00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג המלא- יועצת ארגונית מנתחת הישרדות

פרק 2- מוקדם מדי לסמוך על אחרים

הישרדות 2 פרק 2

 

נסרין מעוררת זעם על כך, שהרסה את המשימה הראשונה. היא נתפסת כמזלזלת, ולא כמסכנה, לכן נוצר הזעם אדיר.

בשלב הזה, החברויות והנאמנויות אינן מבוססות, לכן כל אדם ש"מסייע" לכישלון הקבוצה, מועד להדחה.

אין לאדם הזה, כרגע, רשת נאמנויות שתגן עליו. מאידך, המתמודדים רוצים כבר שיהיו להם נאמנויות, רשת בטחון. כל עוד אין, התחושה היא מפחידה. נסרין היא נושא טוב להתאחד סביבו. נסרין מאפשרת לאחרים להתאחד, ובכך להרגיע את פחדם מהעתיד. לכן, לא  מדובר פה בשנאת נסרין ספציפית, אלא בחיפוש משהו להתאחד סביבו. נוצרה "קליקה" גברית באופיה. למרות שאירית ואפרת נשים, עדיין הן סוג של "טוםבוי".

מאידך, כל מתמודד בודק כמה אפשר לסמוך על האחר, ויש נטייה להדיח את אלה, שאי אפשר לסמוך עליהם. זו, לדעתי, הסיבה שאפרת תרמה להדחת אירית. גל נראה מעורר אמון יותר מאירית.

אירית פעלה בצורה גלויה מדי. היא לא הסתירה את תחבולותיה. היא הרגישה שהברית בינה לבין ה"קליקה" שנוצרה, חזקה. הברית היתה אכן חזקה, למעט הברית עם אפרת. זה היה מוקדם מדי לסמוך על קליקות.

התארגנות ה"קליקה" היתה גלויה מדי, ואיימה מאד על שאר המתמודדים. זה היה מפגן כח. זו היתה טעות מצד ה"קליקה", שכן בתחילת התכנית לא כדאי, עדיין, להפגין כח. הברית בין אנשי ה"קליקה" עוד לאחזקה מספיק. מפגן הכח הזה פיצל את השבט לשתי קבוצות, וגרם לחוסר אמון בין שתי הקבוצות בשבט, שיימשך גם בהמשך התכנית. יהיה קשה להחזיר את האמון ולגבש את השבט.

גל, שהיה מנותק ואדיש בפרקים הראשונים, התעורר כאשר ראה את ההתארגנות. זה היה הטריגר שלו.

הוא זיהה את הטיפוס הכי כוחני והכי מניפולטיבי בקבוצה הקטנה, והחליט שהוא ינטרל אותו. הוא הצליח.

זכרו את דבריו של עומר בעונה הראשונה לגבי הלקח שלמד: "בהתחלה מפחות להתבלט ויותר ליצור בריתות".

במקרה שלנו היתה יצירת ברית, אבל גם התבלטות בשלב מוקדם מדי.

 

בברכה,

עַדית- יועצת ארגונית

ייעוץ ארגוני וייעוץ להתמודדות עם אנשים שמקשים עלינו

Jane38@nana.co.il

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עדית גאנה אלא אם צויין אחרת