00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

קובה חמוסטה כשר לפסח

21/03/2009
 

אם יש מאכל שאצלי אוהבים (מאוד מאוד אוהבים) זה קובה.

לא משנה להם איזה מרק, או איזה סוג של בצק או מלית, העיקר שזה יענה על ההגדרה קובה.

יש את הקובה הכורדי ויש את העירקי ויש (להפתעתי הרבה) גם קובה ערבי.

כולם דומים וכולם שונים.

אפילו הבהרט הכורדי שונה מהעירקי ומהערבי (בהר).

לכל אחד יש את האפיון שלו , התבלון שלו, הבצק שלו, המלית שלו והמרק שלו, מה שמאחד את כולם זה שזה טעים טעים ושוב פעם טעים.

כל עדה  נשבעת ששלה הכי טעים וכל אמא שנמנית על העדות האלו נמדדת ע"פ איכות הקובה שלה.

בחיי טעמתי אלפי "קובאים".

חלקם טעימים יותר וחלקם יותר- יותר....

מהר מאוד האמהות והסבתות של כל חבריי וחברותי הבינו שהדרך ללבי נקבעת לפי הצלחת המהבילה הזאת.

אני אוכלת קובה ביד.

רק ביד.

גם אם המרק רותח.

אני יודעת שזה ברברי אבל כרגיל...זה מעניין לי ת`תחת מה נחשב אצל האחרים לברברי ומה לא, לי זה טעים יותר ככה.

אני מודה ומתוודה שבילדות לא הכרתי בכלל את המאכל, עד גיל 12 בערך, שאז נסעתי לאיזה מחנה מד"צים  באזור ירושלים ושם הכרתי כמה חברים שלימדו אותי מה זה הקסם העגול הזה.

הצלחת הראשונה ש"ביתקה את בתולי קיבתי" בנוגע לקובה  היתה הקובה האדומה אצל אמא של יואב יצחק מבית שמש. וואלאק האמא הזאת היתה טבחית מחוננת. יואב היה החבר הראשון שלי ומשפחתו העירקית הגאה לקחה אותי כפרוייקט ולימדה אותי איך אוכלים קובה כמו שצריך.

הם כמובן ניסו להסביר לי שאת הקובה אוכלים בעזרת כף, אבל מה לחוראנית כמוני ולמוצר מיותר ככף, אה?

בידיים הכי טעים ולא מחליק ולא עף לשכן שיושב משמאלך והכי הכי כיף זה ללקק את טיפות הרוטב של המרק שנוטף מבין אצבעותיך.

כן. ככה אני אוהבת לאכול ונראה מי יגיד לי שזה לא בסדר.... (היום אף אחד כבר לא מעיז...)

אבל מהימים של אמא של יואב עבר הרבה זמן, התחתנתי ,ילדתי, גרתי שנים רבות באילת ואז עברנו לירושלים ופה נפתח בפניי עולם הקובה הבלתי נלאה.

"פתאום" הבנתי שגם לכורדים יש קובה (הייתי בטוחה שזה רק של העירקים) ולא סתם קובה, אלא אחושילינג של קובה.

הכרתי את אלמוג יוסף מהקסטל שבתיה אמא שלו היא אחת מהבשלניות הכורדיות היותר טובות שיש בעולם נקודה.

היא לימדה אותי מה זה אוכל כורדי ואני נשבעת שאוכל כורדי הוא טעים ברמה אסורה.

אסור בכלל להתחיל עם זה....

ואני עוד הפכתי לחלק אינטגראלי ממשפחת יוסף וזה אומר אוכל – אוכל ועוד פעם אוכל...

כל אירוע משפחתי סב סביב האוכל כמובן.

והאוכל הזה היה טעים, אבל את זה כבר אמרתי.

על בתיה וכל שבט יוסף עוד אספר גם אספר (יש הרבה מה, והכול טוב , טעים ומרגש אז שווה לחכות...)

ושוב עברו להם השנים ומהון להון נכנסה לחיינו גברת סובחייה גלילי, אישה צדיקה ומדהימה במיוחד .

סובחייה ז"ל היתה האמא של עוז, הבעל הראשון של גיסתי.

כמה שאהבתי את האישה הזאת.

אין מצב שלא היינו באים לחופשה מאילת ולא הייתי באה לבקר אותה.

אישה קטנה עם נשמה ענקית.

והאישה הזאת ידעה לבשל.

הו-הו כמה שהיא ידעה לבשל...

היא הפכה כל מאכל פשוט לחגיגה אמיתית.

והיא זאת שלימדה אותי צעד אחר צעד איך עושים קובה.

לוקחים "ככה" , שמים "ככה", מגלגלים "ככה" ....

עד היום יש לי  במחברת הישנה והמוכתמת את ההוראות שלה לכל סוגי הקובה.

היא לימדה אותי שיותר טעים להוסיף מיץ לימון ולא מלח לימון והיו לה עוד כמה טיפים כאלו שהפכו לחוקים ברורים ובלתי עבירים מבחינתי.

אז כן, את הקובה הזה שאביא בפניכם היום סובחייה לימדה אותי.

זה הקובה של פסח.

היא עשתה אותו בכל שנה בפסח  ובכל פעם שהייתי באה עם הילדים לבקרה היא היתה משוויצה בפני השכנים איך "האשכנטוזית הזאת אוכלת עם הידיים, כאילו ממש עכשיו הגיעה מההרים".

"היא משלנו" היתה מצהירה בכל פעם שבאתי ואני חשתי גאווה רבה.

להשתייך לכזאת משפחה נפלאה בשבילי זה כבוד.

אני יודעת שהיא אהבה אותי ואני עוד יותר יודעת כמה אני אהבתי אותה.

אני עדיין אוהבת אותה.

תמיד אוהב את האישה הצדיקה הזאת.

האישה הקטנה עם המטפחת.

יהי זכרה ברוך.

בכל פסח אני נזכרת בה.

קצת צוחקת וקצת דומעת.

זה מה שהזיכרון הזה עושה לי.

עברנו הרבה, היא ואני, אבל לזכרה אני מביאה היום את המתכון שלה לקובה אורז של פסח.

הקובה הכי טעים בעולם.

באחריות !

 

בבקשה:

 

  

קובה חמוסטה כשר לפסח:

 השלבים הם פשוטים: מכינים את מלית הבשר (שחייב להתקרר לחלוטין), מכינים את הבצק (המעטפת) של הקובה, מכינים את המרק. כשכל אלו מוכנים בנפרד מגלגלים ומבשלים במרק.

1. חומרים למלית הבשר:

1/2 ק"ג בשר בקר חתוך לקוביות קטנות

3/4 כוס שמן

1 כף מלח גס

5 שיני שום

5 בצלים קצוצים דק

5 גבעולי סלרי ירוק קצוצים דק

מלח

פלפל שחור

1/4-1/2 כפית בהרט (אפשר לוותר, אך מוסיף המון)

1/2 כוס שמן 

אופן ההכנה:

מערבבים את קוביות הבשר עם כף אחת של מלח גס ומניחים על גבי מסננת למשך כשעתיים.

מטגנים  את הבשר עם השמן והמלח במחבת. משחימים מכל הצדדים וכששחום מורידים את הלהבה למינימום וממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב, כחצי שעה, עד שהבשר שחום ויבש לגמרי  . מצננים לחלוטין.

טוחנים את הבשר במעבד מזון (הכי טוב לכתוש במכתש ועלי).

מטגנים את הבצל במחבת עם מעט שמן עד הזהבה.

מוסיפים את הסלרי וממשיכים לטגן 5-6 דקות נוספות.

מוסיפים את הבשר המפורר שהצטנן קודםומערבבים. מוספים  גם את הפלפל השחור והבהרט וממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב עד שמתקבלת תערובת יבשה. טועמים ומתקנים תיבול. מסננים את הנוזלים של הבשר  (חשוב מאוד) ומצננים לחלוטין.

 

 

2.  החומרים למעטפת הקובה :

11/2 כוסות אורז

250 גרם חזה עוף טחון

1/2 כף מלח

1 כפית פלפל שחור (אפשר פחות)

1-2 כפות קמח מצה טחון דק (רק אם צריך, אני לא מוסיפה)

אופן ההכנה:

משרים את האורז במים למשך חצי שעה. מסננים , מייבשים וטוחנים במעבד מזון עד שהאורז נגרס לחתיכות  קטנות  . חשוב לא לטחון הרבה מדי ולשמור שהאורז לא יהפוך לאבקה. ניתן לכתוש במכתש ועלי או בתחתית של כוס.

מערבבים את האורז עם העוף הטחון , מתבלים במלח ובפלפל וממשיכים ללוש עד שמתקבל בצק נוח לעיבוד. אם המרקם נשאר דביק אפשר להוסיף מעט קמח מצה.

מניחים למנוחה למשך כחצי שעה .
יוצרים כדורים בגודל רצוי (בערך בגודל של כדור פינג פונג) , אבל  רצוי להקפיד שהגודל יהיה דומה בכל הכדורים.

טובלים את הידיים במעט מים.

לוקחים כל כדור בצק מניחים אותו במרכז כף היד ובעזרת האצבע של היד השנייה יוצרים חור במרכז. תוך כדי סיבוב מרחיבים מעט  את החור. ממלאים במלית ודוחסים אותה פנימה בעזרת האצבעות. "אוספים" את שולי הבצק כלפי מעלה לכיוון האמצע, ומהדקים בעזרת האצבעות את כל הקצוות יחדיו כך שהבצק יכסה  את המלית בכל הקצוות,יש להשתדל שלא יווצרו  סדקים (אם נוצרים סדקים אפשר לתקן עם מעט בצק נוסף והחלקתו ע"י שימוש במעט מים).

מגלגלים את הכדור הממולא בין שתי כפות הידיים.

מניחים על צלחת או מגש , עד שכל הקובות יהיו מוכנות.

 

 

3. החומרים למרק:

1 כוס  מיץ לימון

2 כפות סוכר

1 כף מלח

1/2 כף פלפל שחור

1/2 כף פלפל לבן

1/4 כוס שמן

2 חבילות עלי מנגולד

4 בצלים ירוקים

1 לפת

5 קישואים

10 שיני שום קצוצות

3 ליטר (15 כוסות)  מרק עוף או מים בתוספת אבקת מרק (רצוי מרק עוף אמיתי)

אופן ההכנה:

שוטפים היטב את עלי המנגולד וחותכים אותם לחתיכות גסות כולל החלק הלבן.

מקלפים את הלפת וחותכים אותה לארבעה חלקים.

שוטפים את הבצלים הירוקים וחותכים אותה לפרוסות בינוניות.

חורצים בעזרת מזלג את קליפת הקישואים וחוצים כל אחד לחצי לאורך.

מקלפים את שיני השום.

מחממים שמן בסיר רחב. מוסיפים את הקישואים והלפת ומאדים במשך דקה.

מוסיפים את הבצל הירוק ועלי המנגולד ומערבבים.

 מוסיפים שום, פלפל לבן ושחור ומאדים דקה נוספת.

מוסיפים את המרק ושאר המרכיבים. מביאים לרתיחה, מנמיכים להבה ומבשלים על רתיחה עדינה כ-45 דקות.

מוסיפים את הקובה למרק ומבשלים כחצי שעה  .

טועמים ומתקנים תיבול.

אם צריך מוסיפים עוד מיץ לימון. הטעם הסופי צריך להיות חמצמץ ועוקצני.



 

 

אז כן, זאת הקובה הטעימה של פסח.

אצלי מי שממונה על הגלגול זאת עדי, הבת המדהימה והכשרונית שלי.

מה שלי לוקח לגלגל שעה לה לוקח רבע שעה.

כל החברות העירקיות והכורדיות שלי נגנבות ממנה בקטע הזה, אבל כבר אמרתי שבכל מה שקשור בעבודת ידיים היא טובה (חכו שתראו את עוגות השמרים שלה)...

אז כן, עדי תחזור מהפנימייה ב"ה קצת לפני פסח והיא כבר יודעת שהתפקיד שלה (כמו בכל חג)  הוא למלא את המקפיא במיני עיגולים דחוסי בשר.

אני מאחלת לכולכם יופי של יום, מחר כבר יום שישי ואני מנצלת את ההזדמנות הזאת כדי לאחל גם שבת שלום.


אז יאללה ביי !

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

39 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת