22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


עבודת הגמר שלי - בקבלת תואר שני במדעי הרוח והחברה

 
 
שבת שלום לכולם
הולכת להעלות רשומה
אולי ארוכה...סליחה אבל רוצה להסביר דברים
ושתבינו גם
 
אני לומדת באונבריסטה
תואר שני במדעי הרוח והחברה
ולקחתי את מקצועות
סוציולוגיה אנתרופולוגיה  קרימינולוגיה
 
את עבודת הגמר שלי החלטתי שאני לוקחת בנושא הסוציולוגיה
ומשלב במינון קטן יותר את האנתרופולוגיה והקרימונולוגיה
 
הסבר על שלושת המושגים
 
קודם כל הסוציולוגיה
 
ביוון העתיקה, הפילוסוף סוקרטס תהה על אופיה של החברה האנושית וניסח מספר אבחנות לגביה
 

שורשיה של הסוציולוגיה נטועים בעידן הנאורות. פילוסופים רבים - ביניהם תומאס הובס, ג`ון לוק וז`אן-ז`אק רוסו - החלו לעסוק במבנה החברה, בסיבות צמיחתה ובאפשרות קיומה של חברה אחרת.

בעקבות המהפכה המדעית, הרעיון של מדע העוסק בחברה, כדיסציפלינה נפרדת מהפילוסופיה, היה נפוץ במאה ה-19. אך הראשון שיישם רעיון זה בצורה מקיפה היה אוגוסט קונט, והוא אף טבע את השם סוציולוגיה. במקביל פעל באירופה קרל מרקס, שלא הגדיר עצמו כסוציולוג אך אבחנותיו לגבי החברה האנושית השפיעו על רבים מהסוציולוגים שבאו בעקבותיו.

ההתפתחות המשמעותית של הסוציולוגיה הייתה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, בעקבות פעולתם של שני סוציולוגים שחותמם ניכר עד ימינו - מקס וובר מגרמניה, שהקים בעשור הראשון של המאה ה-20, את המכון הראשון למחקר סוציולוגי, ואמיל דורקהיים מצרפת, שהיה המנסח המרכזי הראשון של הפונקציונליזם-הסטרוקטורלי.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 עבר מרכז הכובד של הסוציולוגיה לארצות הברית, בזכות הסוציולוג טלקוט פארסונס, שתירגם את כתביהם של וובר ושל דורקהיים לאנגלית, ואימץ חלק ניכר מהשקפותיהם תוך פיתוח גישת הפונקציונליזם-הסטרוקטורלי. בזכות פארסונס ותלמידו, רוברט מרטון, הגישה השתלטה תוך מספר שנים על העולם הסוציולוגי האמריקאי, ובמידה רבה גם על זה העולמי, והייתה לפארדיגמה ההגמונית בשנות ה-40 ושנות ה-50. יש הטוענים שאחת הסיבות היא היותה תאוריה ממסדית, התומכת בדרך-כלל בצעדי השלטון והקבוצות החברתיות החזקות.

מאז שנות ה-60, וביתר שאת, משנות ה-70, החלה להתעורר התנגדות להגמוניה הפונקציונליסטית, במידה רבה עקב התסיסה שחלה באותן השנים בארצות הברית, תסיסה שהתאוריה הפונקציונליסטית התקשתה להסביר. גישות חליפיות החלו להופיע - תחילה גישות של הבניה חברתית, ולאחר מכן גישות קונפליקט, ובעיקר נאו וובריאניזם - גישה השואבת ממשנתו של וובר בעיקר את הצדדים המדגישים את הקונפליקט, ומשלבת אותם עם אלמנטים מרקסיסטיים, ונאו-מרקסיסטיים.

בשנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה העשרים נוצרה התפתחות נוספת בסוציולוגיה - הופעתו של הזרם הפוסט-מודרניסטי. זרם זה שבר את האבחנות שהיו קיימות בעבר, בין גישות קונפליקט לגישות הסכמיות, בין סוציולוגיה ממסדית לביקורתית וכדומה, וכיום קיימת אבחנה עיקרית אחת - האבחנה בין גישות מודרניסטיות לגישות פוסט מודרניסטיות.

