00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סריגה עם שוקו

חגיגה נחמדת

אחרי שבמשך 3 ימים קודמים למסיבה רותם היתה סמרטוט והצליחה להדביק את השתיים האחרות, ואחרי שפתחתי כאן חמ"ל קטן הקדמה לבית חולים, ואחרי שאתמול בערב הלך כאן בית משוגעים לא קטן כשהיא מתחננת היום שניסע ליום ההולדת.  ואחרי שבערב היא ארזה ביחד עם אבא את המתנה והוחלט שאם בבוקר עדיין יהיה גרוע נעביר את זה לסבתא שתמסור בשמנו. כמובן שהיא התעוררה לגלות שאין לה חום והיא לא משתעלת ואפילו הנזלת וההקאות נעלמו.
 
אז כעבור שעתיים התארגנו, ונסענו.
ה-GPS המטומטם הוביל פחות או יותר בסדר לנקודת המגורים החדשה של גיסתי ואם אתם לא יודעים אסור לחנות במהירות של 0 קמ"ש כי אתם נמצאים מחוץ לגבול המהירות המותר. למדנו משהו חדש.
אה, כן ויש לו גם סטיה רצינית של בין 50 ל-100 מטר ממה שהוא אומר זה תמיד קצת פחות.
לא נורא למדנו עוד משהו.
 
הגענו.
הפלא ופלא על הבית לא רשום כלום ולכן היינו צריכים הרבה לנחש. אנשים לא מוכרים שראינו דרך אחד החלונות הגדולות לא ממש עזר לנו והחלטנו לדפוק בדלת לבדוק אם הם יודעים איפה גרים הדיירים החדשים ברחוב.
כמובן שהדלת נפתחה לגלות ש......בכל זאת זה הבית הנכון.
קריאה קלה לבנות שכבר הספיקו לרדת בחזרה לרחוב ואנחנו בפנים.
 
איזה בית.
חשבתי לרגע שהגענו לבית מלון.
נראה מדהים מבפנים ומבחוץ אפילו שהמון דברים עוד צריך לעשות. אין גינה, אין את כל הריהוט, אבל כמו שאומרים כסף לבניה היה להם עכשיו הם צוברים מחדש להשלמת גינה וריהוט. גם זה יגיע כמו שאני מכירה אותם. 4 שנים הם בנו - מקווה שלא 4 שנים עד שיסיימו סופית גם את הגינה.
 
בכל מקרה אני חזרתי ירוקה מקנאה.
רק לראות את הבריכה והמרתף הספיק לי.
הלוואי ויכולתי גם אני לבנות משהו כזה או אפילו משהו קרוב. זה די קרוב אגב לבית החלומות שלי.
 
והמסיבה עצמה, נחמדה, משפחתית, חמה, גיסתי פעם ראשונה התייחסה לבנותי אחרת ממה שהיא מתייחסת ברגיל, דפנה אפילו הסכימה לשבת עליה לקראת הסוף כמעט חצי שעה על הברכיים אבל זה לא חוכמה הילדה כבר היתה שפוכה ורצתה רק הביתה. למרות שפה ושם זימרה זימורים קצת  שונים.
העוגה היתה נפלאה כמו תמיד ואני מתכוונת לנסות לשחזר אותה. הלוואי ויצליח לי.
 
בדרך חזרה מסתבר שהיא אפילו עוד יותר קלה מהדרך שהגענו בה. אתם יודעים אם יש לך GPS אתה נוטה לשים לב אליו במקום לדרך, אז הפעם למרות ה-GPS הסתכלתי גם בדךר ללמוד אותה ולמדתי. הרי נשים מסתבר זוכרות הרבה יותר מגברים וזה לפעם הבאה שהוא ישכח או שלא יקח את ה-GPS.
 
כמובן עם בנות כמו שלי הדרך הביתה לא יכולה לעבור חלק. רותם לא יכולה בלי להציק ודפנה לא יכולה בלי לעשות קולות ותנועות שמעצבנות את רותם וזו כתגובה נושכת או צובטת רציני או מרביצה. אז הפעם הראש של דפנה חטף רציני.
בקשה מהחצי לעצור מיד בצד הדרך ואני מתחלפת עם רותם במקומות ועוברת אחורה. מיד מקבלת ילדה בוכיה לחיקי ואנחנו ממשיכים בדרך הביתה העיקר להגיע כמה שיותר מהר ולהשכיב אותן לישון. (רותם עדיין ישנה ותישן כנראה כבר עד הבוקר) דפנה התעוררה ואנחנו תיכף נכין לה מרק של חולים.
 
עוד מסיבה הסתיימה פחות או יותר במצב שאני רגילה אליו והחיים שבים למסלולם.
 
נ.ב. במסיבה תוך שאני מדברת עם קרובים שפוגשים פעם בעונה, יצא לי לספר שאני מגדלת 2 אוטיסטיות, הגבות נפערו, זה לא שהיא לא מכירה את הילדים שלי, היא מכירה ועוד איך רק שלא התחבר לה אוטיזם עם הילדים שלי, כמעט רציתי לשאול אותה אם לאוטיסטים יש צבע אחר או איך בדיוק הם אמורים להראות....אבל הנימוס הנימוס סתם לי את הפה. ורק אמרתי שהם אוטיסטים ברמת תפקוד גבוהה למדי. גם את זה  הגברת לא הבינה אבל כבר לא היה לי חשק להסביר והסבנו את הנושא לדיבור על ילדים מחוננים ואח"כ קצת בישול וסריגה ויצאתי הביתה עם בעלול שמו תמיד נשבע שהוא אומר שלום לכל העולם לפני שהוא הולך אבל מעניין שאף אחד לא שמע.
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של דפנה אלא אם צויין אחרת