00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כשיוהאן גוטנברג חייך

ימים ספורים- נפתלי ברזניאק

478 עמודים
הוצאת כנרת זמורה- ביתן
עיצוב העטיפה: לילך איזנברג
 
 
מיכאל רוזובסקי הוא רופא סטאז`ר שעובד בבית החולים "בלינסון", יום אחד הגיעה לבית החולים ניצה, חולה צעירה שניחנת ביופי יוצא דופן ומיכאל מעוניין להכיר אותה, מנהל המחלקה הרופא הבכיר מעריך שלניצה נותר לחיות רק עוד שנתיים ולמרות הכל ד"ר מיכאל נכנע ליופיה המרהיב  ולאופייה הטוב ונרקם בינהם סיפור אהבה.
 
בהדרגה הזוג לומד להכיר אחד את השני, ניצה האמנית מציירת כל העת, היא אמנם עשתה תואר בכלכלה, אך לא מצאה את ייעודה בתחום הזה ופנתה לממש את עצמה בתחום האהוב עליה אמנות, היא מציירת ויוצרת עבודות אמנות מרהיבות ואוטודידקטית. בכוחות עצמה היא לומדת טכניקות שונות של ציור, מכחולים ושימוש בחומרים ושיטות שונות. היא מגיעה למכון אבני על מנת ללמוד אמנות, שם מתרשמים מאוד מהמקצועיות שלה ומקבלים אותה ישירות לשנה ד`, השנה האחרונה בלימודים. יותר מאוחר היא תפגוש גם באנשים בכירים מאוד מתחום האמנות ביאיר גרבוז ובערן שחורי, שני מורים דגולים לאמנות ואמנים טובים בפני עצמם שאורם הזדהר למרחקים  עוד בשנות השבעים.
 
מיכאל מצטרף לקורס קצינים כעתודאי בתחום הרפואה, ואז התקשורת שלו עם ניצה היא רק ע"י  מכתבים והכמיהה שלהם להיות ביחד גדולה. יותר מאוחר מיכאל נשלח למלא את תפקידו כרופא בבסיס חיל הים באילת, הוא נישא לניצה והם עוברים לגור באילת.
 
מזג האויר החם והיבש משפיע לטובה על מחלתה של ניצה, ניצה נמצאת ברמיסיה- הפוגה מתסמיני המחלה, היא מתנהגת ומרגישה כאישה בריאה לחלוטין. מאישה שהחל מגיל הנעורים פקדה את בית החולים לעתים קרובות מאוד, סוף סוף יש לה "שקט", והיא מרגישה טוב. ניצה מלמדת באילת קבוצת תלמידים אמנות, בארבעה ידיים יחד עם שותפה דן, הם מקימים מערך שלם של חוגים לנוער ומבוגרים ותושבי אילת מגיעים בשמחה לחוגים. ניצה הצליחה גם לשכנע גורמים שונים בעיריית אילת לממן אירוח של אמנים בכירים ממרכז הארץ שיבואו וירצו על זרמים שונם באמנות. וכך זכו תושבי אילת לשמוע הרצאות מעניינות ומחכימות.
 
האם ניצה באמת נפטרה כעבור שנתיים? את זה כמובן לא אגלה, צריך לקרוא זאת בספר, אבל מה שאוכל לכתוב זה את התחושות שלי לגבי הספר. הספר כתוב בחמלה וברגש, הסיפור הוא אמיתי, נפתלי ברזניאק אכן היה רופא סטאז`ר שטיפל בחיילים במרפאות השונות, בסופו של דבר הוא עשה הסבה לרפואת שיניים, לדעתי הוא כשרוני  בכתיבת סיפור. הספר נקרא בשטף, הוא מעניין, ישנה הזדהות עם הגיבורים ואני כקוראת רחשתי להם חיבה, לעתים ריחמתי על הגבורה הראשית והתרשמתי מכוחות הנפש הרבים שלה ומאופייה. בספר ישנם אנקודוטות שונות מתחום הרפואה, סיפורי מקרים מעניינים (ולא יבשים) מחדר המיון, מהמחלקה הפנימית ואפילו על רפואת ים וצלילה. לחובבי האמנות ישנם תיאורים כמעט מוחשיים של הציורים שניצה ציירה, השיטות והחומרים. והכי חשוב לדעתי הוא תיאור הלכי הנפש של הגיבורים. מעבר להבאת הסיפור בצורה מעניינת, אני כקוראת יכולה להכיר באופן מובהק את הגיבורים של הסיפור, כי יש שם גם רסיסים של מחשבות ומנעד רגשות רחב.
 
לסיכום: לדעתי אם אני לומדת מספר דברים שלא ידעתי אותם מקודם (כאמור למדתי כאן דברים שקשורים לרפואה ואמנות), ובנוסף הוא משפיע היטב על מנעד הרגשות שלי ומעורר מחשבות הספר נחשב טוב. הספר "ימים ספורים" שכתב נפתלי ברזניאק עונה על הקרטריונים האלה של השפעה נרחבת על הרגש, רכישת ידע ומעורר מחשבות ובנוסף נכתבו על דפי הספר זיכרונות של אהבה גדולה.
 
 העובדה שהסיפור אמיתי סקרנה אותי וגרמה לי לחקור מקורות מהאינטרנט על הגיבורים בסיפור ובעיקר על טיב אומנותה ותולדות חייה  של ניצה ברזניאק ז"ל.
 
גילוי נאות: הספר התקבל ממועדון הקריאה, אך בכל מקרה הייתי רוכשת  אותו או שואלת מהספריה, כי הוא עניין אותי מלכתחילה.
ניתן לקרוא את הכריכה האחורית של הספר "ימים ספורים" באתר של מועדון הקריאה:
  http://www.read4free.co.il/oneBook.asp?danaCode=625-1200210
 
 
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ifat28 אלא אם צויין אחרת