למחקר הסוציולוגי מספר עקרונות מכוננים:

  • הסוציולוגיה שואפת לחקור את ההתנהגות האנושית דרך בחינת ההקשר החברתי בו הם נמצאים (בניגוד לפסיכולוגיה הטהורה השואפת להבין את הקיום האנושי כשהוא עומד בזכות עצמו) - הקשר חברתי שכזה עשוי להיות משפחה, לאום, חוק וכדומה. או על דרך הניגוד, אם הפסיכולוגיה עוסקת באינדיבידואל, אז הסוציולוגיה חוקרת את המערכת החברתית בה הפרט פועל.
  • אוניברסליות: בניגוד לחוויה החברתית היומיומית (שגם בה שואף האדם להבין את קיומו דרך ההקשר החברתי), הסוציולוגיה חותרת להבנת החוקיות הטהורה הנחבאת מאחורי ההתנהגות האנושית, וזאת על ידי ניסוח של חוקים כללים ומוחלטים. חרף תכונה זו, מושאי המחקר של הסוציולוגיה עשויים להיות פרטניים ביותר (משפחה מסוימת, קבוצת עבודה קטנה וכו`) עד כלליים ביותר ("החברה המודרנית", "מדינת ישראל" וכו`)
לדוגמה: מהתנסות יומיומית עשוי אדם מסוים לקבוע כי הוא נקשר ומתיידד עם בני אדם בעלי מוצא קרוב לשלו ונמנע מקשר עם בני אדם הרחוקים ממנו במוצאם. נקודת המבט הסוציולוגית תשאף לנסח נטייה זו בחוקים כלליים של חלוקת החברה לתת-קבוצות על בסיס קשרים בין-אישיים.
  • העמקה: המחקר הסוציולוגי שואף לחקור תכונות חברתיות שאינן מובעות לעתים רבות בתקשורת הרגילה. מכיוון שלכל פעילות חברתית קיימים רבדים רבים, מהם מכוונים ומהם לא-מכוונים, הסוציולוגיה חושפת לפעמים גורמים בלתי צפויים המרכיבים את ההתנסות האנושית.
לדוגמה: התקשורת הרגילה עשויה לתאר את תפקידו של רופא כאחראי על ריפוי חולים. המחקר הסוציולוגי אינו מסתפק בקביעה כללית זו ומברר את מכלול התנהגויותיו של הרופא בתהליך הריפוי, כולל דפוסי ההתנהגות שאינם קשורים ישירות לריפוי עצמו. תוך תהליך בדיקה זה עשויות להתקבל תוצאות לא צפויות או לא מתוכננות, כגון קשר בין חיי המשפחה של הרופא לטיפול בחולים.
  • רלוונטיות: ברוב המקרים עוסקת הסוציולוגיה בתחומים המוגדרים על ידי ההתרחשות הנוכחית בחברה האנושית והנושאים המעסיקים אותה (לדוגמה: חקר הגזענות נעשה לרוב בחברות בהם קיימת הפרדת גזעים המהווה מקור להתרחשות חברתית, ועקב התרחשות זו)

בזכות העיסוק של הסוציולוגיה בחברה האנושית, עצם קיום המחקר זה תלוי ושזור במתרחש בחברה האנושית, התרחשות המהווה גם את מושא המחקר. ייחוד זה של הסוציולוגיה הופך תחום זה למעורב יחסית לתחומי מחקר אחרים בחברה. מצב זה יוצר מתח בין נטיית הסוציולוגיה להיות בלתי תלויה בחברה אותה היא חוקרת, לבין הנטייה לקבל את כלליה היסודיים של חברה זו ולהיות כפופים להם.
לדוגמה, בתחום חקר הכלכלה החופשית קיים המתח בין חקירה והטלת ספק בעצם עקרונות הסחר החופשי שבבסיס השיטה, לבין חקר השיטה מתוך הנחת מחקר כי עקרונות אלו קיימים באופן טבעי.

תכונות החברה בראי הסוציולוגיה

התכונה הראשונית אותה מניחה הסוציולוגיה בחקר החברה היא קיום חוויה חברתית שלמה, הניתנת לתאור מכליל. חוויה חברתית זו מהווה אסופה של מאורעות וגורמים המקשרים בין בני אדם ומרכיבים את תודעתם, אסופה אותה ניתן לבטא כתהליך חברתי אחד, ממנו נגזרים דפוסי התנהגות שונים המאפיינים את ההתנהגות האנושית.
לדוגמה: ניתן להתייחס בנפרד לכל מקרה בו אדם משתמש בתבניות קוליות על מנת לשנות את התנהגותו של אדם אחר, אך הסוציולוגיה מתייחסת לתהליך השימוש בשפה כאל תהליך שלם המבטא מקרים פרטניים רבים, תהליך המאפיין חברה אנושית מסוימת.

תכונה נוספת היא היותה של החוויה החברתית מורכבת, עשירה ומגוונת, כלומר - לכל חברה אנושית מרכיבים, תהליכים, כוחות ומתחים רבים המתרחשים בה בו-זמנית ולאורך תקופה, המתייחסים זה לזה במגוון צורות (השלמה, ניגוד, הקבלה וכו`). כמו כן, תהליכים אלו מצויים ברבדים שונים של החברה (לדוגמה: התנהלות רגשית עשויה להיות רקע להתנהלות כלכלית).

עוד תכונה חשובה בחקר החברה היא השינוי המתמיד המתרחש בתוכה. בכל חברה קיימת דינאמיות, המאפשרת לה להשתנות ולהתפתח הן כתגובה לשינויים חיצוניים והן מתוך ההתרחשות הפנימית הנובעת מהיותה חברה מורכבת. במקרים רבים עוסקת הסוציולוגיה בגורמי שינויים אלו, גורמים העשויים להיות נסתרים בלא מחקר סוציולוגי (כגון הקשר בין מצב מדיני מלחמתי לאווירה השוררת בין דיירי רחוב ממוצע).

כל מחקר סוציולוגי נע על מתח בין שתי תכונות מקבילות של הקיום החברתי: קיום גורמים מלכדים ומשמרים בחברה, המכונים קונצנזוס, וקיום גורמים המחלקים את החברה למרכיביה ויוצרים ניגוד בתוכה, המכונים קונפליקט. אף על פי שתכונות אלו אינן סותרות במהותן, הן מאפשרות בחינת החברה משתי זוויות שונות (בפועל, כל מחקר סוציולוגי מכיל מידות שונות של שתי הזוויות):

  • מזווית הקונצנזוס ניתן לבסס הנחת מחקר כי החברה הינה שמרנית מטבעה וכל שינוי בה יהיה איטי, מקיף, יסודי ועמוק. זווית זו נוטה להיות הזווית הרווחת במחקר הסוציולוגי ומבחינה היסטורית נהוג לציין את אמיל דורקהיים כסוציולוג מרכזי הנשען על הסתכלות זו.
  • מזווית הקונפליקט ניתן לבסס הנחת מחקר לפיה החברה מקוטבת מטבעה ובנויה על התנגשות מתמידה של גורמים בתוכה. על פי גישה זו השינוי הינו המצב הטבעי של החברה והוא עשוי להיות מושג במהלכים ארעיים, חלקיים ומהירים (כדוגמת הפיכה בממשל של מדינה), בעוד השימור החברתי הוא תוצר של יתרון יחסי של כוח מרכזי בחברה, השואף לקבע את המצב הקיים באמצעות דיכוי נמשך של כוחות הנגד. זווית זו מיוחסת לרוב לסוציולוג מקס וובר או לגישת המרקסיזם, כגישה מרכזית הנשענת על הסתכלות זו.

מתח אחר המתקיים בניתוח הסוציולוגי הוא המתח בין דגש על מבנה החברה (ארגונים, מעמדות, כלכלה, תרבות וכו`), לבין דגש על התהליך - הפירוש הסובייקטיבי אשר מעניק הפרט לחברה שסביבו ולמעשיו - גישה המכונה אינטראקציוניזם סימבולי. כמובן שהפרדה זו הינה מלאכותית ועוסקת רק בדגש, שכן שני היסודות, מבנה ותהליך אינם ניתנים להפרדה במציאות.
לדוגמה: חקר הכלכלה עשוי להסביר את ייצור וחלוקת המוצרים בחברה (כלומר - המבנה הכלכלי שלה), או את ההשלכה של מבנה זה על תפיסת האדם את עצמו, חבריו ועולם הטבע (כלומר - התהליך המתרחש)

נושאים הקשורים לסוציולוגיה

תחום נרחב בסוציולוגיה הוא חקר מערכות ארגוניות, הכולל בתוכו את חקר הביורוקרטיה, משאבי אנוש ועוד.

תחום אחר הוא חקר הזהות החברתית והשפעתה על התנהגות האדם, תחום הכולל את חקר הלאום, הציבור, ההמון ועוד.

תרבות - גזענות - העצמה - פמיניזם - סוציאליזציה - אירופוביה - מוסדות - פסיכולוגיה חברתית - ריבוד - פיקוח חברתי - סטייה חברתית

 

קרימינולוגיה

קרימינולוגיה הוא תחום ידע תאורטי, מחקרי ובין תחומי, שעניינו חקר הסטייה החברתית, סיבותיה ומאפייניה, ויחסי הגומלין בינה ובין שורת משתנים, המשפיעים על הקרימינולוגיה כתחום דעת, ביניהם משתנים ביולוגיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים ומשפטיים. האדם העוסק בקרימינולוגיה נקרא קרימינולוג, אם כי חקר הסטייה והעיסוק בה נעשה במשך השנים גם על ידי סוציולוגים, משפטנים ופסיכולוגים.

באופן טבעי, חקר הסטייה, הגדרותיה ומאפייניה הם יחסיים לחברה ולתרבות. כך, בעוד כי בחברות מערביות (ואף בינן ובין עצמן) מוגדרות מוסכמות ונורמות מסוימות כ"נורמליות" לעומת אחרות "אבנורמליות", הרי שההגדרה בחברות שבטיות להתנהגויות אלה היא שונה בתכלית.

בין האסכולות ותחומי הדעת המרכזיים, בתאוריה ובמחקר, אשר אפיינו את הקרימינולוגיה לאורך השנים, ניתן לתאר את האסכולה הקלאסית והנאו-קלאסית, האסכולה הפוזיטיבית, תאוריות התיוג ותאוריות הקונפליקט בחקר הסטייה, וכן תאוריות העוסקות בפשיעה מצבית, ניהולה ומניעתה.

אנתרופולוגיה

היא ענף מדעי העוסק בחקר האדם. היא עוסקת באדם בכל הזמנים, ובכל הממדים שלו. המושג של תרבות הוא מרכזי באנתרופולוגיה, וההבנה כי האדם פיתח יכולת אוניברסלית לראות את העולם בצורה סמלית, ללמד סמלים כאלה באופן חברתי, ולשנות את העולם (ואת עצמו) על פי הסמלים הללו. תכונה חשובה שמבדילה בין האנתרופולוגיה לבין שאר מדעי החברה, הוא הדגש על השוואות בין תרבותיות. אולם ייחודיות זו ניטשטשה בזמן האחרון, כאשר משתמשים בשיטות אנתרופולוגיות לחקר קבוצות יחידות.

ניתן לחלק את האנתרופולוגיה לארבעה תחומים עיקריים:

  • אנתרופולוגיה פיזית, החוקרת את התנהגות קבוצת הפרימטים, אבולוציה אנושית, וגנטיקה של האוכלוסייה; יש הקוראים לשדה מחקר זה אנתרופולוגיה ביולוגית. תחת הכותרת אנתרופולוגיה פיזית יש גם המכניסים חקירות על מבנה גוף האדם לצורך המדעים הפורנזיים. (*אנתרופולוגיה משפטית: זיהוי גופות שנרקבו ושלדים (וקביעה האם מדובר כלל בשיירי אדם), הערכת זמן המוות, מציאת מקום ההריגה (בניגוד למקום הקבורה), קביעת זמן ומקום המוות באמצעות אנטומולוגיה משפטית (חקר חרקים, תולעים וביציהם, אותם ניתן למצוא בגופות נרקבות). התחום החוקר רקבון גופות קרוי גם טפונומיה)
  • אנתרופולוגיה תרבותית (הנקראת גם אנתרופולוגיה חברתית או תרבותית-חברתית). נושאים שחוקרים אנתרופולוגים חברתיים כוללים רשתות חברתיות, דיפוזיה, התנהגות חברתית, דפוסי התנהגות בקבוצות של קרבת דם, חוק, פוליטיקה, אידאולוגיה, דת, אמונות, דגמים של ייצור וצריכה, הדדיות, חיברות, מגדר, וביטויים אחרים של תרבות, עם דגש חזק על החשיבות של מחקר שטח, כלומר חיים בקרב הקבוצה הנחקרת לאורך זמן.
  • אנתרופולוגיה בלשנית, שחוקרת ווריאציות בשפות בזמן ובמקום, השימושים החברתיים של השפה, ויחסים בין שפה ותרבות.
  • ארכאולוגיה, שחוקרת את השרידים החומריים של חברות. ארכאולוגיה בדרך כלל נחשבת כשדה נפרד הקשור לשדה של אנתרופולוגיה של תרבות חומרית, שעוסקת בחפצים שנוצרו או שמשתמשים בהם בתוך חברה מסוימת, על מנת להבין את התרבות של אותה חברה.

יש גם חלוקות נוספות, לשניים, כשצד אחד עוסק בתאוריה והצד השני בעבודה האמפירית.

למי שלא מבין איזה מושג אשמח להסביר

את העבודה אני צריכה להגיש עד סוף השנה

 
ולכן כחלק מהעבודה לפני כתיבתה
רואה תוכניות שעוסקות בנושאים הקשורים
אנשים, מהות, התנהגות
בין היתר עוקבת מאוד אחרי האח הגדול
כי יש הרבה מה ללמוד מהתוכנית
וזו לא סתם רכילות
 
התוכנית לדעתי מלמדת בצורה מדהימה
על התנהגות האנשים בקומונה סגורה
ללא מגע מבחוץ
ללא טלויזיה עיתון אינטרנט
מנותקים לגמרי
ביחד 24 שעות ביממה
 
והייתה לנו את התוכנית עם "האנשים הפשוטים"
ועכשיו יש עם הסבלרטאים
ולרגע חשבתי שיהיו פחות מאבקים ומלחמות כי אין פה ענין של כסף
מסתבר.....שלא צריך כסף כדי לגרום לאנשים להתנהג בצורה מסוימת
 
ואגלה לכם סוד
"חוקרת" גם אותכם, דרך הרשומות שלכם
לנסות ולהבין
מי אתם, מה אתם אומרים, למה כתבתם ככה.....ולא אחרת
מה התכוונתם להביע או לומר ברשומות שלם וכדומה
 
ועל האנשים בכלל
למה הם מתנהגים בצורה מסוימת
למה לא כולם חברי אמת
ואין סוף דברים
 
שמחה שבחרתי את הנושאים האלו
מאוד מסקרן אותי
וזה כיף ללכת לראות, ולנסות להבין את מהות האנשים
 
אבקר בבתי הכלא, בלשכת הרווחה, במשטרה
ובעוד מקומות כדי ללמוד ולהבין והעלות עבודה
שאני מאמינה שבסוף אתגאה בה
 
מאמינה שיהיו הרבה מסקנות
חלק יתקבלו חלק לא
אבל אותי ילמד הרבה דברים
 
אני חולת לימודים, כשאסיים אמשיך לתואר BA
לא יודעת במה, אבל אמשיך בכיף.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת