00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורים מן החיים

מאדאם הליקופטר

למה קראנו לה "מאדאם הליקופטר"  אתם שואלים? תיכף תבינו...
 
אצלנו במשפחה נהוג היה להצמיד לבריות כינויים.
 
למשל "ניסים הסנדלר" שהיה סנדלר וזה הבדיל אותי מ"ניסים הירקן".
 
לפעמים לא רק עיסוקו של האדם שימש ככינוי כפי שתיכף תיווכחו...
 
ולסיפור עצמו:
 
לא רחוק מהבית בו גרה סבתי עליה השלום עמד בית קרקע בתוך חצר.
 
הבית היה קטן. 32 מ"ר רבועים בסך הכל. 4 מדרגות הובילו אליו.
 
הדלת הפתוחה לרווחה תדיר חשפה מיטת סוכנות ישנה ועליה מזרון עבה מקש ושמיכות ישנות. מיטתה של בעלת הבית. בבית גרה אישה ערירית. חברה של סבתי עליה השלום.
אותה כינינו לימים "מאדאם הליקופטר".
 
מדי פעם, ב"חופש הגדול" , נהגנו להגיע אליה לביקור.
 
מעולם לא נכנסנו פנימה אל הבית וגם לא היה לנו כילדים כל צורך בכך.
 
בחצר היו ברווזים בשלולית גדולה, עץ תפוחים,עץ תאנים , ברז עם ידית "פרפר" שאליו מחובר צינור ארוך, כלב וחתול.  כך שהיתה לנו תעסוקה רבה וכר משחקים נרחב ומרגש...
 
העצים היו עמוסי פירות לעייפה והטילו צל נעים בימות הקיץ החמים.
 
אנחנו הילדים נהנינו לקטוף פירות מן העצים, לשחק עם בעלי החיים בעוד שתי הנשים יושבות ומלהגות בשפה זרה ודי מיסתורית לנו.
 
תמיד לפני שיצאנו מביתה נהגה סבתי להפציר בה להגיע לביקור והיא תמיד ענתה "בהזדמנות. אולי בהזדמנות."
 
וההזדמנות הגיעה אחר צהריים אחד.
 
באותם ימים יש לציין לא היו טלפונים ואף לא אמצעי תקשורת מיידיים אחרים , ומה רבה היתה שמחתנו ,שהאישה הסכימה לבוא לביקור ביום שלישי הקרוב.
 
סבתי ז"ל עמדה במטבח והכינה מיני תקרובות להגיש לאורחת, אנחנו הילדים התקלחנו והולבשנו בבגדים חגיגיים ונאסר עלינו להתלכלך.
 
ואז...בשעה הייעודה נקישות על הדלת.
 
סבי ,עליו השלום ,פתח את הדלת  ושם עמדה במלוא הדרה "מאדאם הליקופטר " לבושה בחגיגיות רבה וכובע קש רחב שוליים לראשה שאליו הוצמדו דובדבנים מפלסטיק...
 סבתי מיהרה לנגב את ידיה הרטובות, הסירה את סינורה ואצה לקבל את פני האורחת בברכות לבביות וחיוכים.
 
" מאדאם הליקופטר " מצידה נכנסה, התיישבה על ספת העץ הכבדה אמרה "שלום" ואחר כך "להתראות" קמה והלכה.
 
הדבר התמוה הזה עורר בסבי ז"ל צחוק, והוא מייד הדביק לה את הכינוי "מאדאם הליקופטר" וכהסברו "כמו הליקופטר היא עוד לא נחתה וכבר התעופפה".
 
מיותר לציין את אכזבתה של סבתי ז"ל. אנחנו הילדים התאכזבנו פחות. התקרובות ערבו לחיכנו עם או בלי מאדאם הליקופטר...
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל sovlanit אלא אם צויין אחרת