תהיה בריאה מאושרת ורק עם תואר ראשון, אז זה גם בסדר.
 
 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת