00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

גלויות מלה לה לנד

גלויות מלה לה לנד

4 ימים ראשונים (או ימי הסתגלות)

היום הראשון

בשעה אחת בערך,עפנו מהארץ המדברית שלנו, זאת שאנחנו קוראים לה "ישראל," הישר אל גרמניה שבאירופה, המדינה שמשום מה לעזאזל, גם כשאנחנו מתייבשים, היא ירוקה מאיי פעם.

רגע לפני שטסנו, אני ואחותי גילנו שיש סיכוי שלא נמות בייסורים, נתונים לחסדי ארנבים מעופפים שלא קיימים, אלא אולי אפילו נשרוד בארץ הזרה לגמרי שבה חסרים שלושת מרכיבי העולם שלנו:

-עברית.

-ישראלים.

-מיץ ענבים.

אלוקים החליט לרחם עלינו ושלח אלינו נס בצורת  MP4עם שירי פופ בלי פואנטה, מזל שלא שכחו אותנו שם למעלה...

את הדרך לגרמניה התחלנו בשעה אחת בערך, כשכולנו קרועים מעייפות ומטרת החיים העיקרית  שלנו באותו רגע היא בעיקר למצוא תנוחה כמעט נורמאלית לישון במטוס בלי לנקוע את הצוואר.

אחרי של טיסה כמעט נטולת ריר מצד אחותי הקטנה בעלת הליפה, הגענו סוף סוף לגרמניה, אבל זו הייתה רק ההתחלה של הדרך! הרי אסור לנו להתחיל טיול בצורה נורמאלית, ככה עם קניון ונוף מושלג, קודם כל, על מנת להרגיש שלמים עם עצמנו, קודם כל עלינו להקיף את כל גרמניה באוטו כחול וגדול, למעוך קצת את התיקים, לחטוף קצת בחילות ואז להגיע לאיזה עיירה באוסטריה.

אבל האמת, דווקא נחמד פה, יש אוויר נקי מזיעה של ערסים ישראלים, שלג, הרים ומיטה עם טלוויזיה, דברים שבחיים לא נשיג אצלנו, בישראל.

אחרי שהגענו, בילינו עוד כמה שעות בנחירות, הרוגים מעייפות, עכשיו נשאר רק ללכת לאיזו מסעדה טובה (או שלא...)ולאכול ארוחת ערב, הטיול האמיתי מתחיל משני.

 

לאחר מכן...

בתפקיד המסעדה הטובה זכתה "מקדונאלד" בעיקר בגלל שהיא הייתה הדבר הכי קרוב למשהו שנחשב אכיל ליד הבית המרוחק שלנו באוסטריה. אבל הנס האמיתי התרחש לפני זה, התאהבתי.

זה היה בסופר – מרקט שליד "המק" הנחשק, הוא היה חתיך, סגול והיה לו בנדנה כחולה על העורף...

זה היה "בובי," ארנב שוקלד שחיכה להורים מאמצים בסופר מרקט. היו לו שני שיניים קדמיות בולטות והוא היה שייך לחברת "מילק" או משהו כזה(זאת שעל העטיפה שלה יש פרה סגולה), כשראיתי את ארנב השוקולד הזה, הבנתי ישר שהוא זה שיציל אותי מהבדידות הנוראית וישר בקשתי לאמץ אותו לחיק המשפחה. שמו המלא – "בובי ניזם," ניתן לו מיד לאחר הקנייה. עכשיו נשאר לי רק לאמץ נאגטס העונה לשם "מנחם,"ואז אני ארגיש שפוייה לחלוטין. כמובן, איך לא, היה את מנהג "הסרט היומי" של חו"ל, מסורת עתיקת יומין זאת היינה אומרת שבהנחה ואתה נמצא בארץ שהיא לא שלך, מדי ערב עליך להדליק את הטלוויזיה הקרובה למיטתך ולראות את הסרט הקרוב ביותר לקומדיה רומנטית המשודר באותו ערב-לילה. בתפקיד הנחשף זכה הפעם "מארגנת חתונות," בדיבוב לגרמנית, סרט על מארגנת חתונות (דא...) משועממת משו, שמתאהבת בחתן לעתיד.

מסכנה: סרטים אנגליים עם דיבוב לגרמנית רואים רק אם אתם משועממים ולא שכחתם לקחת את מנת המריחואנה היומית.

 

היום השני

את הבוקר פתחתי כשילדת ליפה מפחידה עומדת מעלי (עדיין לא קישרתי שזאת אחותי) ומנסה לצלם אותי במצלמת הוידיאו שלי, בתגובה, השתמשתי בתגובות הצ`אנג-צ`ינג-צ`נג הטבעיות שלי והפעלתי את יכולות הלחימה הסינית הנסתרות שלי, ונתתי לה כאפה.

לאחר מכן, כשכל הבית התעורר, פשטנו על בובי ואכלנו אותו באכזריות, ארנב שוקולד מסכן וסגול...

התוכנית המקורית הייתה לעבור דרך הדבר-הזה-שנראה-כמו-קניון-אבל-הוא-לא ולעשות שופינג סוער של מלפפונים ועגבניות ומשם לעבור למגלשות האלפניות(ואני ממש לא בטוחה שזה השם), דבר ממש כיף שדומה לרכבת הרים, רק שזה באמת על הרים, ואתה על דבר דמוי קרון צורח מפחד. אבל לא יצא...

עברנו דרך הקניון, וגילינו שיש שם דברים חוץ מארנבוני שוקולד חתיכים.

לאחר מכן נסענו עוד שעתיים או שלוש, כשבדרך רואים הרים מושלגים ושאר נופים מדהימים, ואז תכננו להגיע למגלשות ולצרוח מפחד, אבל אופס... מתברר שזאת עדיין לא העונה. משמע, לא נורא, סתם בזבזתם שלוש שעות או שתיים על בחילות וכאבי בטן, לפחות ראיתם קצת נופים.

באמת היה לא כל כך נורא, התוכנית שונתה, קפצנו לארוחה מהירה במקדונאלד ומשם המשכנו לעיר הקרובה. כיאה לאחיות פריקאצות מכובדות, אני וילדת הליפה העונה לשם סיון, חגגנו קצת על החנויות וקללנו כל אדם שני ברחוב, מממלא הוא לא מבין כלום.

בגלל שרוב הסיכויים שאם אתם קוראים את הדברים הנ"ל אתם עדיין בארץ, החלטנו לשתף אתכם במסכנות הקיומיות שהגענו אליהם, שכמובן חשובות מאוד מאוד מאוד:

-         אם אתם רואים אישה שמנה עם מעיל שחור וגוון אדום, יש לה גבות מצוירות.

-         זאת עם הקוקו שלידה, חמצנה.

-         בכלל כל אוסטריה מלאה באנשים שצבעו את השיער.

-         אוסטריה מלאה אימואים.

-         לאמואים האוסטרים ישנה יכולת סיבולת מעולה, בזמן שאני והליפה גירל דגמנו דובי קוטב עם חמישים שכבות, האוסטרים נהנו עם חולצות קצרות וגופיות כשהטמפרטורה מתחת לאפס.

 

חזרנו הביתה, גילנו שיש לנו נוף מדהים ליד החלון, בהינו בו, חפשנו סרט מדובב לגרמנית לחרוש עליו, לא מצאנו כלום. כמו שכבר אמרתי, הטיול האמיתי יתחיל משני.

 

ציטוט היום:

ליפה: אמא, תראי איזה אוויר נקי יש פה, הוא העלים להדס את כל החצ`קונים!

הדס: בטוחה? כי המצב של החצ`קונים שלך לא השתפר בכלל...

 

היום השלישי+ היום הרביעי

היום השלישי היה משעמם, לא משהו שצריך לספר עליו. היום הרביעי היה מוקדש בעיקר לנסיעה עד לבית החדש. בקיצור, במקום לשעמם אתכם עד מוות זכיתם בפינת בונוס מיוחדת! פינת ציטוט היום מורחבת:

ליפה התעוררה היום במצב רוח קרבי, בהתחלה אנו, המשפחה המהממת שלה, סבלנו זאת בשקט, אך בסופו של דבר, לקחתי על עצמי את התפקיד להבהיר לה מה יקרה בהנחה ותמשיך לעצבן אותנו, בעיקר אותי...

(לעצבן: לקלל, להרביץ ולתת לך צ`אפחות בגב שמשתקות לך את עמוד השדרה)

הדס: סיון, בואי, צריך להביא את הדברים לבית החדש.

סיון: לא רוצה, מה תעשי לי?

הדס: תמיד אפשר לרצוח אותך, לגרור אותך אל המקום בו עושים סקי, ולחתוך אותך דק דק –

סיון: את בקושי יודעת לחתוך סלט –

הדס: ואז לפזר אותך ברחבי אוסטריה תוך כדי ששרים שר הלל לנחמן מאומן –

סיון: את אפילו לא יודעת את המילים.

הדס: *שרה ת`שיר*

סיון: לא נכון, שרים את זה ככה:

*שרה את השיר נכון*

הדס: אם את רוצה, תמיד אפשר לשיר את פוקר פייס, או את לאב סייב דה אמפטי...

סיון: לאב סייב דה אמפטי? איכס!

הדס: אוקי יא ניג`ס, רק בשבילך, את השיר הפתיחה של דורה.     

 

אוקיי, אלו הימים שלא יכלתי לעדכן בגלל שלא היה חיבור לאנטרנט בבתים. היום קיבלתי את החיבור ואני מראה לכם את הכל. מצורפות קצת תמונות מהטיול ושל הבית הראשון. עוד כמה פוסטים יהיו גם תמונות מהבית השני.

 

תמונות(לחצו על הכתובית כדי לראות)

הנוף מהחלון

אני מדגמנת דובי קוטב

בובי החתתייך

ליפה בפוזה

הבית

Flashing Graphics

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

MuSiC

Flashing Graphics

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל באפי קוטלת הירקות אלא אם צויין אחרת