33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מרמלדה

בשעת לילה מאוחרת (סיפור שהגיע לגמר)

את הולכת איתי לכל מקום, ביום ובלילה. לא מרפה, מפגינה נוכחות. לעיתים בכֹח רב מדי, עם המרפק, עם הרגל.

אני שוכבת על הגב ורואה כיצד הבטן מתעוותת, זזה כמו מיטת מים. לא יאמן. אפילו שיהוק שלךְ גורם לבטן שלי לרטוט, לנוע.

אני ערה כבר חצי לילה. הפעם זה רציני. אני מחליטה להביא דף ועט. אני מתחילה לעקוב ולרשום. שתיים בלילה. שתיים וחמש דקות, שתיים ועשר דקות. בכל חמש דקות אני לא נושמת לרגע, ואז משתחררת.

זה תופס אותי, מכווץ את בטני, מעביר בי גלים ואז – חוזר השקט. השקט שלפני הסערה.

שתיים ורבע, שתיים ועשרים. אני עדיין לא מוכנה. אני מאד רוצה. אבל. אני עדיין רוצה אותךְ איתי כך. אני יודעת שמה שהיה עד עכשיו זה הכי קל, הכי בטוח. אי אפשר להתחרט כעת. אבל. אני מוכנה? אני יודעת מה לעשות? קשה לי להיפרד ממך. מה יהיה אחר כך, אם כבר עכשיו אני לא משחררת.

שתיים עשרים ושתיים. מתחיל להיות צפוף. מתהפכת מצד לצד. מתה לישון. עייפות שעברה את הגבול. כזו שהופכת לעירנות חדה. אבל אני עדיין לא מוכנה. בחוץ קר. פברואר. אני רוצה להישאר מתחת לשמיכה. אני רוצה שוקו חם. תקתוקי השעון מהפנטים אותי. אני ממשיכה לעקוב. מתי להעיר אותו? אני יכולה עוד קצת למשוך? למה זה קורה דווקא בשעת לילה כל כך מאוחרת. מזל שזה ביום שישי, אני מרחמת עליו. לי זה כבר לא משנה. מעכשיו, שלושה חודשים זה יהיה כמו יום שבת. רק בלי המנוחה..

אני מוסיפה למשוך. מתעצלת. אין לי כֹח עכשיו לדחיפוֹת. היה לי יום ארוך ומפרך. עבדתי כרגיל למרות שבבוקר כבר ידעתי. היו סימנים מוקדמים. אני לא אכנס לזה. אבל. זה בדיוק כמו במדריכים. סימנים מדוייקים. מה עושים? איך עוברים שלב?

הבטן עולה ויורדת. אני מתקפלת. אני מתקשתת. לא יכולה לזוז. פתאום אני נבהלת. למה למשוך כל כך הרבה, להגיע על ארבע לבית חולים? אני מחליטה להעיר אותו. הכל כבר מוכן. קודם אני אתלבש. אני שוב מרחמת עליו. עוד כמה דקות שינה שיהיו לו. מסכן. עבד קשה היום.

בּוּבּי קום. צריך להתפנות. זאת אומרת, אתה צריך לפנות אותי. אני כבר לא מסוגלת.

עכשיו זה מתחיל ממש להעיק. אני לא מסוגלת לדבר מרוב כאבים. בּוּבּי, זהו. הולכים. אני נעצרת במדרגות בכל רגע ולא מסוגלת. אני נשענת עליו. נגררת. במכונית מתחילה לראות כוכבים. זה כל כך כואב. אני יושבת מאחור, לא חגורה, עם הפנים נגד כיוון הנסיעה. אני לא מסוגלת להביט דרך החלון. רוב הזמן העיניים עצומות, הפרצוף מקומט, לא מצליחה לנשום. תנשמי, תנשמי, אני אומרת לעצמי. תשמרי על קור רוח. אבל למה? למה? קול נוסף עולה מתוכי ושואל בתחינה. בשעת לילה כל כך מאוחרת?! אני כבר תשושה מכל היום, ועדיין לא התחלתי בכל העבודה הקשה. אין לי כֹח. באמת. אין לי כֹח למה שעוד מצפה לי. גלים של כאב ועוד גלים. ודווקא היום ניקיתי כמו מטורפת. מירקתי כל פינה, סחבתי כביסה, תליתי שתי מכונות. מה לא עשיתי היום. אני רק רוצה לישון. לנוח. לפחות עד הבוקר.

שלוש לפנות בוקר. סוף כל סוף מגיעים. אני מאבדת תחושה של זמן. כל דקה נראית כנצח, כאין סוף. אני לא מצליחה לרדת מהמכונית. אני חושבת שאני הולכת על ארבע. לא בטוחה. אולי זו היתה זחילה. נראה לי שֶכן - לפי מבטי הפליאה שלו. הוא מנסה לעודד – עוד מאמץ אחרון ודי. לא תיארתי לעצמי שיכולים להיות כאלה כאבים. שאפשר להישאר בחיים אחרי כאלה עינויים. אני מובלת על כסא גלגלים. זה לא מקל. אני מעולפת. לא מסוגלת להתרכז בכלום. רק רוצה שזה יגמר! עכשיו! משכתי מספיק. אבל. לה יש קצב משלה.. עוד לא הגיע הזמן. כך אני מתבשרת. מה? רק פתיחה של ארבע? איך זה יכול להיות? זה הולך להיות עוד יותר גרוע?! אני מתנשפת. הכל שקט. בכל זאת, שעת לילה מאוחרת, יום שישי בערב. או בעצם, זה כבר שבת. יש אווירה רגועה. אני פתאום נזכרת במראות שחלפו לי מהצצה רגעית מבעד לשמשת המכונית. בחטף. רכב של חברת קדישא. אלוהים ישמור. עצר ליד בית פרטי.

             -           -                 -

 אין לי כרגע אפילו כֹח לשחזר את ההמשך. לא חשבתי שאפשר כך לסבול. לא חשבתי שאהיה מסוגלת לסיים את הלידה, ללחוץ, להיקרע. בוקעות ממני זעקות שלא ידעתי על קיומן. קולות פראיים, קדמונים. אין בושה, אין מחסומים. אני ערומה. לא איכפת לי, לא מעניין אותי. אני נוטפת זיעה. חם לי כל כך ואני לא מסוגלת להרגיש שום מגע בד על עורי. פעם מישהי ניסתה לתאר זאת למראיין גברי. היא התנצלה מראש ואמרה, שזה כמו, סליחה מראש, להוציא אבטיח מהתחת. ניסיתָ  פעם? ושוב סליחה. היא מחייכת. עכשיו נסה לדמיין לעצמך..

חמש לפנות בוקר. זה התקדם בעצלתיים. אבל. כמו שאמרה לי המיילדת: היא לא תישאר אצלך לנצח. בסוף היא תצא – כך או אחרת. ובסוף באמת החלקתְ ויצאתְ – עברת את מסלול הסללום הזה בנונשלנטיות יוצאת מן הכלל. הגחתְ לך לפתע. כיאה לנסיכה אמיתית. באיחור אלגנטי. השחר הפציע. הייתי עירנית כמו שׁדה משחת. כמו שור. שום עייפות כבר לא תקפה אותי. עירנית למשעי, כאילו שנטלתי איזה כדור מרץ. האדרנלין השתולל. לא עזבתי אותךְ לרגע. לא ישנתי לרגע. מחוייכת. מפוייסת.

אחרי יומיים הוא עולה במעלית. כך הוא מספר לי, עם הסל-קל החדש. הוא שומע קולות, יבבה חנוקה, מהאישה שנמצאת איתו במעלית. היא אומרת לו: איזה עולם? נולדים ומתים באותו זמן. מבטה מוסט מהסל-קל. שלא תדעי עוד צער, הוא משיב לה. זה כואב. היא עונה לו. אי אפשר להתרגל לחֵסֵר הזה. זה לא אנושי. גם לידה זה לא אנושי, אבל עוברים את זה, כך מנחם אותה. את בסופו של דבר תתגברי.

לא, היא לא הגזימה. וגם הוא צדק. אבל. עד שלא חווים לא מבינים. לא מתארים. ואמרתי לו שהוא לא יודע כמה שהוא צדק. זה באמת חַיַיתי הקטע הזה. אין בינו לבין אורח חיינו שום קשר. אי אפשר להיות מוכנים לדבר כזה. אבל. באיזה קלות נכנסים לזה שוב. כמעט ומצליחים לשכוח. עד הסֶבֶל הבא.

ברוכה הבאה. פיצפונת. לחַיַיךְ. אני מרימה כוסית של יין. רק כשזה יקרה שוב, אני פולטת לחלל האוויר, לכל הפחות, תנו לישון בשקט.. ובטח שלא בשעת לילה מאוחרת.. בוקר טוב.

 

 

~ ; ~

תיאור התחושות והחוויות הינו אותנטי. יש פרטים מסויימים שהוספתי או שיניתי לשם רקימת הסיפור.

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

נהנתי לראות
  • 2008
  • קונג פו פנדה -סרט לילדים לחופש-כל המשפוחה..
  • וולE-סרט מצוייר למבוגרים וילדים...
  • קופים בחלל- סרט מצוייר לילדים...
  • אותלו-טרגדיה מאת שקספיר-חאן
  • הכתובה-אפרים קישון-תיאטרון..
  • החותנת-תיאטרון הבימה-קומדיה מאת אנדרו..
  • נישואים-קומדיה מאת גוגול-החאן
  • המצליחים-קומדיה מאת מיכאל גורביץ' ודניאל..
  • הקמצן-מולייר-החאן
  • מלחמה על הבית-קומדיה מאת אילן..
  • הרטיטי את ליבי מאת חנוך לוין. רמי ברוך משחק..
  • 2009
  • סרט לילדים -למעלה (UP)
  • סרט לילדים-קורוליין -מפחיד, סרט אימה לילדים..
  • 2010
  • חלומות גנובים-החאן- הצגה לילדים
  • אווטאר (בבית בדי.וי.די)
  • אליס בארץ הפלאות (בבית בדי.וי.די)
  • תעלולי סקפאן-הצגה בתיאטרון החאן
  • נסיך פרס-סרט לנוער, הרבה אקשו
  • הבדלה-הצגה-כתב וביים שמואל הספרי, תיאטרון..
  • נפגעי חרדה, סאטירה מצויינת מאת מוטי..
  • גנוב על הירח, סרט אנימציה לילדים, מאד..
  • קופים בחלל 2, סרט חביב לילדים
  • ציפורלה, קטעים בשירה ריקוד ודיאלוגים, משוגע..
  • עידן הקרח 3
  • בייביז (bebes)- מקסים, תיעוד ארבעה תינוקות..
  • אלפא ואומגה-סרט מצוייר על זאבים
  • עוץ לי גוץ לי-הצגה של שלונסקי ודובי זלצר..
  • 2011
  • סרט-צעצוע של סיפור 3 -הבריחה הגדולה - מזכיר..
  • גשם של פלאפל-לילדים
  • תפוס ת'כריש-סרט מקסים!! לילדים
  • אסטרו-בוי-סרט לילדים -עם רובוטים
  • ברבור שחור
  • שירות המתנות החשאי של ארתור-סרט קריסמס..
  • איש קטן ודרקון-הצגה לילדים בחאן
  • 2012
  • אמיצה-סרט לילדים
  • 2013
  • גנוב על המיניונים (המשך גנוב על..
  • 2014
  • מחוברים לחיים - מבוסס על סיפור אמיתי...
  • שומרי הגלקסיה - בגלל קטנציק. כמה דמיון..
  • לא בלי ביתי - מזעזע ומפחיד מסקרן..
  • הקופסונים-סרט מצוייר לילדים. יפה..
  • 2015
  • לשבור את הקרח, סרט מצוייר
  • אמא שלי - נני מורטי(שחקנים: מרגריטה באי..
  • מסע של מאה צעדים(הלן מירן, רוהאן..
  • המיניונים-חמודים כתמיד
  • המילים הטובות-- סרט ישראלי מצויין
  • 2019
  • לשחות או להיות-סרט צרפתי על קבוצת גברים..
יום קסום לכולנו
אהבה, אושר, בריאות הרמוניה, שפע, פריון
מה שכתבתי ב-2009
חיבוק ממני
/>
MySpace  Graphics
/>
מה שכתבתי עד כה-2008
מבקרים פה מהעולם
Visitor Map
!
רשומות אקראיות
רשומות 2010
הרשומות הכי נצפות
רשומות 2011
רשימות 2012
נעימה מהסרט הפסנתר The Piano
 

 

 

 

 

 

----
Myspace Graphics
 
תגיות
bztalia.wix.com/books

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

 

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

להתראות ובואו שוב לבקר

 

~♥~♥~♥

 

 

 

      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טליונת1 אלא אם צויין אחרת