00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מה שיש לי לומר לך...

לחיות בפריפריה

מפעם לפעם אני רוצה לספר לכם איך זה לחיות בפריפריה. מעבר לדברים הגדולים שמופיעים בחדשות כמו בעיות תעסוקה, או קטיושות בצפון וקסמים בדרום. רשימה ראשונה שנגעה בכך, הייתה הצב הגיע!. היום אחזיר אתכם במכונת הזמן, ליום חמישי לפני יותר משבוע, היום בו הייתה שביתת הרכבות.

 

התיכוניסטית, שבפעם הקודמת שמעתם עליה ועל הצב, החלה לקבל זימונים רבים. ביום בו אנו עוסקים, הייתה צריכה להתייצב בשעה 8:15 בתל אביב בבית השריון. מזל שזימון דומה קיבלה חברה מישוב מרוחק אף יותר מיישובנו. איך מגיעים מכאן לשעה זו בתל אביב? לומדים מגבי אשכנזי שהתכונן למבצע "עופרת יצוקה".

 

מדפיסים מפות מהאינטרנט, ולומדים מסלולים בעל פה. מורידים לוחות זמנים מאתר רכבת ישראל, ומגיעים למסקנה, שצריך להיות בתחנת הרכבת בנהרייה קצת לפני  6, על מנת להספיק לעלות על הרכבת של השעה 6. בודקים מה קווי האוטובוס שמגיעים מתחנת הרכבת לבית השריון,  ובודקים ציר הליכה ברגל.

 

עכשיו נשארת הבעיה הגדולה, איך מגיעים לנהרייה. ובכן הסטודנטית, הבת הבכירה, (קראתם עליה כאן) מתנדבת לקום ולהסיע את התיכוניסטית בשעה 5, לצומת על מנת להיפגש עם החברה ואביה, הנהג שהתנדב להגיע כה מוקדם למקום העבודה שלו.

 

לפני שהלכה לישון, ביקשה התיכוניסטית, אמא, אם את ערה במקרה ב- 4, 4:15 בבוקר, העירי אותי.

 

עד כאן תכנון יומה של התיכוניסטית. אך ליום זה היה המשך. הסטודנטית הייתה צריכה להגיע לטיסה בנתב"ג. כדי שתגיע שעתיים לפני הזמן, לשעה 14:00, הייתי אמורה לקחת אותה למוניות במעלות בשעה 9:30. משם, תיקח מונית לנהרייה, ומשם רכבת. יציאה מהבית 9:00. קימה שלי ב- 8:00.

 

ליום הזה יש המשך, אך נעזוב אותו כרגע.

 

אני הלכתי לישון בשתיים בבוקר, ודבר אחרון לפני שינה, בדקתי חדשות. לתדהמתי החל מחצות אין רכבות. כיוונתי את השעון לארבע בבוקר להעיר את התיכוניסטית, ולבדוק שוב את מצב הרכבת. התיכוניסטית כבר הייתה ערה, והופתעה מאוד לשמוע את הבשורה. אני בעיניים פתוחות כסדק צר, בדקתי באינטרנט, שם לא היו בשורות- אין רכבות, כלומר יש אבל הן לא נוסעות.

 

כל תוכניות הן בסיס לשינוי. התיכוניסטית המשיכה להתכונן, אני חזרתי לישון, ובשבע בבוקר, שאיתן התכונן ללכת ליום עבודה, לחשתי לו: "אין רכבות, בדוק באינטרנט, והגד לסטודנטית להעיר אותי חצי שעה לפני יציאה."

 

לא עבר זמן רב, וקבלתי השקמה, ננסה לצאת ברבע לשמונה, מתוך תקווה שהכל יסתדר בתחבורה ציבורית. בדרך התברר שצריך להוציא גם כסף. עצרנו בתרשיחא, ואיתן הוזנק, לשמש "נהג שודים" ולהביא את הסטודנטית במהרה לנהרייה. מזל שאיתן הגיע, מאחר ושני הכספומטים לא הנפיקו כסף. ביחד הצלחנו לספק מספיק כסף.

 

בינתיים יצרנו קשר עם התיכוניסטית. היא תקועה בפקק. הן צלצלו לחברה שישנה בתל אביב, ולכן הגיעה בזמן. צה"ל יודע, לכן המפגש יתחיל רק בשעה תשע.

 

הסטודנטית לקחה מונית שירות מנהרייה להדר חיפה, התברר שטוב שצידנו אותה בכסף רב. אין מוניות שם, התור ארוך, וכל המוניות בנסיעה, אי אפשר לדעת מתי הבאה. היא לקחה מונית מיוחדת לשדה התעופה והגיעה בזמן. אתם יכולים להבין כמה חשוב היה הכסף שיכולנו לתת לה.

 

בינתיים התיכוניסטית  מתנהלת בפקקים התל אביביים. המפות הפכו להיות לא כל כך רלוונטיות. אך שתי החיילות לעתיד הצליחו לנווט את דרכן למקום המיונים. היום הזה לא נגמר בכך, גם לסטודנטית וגם לתיכוניסטית היו עוד הרפתקאות, אך לא נדון בהם היום. הדרך חזרה לא הייתה מהירה לתיכוניסטית, היא וחברתה הגיעו קרוב ל10 בלילה (בלי בילויים).

 

כך זה כשגרים בפריפריה.

 

ושאלה אל אנשי המיון בצה"ל: האם לדעתכם ילדי הפריפריה, הקמים ב- 4 בבוקר בכדי להגיע למיון, יכולים להצליח במיון  כמו הילדים הגרים במרכז? חשבו על זה!

 

ענת

 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

41 תגובות

מפת מבקרי הבלוג
קוביית סקר
תוצאות הצבעה חזרה לסקר
3
סקר זה פתוח למשתמשים רשומים בלבד. לכניסה או הרשמה- לחץ כאן
עליך לבחור תשובה
תשובה אחוזי הצבעה
# 0%
# 0%
נא 11%
עשוי  34%
עשוי היטב  53%
סה"כ מצביעים0
סקר למשתמשים רשומים בלבד
הצבעת כבר
הצבעת כבר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ענתר אלא אם צויין אחרת