00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

יום האישה הבינלאומי

08/03/2009
דנדן יקירתי,
את עדיין ילדה, אבל יום אחד את תיהיי אישה, ואני מקווה שעד אז כל הגברים בעולם כבר יבינו שנשים לא רק שהן שוות לגברים, אלא שבמובנים רבים אף עולות עליהם עשרת מונים.
בשמיני למרץ חוגגים את יום האישה הבינלאומי, בשורות הבאות אביא לך את תקציר ההיסטוריה של מאבק הנשים להשגת זכויותיהן הבסיסיות ביותר,
אך לפני כן אספר לך שאבא שלי היה מעריץ נשים סידרתי וכתבתי על כך פעם רשומה בשם "לא על הלחם לבדו", שהלינק שלה מובא כאן:
 
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1351824
 
כנראה שממנו ירשתי את המשיכה העזה שלי לבנות המין היפה, שיש המכנים אותן בטעות כבנות המין החלש.

אז הנה ההיסטוריה, ואחריה כמה תמונות שאולי יסבירו את החולשה הגנטית במשפחתנו:

 

ב-8 במארס 1857, במפעל לטקסטיל בניו יורק, פתחו מאות נשים בשביתה במחאה על תנאי העסקה מחפירים. הן נדרשו לעבוד שעות ארוכות תמורת שכר זעום. הייתה זו הפעם המתועדת הראשונה בה נשים נאבקו למען זכויותיהן. ה-8 במארס הפך ליום המסמל את מאבקן של הנשים למען זכויותיהן, וב-1977 קבעה האסיפה הכללית של האו"ם יום זה כיום המוקדש לציון זכויות האישה ולשלום עולמי.

 

 

מאבקים של נשים לשכר הוגן ולזכות בחירה התחילו במקומות שונים בעולם מאז המאה ה-19. ב-8 במארס 1908 צעדו 15,000 נשים ברחובות ניו יורק בדרישה להפחית את שעות העבודה של נשים, להעלות את שכרן ולהעניק להן זכות הצבעה. בתחילת המאה ה-20 המאבק למען זכויות נשים התפשט למקומות רבים בעולם, ובהדרגה החלו מדינות העולם להעניק זכות הצבעה ולשפר את תנאי ההעסקה והשכר של הנשים.

 

 

המאבק הפמיניסטי התעדן עם השנים, ובדרך כלל כבר אינו מנסה לטעון כי אין כל הבדל בין גברים לנשים. לפעמים הוא מנסה להביא לשוויון דווקא בגלל הבדלים אלה, כמו ייצוג שוויוני במוסדות הממשל והמשפט.

למרות השיפור בתנאי ההעסקה ובייצוג לנשים, נתונים סטטיסטיים עדיין מצביעים על הבדלים. שכר הנשים הוא בממוצע 83 אחוז משכר הגברים. מבין 120 חברי הכנסת, רק 15 הן נשים. בקרב השופטים 45 אחוז הן נשים. חלקן של נשים המנהלות הוא 26 אחוזים.

 

 

שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב בנות, לעומת זאת, גבוה מזה של בנים – 57 אחוז זכאיות לעומת 47 אחוז בקרב הבנים. בלימודים באוניברסיטה הפער ממשיך באותו כיוון – 58 אחוז ממקבלי תואר ראשון הן נשים.

אם בתחילת המאה הקודמת יצאו לעבודה בעיקר נשים ממעמד נמוך, הרי כיום יציאת האישה לעבודה הוא כורח המציאות כמעט בכל רמות ההכנסה.

 

 

 

הזכות להיות עקרת בית-

צעירות בימינו מקבלות כמובן מאליו שעליהן לעבוד ולהתפרנס ולא להמתין לבעל שיפרנס אותן וידאג לכל צרכיהן. שלא כמו בדור הקודם, האישה איננה "עוזרת" לפרנסת המשפחה אלא היא אחד המפרנסים.

אולם כיום, נשים צעירות, גם כאלו שלמדו לימודים אקדמאים ועובדות במקצועות מבוקשים (כמו היי-טק), אינן ממהרות לצאת לרחוב ולמחות על העדפת גברים במשרות הגבוהות במקומות העבודה, למרות הנתונים הסטטיסטיים.

 

 

בדור הקודם נאבקו נשים על הקמת מוסדות לשמירה על הילדים מגיל צעיר, כדי שיוכלו לחזור לעבודה, ובקרב נשים בעמדות גבוהות היו מקרים של העדפת העבודה על הטיפול בילדים. אולם כיום נשים רבות מבקשות את הזכות להיות עקרת בית ומאריכות את חופשת הלידה כדי לבלות בבית עם הרך הנולד, לפעמים שנה ויותר. במקרים רבים מסכימים שני בני הזוג על כך ומתארגנים מבחינה כלכלית.

עם מודעות גוברת לטובת הילד, זוגות רבים בוחרים להעניק לילד זמן רב יותר עם אמו על פני קידום במקום העבודה.

 

 

נראה כי ללא מאבקן של אותן נשים במשך יותר ממאה שנים, לא הייתה לנשים כיום יכולת הבחירה הזו. האם יש להמשיך במאבק? השאלה פתוחה. האם הערך של שכר ועמדות שווים הוא ערך עליון? ואולי ערכי הרמוניה במשפחה, גידול ילדים בריאים והפסקת רדיפה אחר כסף ושפע הם ערכים שיש לתת להם מקום גם ביום האישה הבין-לאומי?

 

 

המאבק לשוויון זכויות לנשים:

1857 – 8 במארס – מאות פועלות במפעלי הטקסטיל בניו יורק פותחות בשביתת מחאה על שכרן הנמוך, על שעות העבודה הארוכות ועל התנאים הבלתי אנושיים בהן הועסקו.

1893 – ניו זילנד מעניקה לראשונה זכות הצבעה לנשים.

1903 – תנועת ה-WSPU, הידועה יותר בשם סופרז`ט, מוקמת בבריטניה במטרה להיאבק על זכות הצבעה לנשים.

 

 

1908 – צעדת אלפי נשים בניו יורק בדרישה להטבת השכר וקבלת זכות הצבעה.

1908 – בריטניה – התחלת מעצרים נגד נשות הסופרז`ט המפגינות. במעצרן מנהלות הנשים שביתות רעב ומואכלות בכפייה.

1909 – בארצות הברית מצוין לראשונה יום האישה הבין-לאומי ב-28 בפברואר.

 

 

1910 – קופנהגן, דנמרק – הכינוס העולמי הראשון של נשים.

1911 – צוין לראשונה יום האישה הבין-לאומי באוסטריה, בדנמרק, בגרמניה ובשווייץ.

1912 – צעדת נשים בניו יורק למען זכות בחירה.

 

 

1913 – נשים ברוסיה מציינות את יום האישה הבין-לאומי במסגרת הפגנה למען השלום.

1918 – הממשלה הזמנית של רוסיה מעניקה זכות הצבעה לנשים. באותה שנה מעניקה גם ממשלת בריטניה זכות בחירה לנשים.

 

 

1920 – ארה"ב מעניקה זכות הצבעה לנשים.

1928 – נשות בריטניה מקבלות זכות הצבעה בתנאים הזהים לגברים.

 

אז מה מרילין מונרו עושה פה? האם אפשר לדבר על נשים מבלי להזכיר את האישה הכי אישה בכל הדורות?

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

52 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת