33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מרמלדה

אני בעלאבוסטאע

ההכרזה הזאת נאמרת באנחת רווחה ובהנאה צרופה!

עד לרגע זה, לא יכולתי לכנות את עצמי "בעלאבוסטאע" כמו שסבתא אמרה (והיתה כזו כל חייה). אני מקווה שאני מאייתת את המילה נכון, ואם לא, בטח אתם מבינים למה הכוונה- "עקרת בית", אך זה נשמע יותר טוב באידיש של סבתא.

(מודה שהמילה `עקרת בית` לא נשמעת כל כך מבטיחה, אבל המונח הוטבע מתוך כוונה שעקרת בית זו אישה שהיא עיקר הבית, מנהלת משק הבית. הקונוטציה למילה הפכה שלילית ברבות הימים, לפחות אצלי, מילה שהזכירה לי אישה עם פיג`מה במקרה הרע וטרנינג במקרה הטוב, כששערותיה מגולגלות בקליפסים ועליהן רשת, אשה מתוסכלת וכו`). 

המילה הזו חופנת בתוכה כל כך הרבה. אני ממש מרגישה יראת כבוד וחוסר צניעות לומר זאת עליי אבל בכל זאת. אני חושבת שכעת יש קבלות. סוף סוף.

זה לא שתמיד שאפתי להיות כזאת. ממש לא. אבל יש את מי שאני לפני הילדים ואותי אחרי הילדים. לנקות ולסדר תמיד עשיתי, לנהל את חשבוני ואת הדירה ששכרתי גם הצלחתי. אבל מה יש פה להשוות, כשנולדים הילדים.

בהתחלה, להכין מרק עוף היה בשבילי משימה מלחיצה, כמעט בלתי אפשרית. היום אני מגחכת - נו באמת - מרק עוף. לזרוק קצת ירקות ועוף למים. מה הסיפור? אבל בכנות, כשאת לא מכינה ארוחה, ומה שאת מכינה אפשר לכנות `אוכל מהיר` (נו, חביתה, טוסט, כאלה), אז בשבילי להכין מרק עוף לילדה, לטחון אותו, לתכנן איך להקפיא אותו ולתת לה שתתרגל זה היה ועוד איך סיפור!

ההמשך היה מתוך תמימות שלי, חוסר נסיון, שהובילו אותי לאי עשייה - בתחום הבישול, הביגוד. פשוט נתתי לאחרים לעשות זאת עבורי, כי הם התנדבו ואני קיבלתי זאת כעזרה. במחשבה שנייה, הזקתי לעצמי מאד. לא הייתי בשליטה. לא קניתי את הצעצועים אלא קיבלתי מהסבתא. לא קניתי בגדים כי הסבתא קנתה. לא הכנתי אוכל, כי, כן, גם הפעם, הסבתא (החמות ליתר דיוק) הכינה.

וכך עברו להן כמה שנים. אחרות ממש קינאו בי, איזה כיף לך, מכינים לך ארוחות ומביאים לך לבית. יום שישי הייתי מקבלת אוכל מוכן, רק לחמם  ולהגיש לשולחן.

להגנתי אומר, שזה לא נבע מעצלנות. הייתי מותשת, עייפה מיום עבודה עמוס. לא יכולה אובייקטיבית לעשות דברים כשתלוייה לי ילדה על הכתף ושנייה יונקת. לא יכולתי להיות סופר וומן. נכנעתי. הכל היה גדול עליי. המון כביסה, עבודה, בבית, בחוץ. הרגשתי שאני על סף ייאוש מצד אחד  ומצד שני  הייתי מאושרת, הייתי בגבהים עם הילדות, אבל הקושי היה בלתי נסבל. לא ידעתי מה לעשות קודם. לא יכולתי לשבת בבלאגן ולהינות מחברתן, סידרתי, שיחקתי איתן, אחר כך התרגלתי ללכלוך ולחוסר הסדר בסלון. היתי צריכה לשנות תפישה. לראות מה עיקר ומה טפל. זה לקח זמן.

אבל אני מכה על חטא בקשר לאוכל. זה היה כאמור עקב אכילס אצלי. לא ידעתי לתכנן ארוחות, מה לעשות.  (חלק מהארוחות דורשות תכנון מוקדם, כמו להשרות, להפשיר ). הייתי מגיעה הביתה ולא מסוגלת להתחיל לבשל. הייתי מכינה דברים קטנים: אורז. שניצל מוכן.

כשלילדות היו ימי הולדת, ורצו לעזור לי, אז דבר ראשון זה היה לעשות בשבילי את עוגת יום ההולדת. קיבלתי את זה בידיים פתוחות. לחזור אחרי יום עבודה ולהתחיל להכין עוגה - לא בשבילי.  אבל לאט לאט חילחלה בי המחשבה: עוגת יומולדת שמישהו אחר יעשה בשבילי? שוב נקרה בדרכי חוסר השליטה. הרי מה יותר אמהי מזה? אמא שמכינה עוגה לילד שלה, מקשטת לו כפי שהיתה רוצה, ועוד יותר טוב - מקשטת יחד איתו. אחרי שהתחלתי לאפות בעצמי, אין תחליף לתענוג, לראות את המשפחה או החברים אוכלים מעוגת השוקולד שלך.

אני זוכרת את סבתא עם הסינר הנצחי עליה. תמיד מבשלת משהו. מזמינה לחגים, `מרימה` ארוחות מדהימות למשפחה שלימה. בתמונה באלבום היא יושבת, בכסא הקרוב למצלמה. ידיה על ברכיה. הסינר עליה. הבעה של בעלאבוסטאע כזאת. מן גאווה. כל האוכל מעשה ידיה. גם סידור השולחן האסתטי, וכל הצאצאים מסביבה.

לא העליתי בדעתי שאפשר לחקות את מאכליה, "מעלליה": כבד קצוץ, רגל קרושה, גפילטעפיש, צימס, מרק עם קניידאלאך, סלט סלק ברוטב מיונז, סלט ביצים, גבץ`, סלט דגים, דג מלוח ברוטב שמנת ובצל, טשולנט עם קישקע אמיתי וכופתאות ומה לא? (קצת נסחפתי באיזכור מאכליה..)

הרגע שבו חל המפנה היה ביום שבו התבשרתי שאולי לא יהיה לי אוכל לערבי שישי, כי לחמותי  קשה,  שלא כדאי להכביד עליה. אני זוכרת איך נתפסתי לפאניקה. אז מה נעשה?? לקנות אוכל לא נשמע טוב. להביא הביתה קייטרינג?! ואולי פעם אחת זה בסדר, אבל מה לעשות בשאר הזמן? כל כך נלחצתי. איך אני אאכיל משפחה שלימה. חמש נפשות.

התעשתתי. אני כבר יודעת להכין אי אילו דברים. אני ניסיתי  בעבר כל מיני  מתכונים. למדתי בבית ספר `כלכלת בית`. יש לי מתכונים והמון ספרי בישול. מה יכול להיות. אני אשאל, אני אנסה. אם החמות מצליחה למה שאני לא אצליח? (סבתא שלי היתה צוחקת עליי, כשבאתי פעם לעזור לה בהכנת החמין וקילפתי תפו"א. היא אמרה שאני מקלפת בכזאת איטיות שהחמין יהיה מוכן לחג הבא).

הרגשתי שאני כמו מסורסת. הרי האוכל הוא חלק עיקרי בהווי המשפחה. האוכל של אמא. הריחות מהמטבח של אמא.

לאט לאט נכנסתי לעניינים. הכנתי חלות ביום שישי או שבת עם הילדות. הריח שהתפשט בבית היה משכר. ההנאה מהעשייה והאכילה היתה עוד יותר משכרת. כל כך פחדתי מאפייה, כשלמעשה עשיית הלחמניות היתה כל כך פשוטה...

שלטתי בתבלינים. מה אני מכניסה ומה לא, וכך גם במוצרים, בירקות, באפייה או בטיגון. המודעות שלי בתזונה היתה גבוהה מאז ומתמיד. קראתי הרבה ספרים הקשורים לתזונה נכונה. לתזונה בריאה. אבל לא יישמתי זאת עד אז באופן כזה גורף. ביי ביי שניצלים מוכנים בשקית. ביי ביי מרק  אינסטנט. איזה אושר.

שלא נדבר על הגבר.. הרי האהבה נכנסת דרך הקיבה של הגבר. כך שמעתי מסיפורים שונים. ולמרות שבנזוגי אוהב אוכל טוב, אף פעם הוא לא התלונן שאני לא מכינה מאכלים שונים. בשביל זה הולכים למסעדה. נהנים מארוחות שונות במסעדות שונות. אני יכולה להתחרות בעוף חמוץ מתוק במסעדה הסינית האהובה עלינו? מסתבר שכן. מסתבר שהכל, או כמעט הכל, אפשר להכין בבית. אין כמו האוכל הביתי. מעשה ידיי.  התחלתי להכין קובה, במיה, פרגיות, לזניה, ומה לא. סוף כל סוף בישלתי כמו שצריך. כמו שהייתי רוצה ואף פעם לא היה לי הזמן לזה. לא ידעתי את חשיבות הדבר בתחילת הנישואין. שנים רבות התבזבזו בלי נסיון.

אבל, כעת אני יכולה לומר בפה מלא: אני עקרת בית! כמו שצריך! כמובן שאם הייתי נשואה לשף או גבר שאוהב להיות במטבח ומכין לנו אוכל לא הייתי מתנגדת. אבל שהחמות תשלח לנו אוכל? איך הסכמתי כל השנים?

את הגושפנקא הסופית קיבלתי, איך לא, צדקתם, מסבתא שלי. מהפולניה האסלית. הגיעו ימות המשיח. סבתא הכתירה אותי כבעלאבוסטע. מתלהבת מהתבשילים שאני שולחת לה, מעניקה לי מחמאות, מביטה בפליאה על הצלחת ושואלת כלא מאמינה - את הכנת?! יותר מזה אני לא צריכה. ועכשיו, לעבודה!

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

נהנתי לראות
  • 2008
  • קונג פו פנדה -סרט לילדים לחופש-כל המשפוחה..
  • וולE-סרט מצוייר למבוגרים וילדים...
  • קופים בחלל- סרט מצוייר לילדים...
  • אותלו-טרגדיה מאת שקספיר-חאן
  • הכתובה-אפרים קישון-תיאטרון..
  • החותנת-תיאטרון הבימה-קומדיה מאת אנדרו..
  • נישואים-קומדיה מאת גוגול-החאן
  • המצליחים-קומדיה מאת מיכאל גורביץ' ודניאל..
  • הקמצן-מולייר-החאן
  • מלחמה על הבית-קומדיה מאת אילן..
  • הרטיטי את ליבי מאת חנוך לוין. רמי ברוך משחק..
  • 2009
  • סרט לילדים -למעלה (UP)
  • סרט לילדים-קורוליין -מפחיד, סרט אימה לילדים..
  • 2010
  • חלומות גנובים-החאן- הצגה לילדים
  • אווטאר (בבית בדי.וי.די)
  • אליס בארץ הפלאות (בבית בדי.וי.די)
  • תעלולי סקפאן-הצגה בתיאטרון החאן
  • נסיך פרס-סרט לנוער, הרבה אקשו
  • הבדלה-הצגה-כתב וביים שמואל הספרי, תיאטרון..
  • נפגעי חרדה, סאטירה מצויינת מאת מוטי..
  • גנוב על הירח, סרט אנימציה לילדים, מאד..
  • קופים בחלל 2, סרט חביב לילדים
  • ציפורלה, קטעים בשירה ריקוד ודיאלוגים, משוגע..
  • עידן הקרח 3
  • בייביז (bebes)- מקסים, תיעוד ארבעה תינוקות..
  • אלפא ואומגה-סרט מצוייר על זאבים
  • עוץ לי גוץ לי-הצגה של שלונסקי ודובי זלצר..
  • 2011
  • סרט-צעצוע של סיפור 3 -הבריחה הגדולה - מזכיר..
  • גשם של פלאפל-לילדים
  • תפוס ת'כריש-סרט מקסים!! לילדים
  • אסטרו-בוי-סרט לילדים -עם רובוטים
  • ברבור שחור
  • שירות המתנות החשאי של ארתור-סרט קריסמס..
  • איש קטן ודרקון-הצגה לילדים בחאן
  • 2012
  • אמיצה-סרט לילדים
  • 2013
  • גנוב על המיניונים (המשך גנוב על..
  • 2014
  • מחוברים לחיים - מבוסס על סיפור אמיתי...
  • שומרי הגלקסיה - בגלל קטנציק. כמה דמיון..
  • לא בלי ביתי - מזעזע ומפחיד מסקרן..
  • הקופסונים-סרט מצוייר לילדים. יפה..
  • 2015
  • לשבור את הקרח, סרט מצוייר
  • אמא שלי - נני מורטי(שחקנים: מרגריטה באי..
  • מסע של מאה צעדים(הלן מירן, רוהאן..
  • המיניונים-חמודים כתמיד
  • המילים הטובות-- סרט ישראלי מצויין
  • 2019
  • לשחות או להיות-סרט צרפתי על קבוצת גברים..
יום קסום לכולנו
אהבה, אושר, בריאות הרמוניה, שפע, פריון
מה שכתבתי ב-2009
חיבוק ממני
/>
MySpace  Graphics
/>
מה שכתבתי עד כה-2008
מבקרים פה מהעולם
Visitor Map
!
רשומות אקראיות
רשומות 2010
הרשומות הכי נצפות
רשומות 2011
רשימות 2012
נעימה מהסרט הפסנתר The Piano
 

 

 

 

 

 

----
Myspace Graphics
 
תגיות
bztalia.wix.com/books

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

 

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

להתראות ובואו שוב לבקר

 

~♥~♥~♥

 

 

 

      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טליונת1 אלא אם צויין אחרת