00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כשיוהאן גוטנברג חייך

אנא מן אל-יהוד- אלמוג בהר

הוצאת בבל
293 עמודים
שנת הוצאה לאור בישראל: 2008
 
הספר הוא קובץ סיפורים שמחולק לשלושה חלקים. הסופר מיטיב לתאר אנשים ממוצא עיראקי ששנים רבות חיים בארץ, אך טרם הסתגלו למדינתנו. הם מתגעגעים געגועים עזים למולדתם, עיראק ובישראל מרגישים ניכור וחוסר השתייכות. הם נזכרים שוב ושוב בבתי התה של בגדד ובחליף`. בסיפור אחר מתואר עיראקי יהודי עם מראה ערבי שכל העת שוטרים עוצרים אותו לבדיקה וחושדים בו. ובאחד הסיפורים המחבר חבר של פלסטינים, הם מטיילים בבתי ליפתא הנטושים בירושלים ונזכרים איך פעם הוריהם וסביהם גרו שם טרום מלחמת העצמאות, (או `הנכבה` מבחינתם). ישנה גם דילמה ברורה של העיראקים שמחקו  את זהותם הישנה והזדהו עם זהותם המערבית לגמרי, אסרו על הוריהם הסבים והסבתות לדבר בערבית עיראקית או אפילו לשמוע מעל גלי האתר את קולות השדרנים ממצריים לבנון או ירדן, ומצד שני הדור השני והשלישי בארץ, דור הילדים והנכדים כמהה לחזור לשורשים, להכיר את תיאורי החידקל והפרת, את תיאורי בגדד ורחובותיה ואנשי התרבות המובילים בעיראק של אותם שנים טרום עליית הוריהם או הסבים והסבתות לישראל. היה שם גם סיפור יפה על משוררת ערבייה שמתאהבת בנער יהודי שעומד להתגייס לצבא. היא פלסטינית הכותבת בעברית ומקריאה את שיריה בשפה העברית הזרה לה והוא דווקא כמהה לדעת ולהבין את ההיסטוריה הפלסטינית שלה.
 
מרבית הסיפורים דנים בעיקר בזרות, ניכור,תלישות וגעגועים למולדת שכבר לא תחזור להיות יותר בית. הספר מכיל סיפורים רבים נפלאים, חודרים לנימי הנפש, פיוטיים. הזרות, הניכור והכאב של בני עדות המזרח שעדיין לא נטמעו במולדתם ולא הרגישו תחושת שייכות למולדתם החדשה, זרות של פלסטינים שנתלשו מאדמתם (בלי להצדיק זאת או לא) וגעגועים למולדת  הישנה מתוארים היטב.
אלמוג בהר הוא אומן של מילים, והוא מצייר במכחול נוף עשיר של שפה יפה ונפלאה. ובכל זאת אוכל להסתייג מהחלק השלישי בספר, בעוד שאהבתי לקרוא את החלק הראשון, התמוגגתי וחשבתי רבות בעת קריאת החלק השני, בחלק השלישי ישנו שענטז של מספר סיפורים מופלא, אך בצד זה מספר רב של סיפורים שלא הזדהתי איתם ולא התרשמתי במיוחד מהם. ובכל זאת מאחר והספר העניק לי כ-209 עמודים (חלק ראשון ושני) של תענוג ומחשבה, שזה למעשה מרבית הספר, אמליץ לקרוא את הספר.
כאמור כל מי שמעניין אותו חוויות של חוסר השתייכות, ניכור, זרות, פליטים וכו` ומעריך כתיבה של שפה עברית מרהיבה ומוקפדת, אך לוקח בחשבון שמרבית הסיפורים טובים, אך לא כולם, בהחלט יאהב לקרוא את הספר.
 
טעימה מהספר: מהסיפור אמירה בת סלימה: `ראיתי אנשים רבים חיים חיים כל אחד בשפות רבות, נשים ואנשים חיים בשפת אביהם ושפת אמם, בשפת המקום ושפת הדרך, בשפת עסקיהם ושפת תפילותיהם, בשפת החיוכים שלהם ושפת הייאושים הגדולים. וקרעתי קרע גדול על מחשבות הרעש והשבר של לבי הרודפות אותי בכל מקומותי בין כל החיים החיים הללו. ולא איחיתי הקרע שיהיו מזהים כולם שפקד אותי האסון. והאצתי בעצמי, אומר כל דור צריך לכתוב לעצמו הלכות חדשות:" הרואה אדם בחורבנו יקרע קרע בבגדו ויימנע מכתיבת שירים, שלא תהא נפשו עשויה קרעים קרעים קרעים." והאצתי בעצמי להתנבא שסופי להקים מחתרת נגד הצער, סופי לשלוח גדודים של מחשבי קצם של הקיצין, סופי לחיות בעיר הזאת.`  עמוד 158, "אנא מן אל- יהוד"- אלמוג בהר
 
הספר התקבל לסקירה מהוצאת הספרים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ifat28 אלא אם צויין אחרת