00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג המלא- יועצת ארגונית מנתחת הישרדות

הישרדות 2- איי הפנינה- פרק 4- נסרין

פרק 4- נסרין

נסרין נסרין נסרין- התפתחות של קרבן. המקרה הזה מזכיר קצת את המקרה של יואב, שגם הוא הודח שני, בזמנו. כמו נסרין, גם יואב ניסה לתרום לשבטו, אבל לא הלך לו. אחרי שנחשבה על ידי השבט כמי שהרסה להם את המשימה הראשונה, היא ניסתה לעזור בבישול. לא הלך לה, ואנשים לא העריכו את הרצון הטוב. היא הגנה על אפרת, במשימת החבל, כשמעין עודדה את קבוצתה והלעיזה בפרהסיה על אפרת. אפרת לא העריכה זאת, ולא השיבה לה באותו המטבע. ומכאן רק חלה התדרדרות, כשהיא מנסה, ומקבלת חוסר הערכה מכל השבט.

 

נסרין החלה את דרכה בתחרות כבחורה אינטליגנטית ועדינה, ובכך קסמה לרוב בנות השבט.

אם היתה ממשיכה כך, היתה שורדת יפה.

לא ברור לי מה היתה הכוונה להבדלי המנטאליות, שדיברו עליהם, במועצת השבט. להפך, דווקא נסרין, ספציפית, יש לה גינונים אריסטוקרטיים למדי. אני חושבת שההבדלים, שלהם מייחס גל את המנטאליות התרבותית, הם פשוט הבדלי אופי. נסרין היא פשוט טיפוס שונה- לא מתחנף, לא מתכופף, ומאידך גם לא מתנצל על מעשיו, כשראוי לעשות זאת. מן הראוי היה שנסרין תחוש לא נוח על כך שהרסה משימה, אבל יכול להיות שהיתה כל כך שקועה בהליכה על הקורה, שלא הבינה שהיא זו שהרסה. בכל אופן, תחושת האשמה שעידן מבארו שידר, אחרי שלא מצא את המפתח במשימת המים והפזל, לא שודרה פה.

מהנקודה של הדחת אירית יכולה היתה נסרין לעלות אבל היא לא עלתה.

אף אחד לא הגן עליה מול התקפותיו של נתן. גם אלה שלא היו איתו ב"קליקה" לא באו להגנתה. ההתקפות שלו עליה היו פומביות, מצד אדם, שהיה לו גיבוי מראש, ולא פעל לבד. לעומת זאת, לה לא היה גיבוי. שאר השבט, מחוץ ל"קליקה" הוא מאד שקט ופוחד לנקוט עמדה.

בסופו של דבר, הבעיה של נסרין היתה, שהיא לא ציפתה לעוצמות של התחרות. אחרי שעשתה צעד מוטעה במשימה הראשונה, היא לא ציפתה לא לעוצמת הזעם, ולא לקליקה הטורפנית כזו, שנוצרה בן לילה. בכלל, נראה שהיא ציפתה למשחק ספורטיבי בו הכל יהיה יותר סלחני ועדין. היא ציפתה, למשל, שבערב הראשון, כשיושבים סביב המדורה היא תוכל להגיד למתנחל בצחוק I WILL KILL YOU והוא יקבל את זה באלגנטיות, כחלק ממצב פוליטי מדיני, שאינם קשורים ליחסים ספציפיים בין אדם לחברו. היא גם ציפתה, בערב האחרון, שיתאימו את השירים ששרים גם אליה, ויתחשבו בזה שהיא לא יודעת את המילים של "שיר המעלות".

בכל אופן, מהרגע שאירית הודחה, היא לא הצליחה לעלות מעלה, ורק הפכה ליותר ויותר בודדה. אף אחד לא היה רגיש מספיק כדי לראות אותה בבדידותה ולעזור לה. אף אחד לא נקט עמדה לצידה (בניגוד למה שמושיק עשה כלפי טינה- נקט עמדה!). גם מי שכביכול הציג עצמו כמגן שלה, אף פעם לא הגן עליה בפרהסיה מול התעללויותיו של נתן, וכשהעזה לסרב לבקשתו הקטנונית של נתן לעזור להם, לקח אותה "המגן" שלה, גל, הצידה, ובמקום להגן עליה, או לפחות לעודד, אמר לה: "תפסיקי להרגיז".

המצב בשבט כרגע הוא הוא שיש "קליקה" משולשת של 3 גברים, וכל השאר פוחדים ממנה, ומתחנפים אליה. היחיד, שמוערך על ידי הקליקה, ולכן יכול לנקוט עמדה, ולסדר את העניינים, פוחד בעצמו, ולא עושה זאת.

מאידך- נסרין, הקרבן- כמו שאמרנו הקרבן הוא לא תמיד חלש. נסרין היא קרבן כי היא לא פעלה על פי הנורמות המקובלות, ולא התנצלה על כך שהרסה לשבט את המשימה הראשונה. לא רק שלא התנצלה אלא גם לא שידרה שהיא מרגישה רע על כך. היא אפילו העזה להשיב מלחמה, וכשנתן, שהתעלל בה, ניסה שוב להציק, היא הגיבה באדישות, ולא היתה מוכנה לעשות את שביקש. בתום ההתדרדרות, כשהגיעה לשפל, במועצת השבט היא גם חשפה את אפרת, כנראה בקטע של "תמות נפשי עם פלישתים".

 

חשוב שתשימו לב לכך, שהקרבנות תמיד מודים למי שמאכיל אותם בפירורים של סימפטיה. למרות דבריו העילגים של גל, במועצת השבט, ולמרות שלא אמר דבר וחצי דבר בזכותה במהלך הדיון, היא הגיבה אליו בחיבה ובהערכה, שלא עומדים בקנה אחד עם מעשיו.

 

זו השתלשלות של הפיכה לקרבן- פעולה שאינה תואמת את מטרות הקבוצה (ארגון) והורסת לו+השבת מלחמה לחבורה מגובשת, כשאתה עצמך לבד. כל התנאים הללו מתקיימים, כמובן, כשישנו רב דומם.

הרב הדומם הוא מה שמאפשר ל"קליקות", מאפיות, פשע מאורגן וכיו"ב להתגבש ולהצליח.

שימו לב לתהליכים הללו, כי הם קיימים במקומות עבודה ובבתי הספר באופן תדיר. אולי תצליחו לשנות.

 

שיהיה שבוע טוב!

 

עַדית ג`אנה- ייעוץ ארגוני

ייעוץ  להתמודדות עם אנשים שמקשים עלינו

Jane38@nana.co.il

 

 

 


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עדית גאנה אלא אם צויין אחרת