00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סינמסקופ

"יס מן", הביקורת

ג`ים קארי מתמזמז עם התסריט ל"יס-מן" כבר כמה שנים, והצילומים נערכו כבר לפני שנה. אבל כל עכבה לטובה: עכשיו הסרט הזה נראה כמו קליעה מדויקת לצייטגייסט. הסרט הראשון לעידן ה"Yes We Can", סרט שכולו רוח חיובית. ויותר מזה: סרט שהגיבור שלו הוא פקיד הלוואות - ושפעולותיו הם כמו תמרור אזהרה לקראת קריסה כלכלית בלתי נמנעת.
"יס מן" נשמע כמו רעיון רע, רק מה: הוא סרט חמוד נורא. וזה שכמעט כל המוזיקה היא של האילז גרמה לי לחבב אותו כפליים. הנה הביקורת הקטנה שלי עליו.

פורסם ב"פנאי פלוס", 24.12.2008


תעצרו אותי אם זה נשמע לכם מוכר: איש אחד, שלילי מאוד, שמאז שעזבה אותו אשתו חיי חיים של הימנעות והסתגרות, מגיע לסדנת עזרה עצמית ופוגש מעין גורו/קואצ`ר שמשכנע אותו להגיד מעכשיו "כן" על הכל. לא עוד "לא". הברנש מנסה, תחילה בהיסוס, ואז מגלה את מה ששרי אריסון מנסה להגיד לנו שנים: השלום מתחיל בתוכנו. לא, בעצם: תחשוב טוב, יהיה טוב. תהיה חיובי, והעולם יהיה חיובי אליך. וכו` וכו` וכו` מכתמים מספרי "הסוד" למיניהם. ציני? אני? בכלל לא. רק שאני מרגיש שאני דורך על אדמה חרושה. האין "יס מן" נשמע כמו רימייק ל"שקרן שקרן", סרט כמעט זהה עם אותו ג`ים קארי בתפקיד הראשי? המממ... כן. אבל לא. למה לא? כי שם היה אלמנט על טבעי, שליטה מוחית, טלפתיה, היה שם צד של פנטזיה: ילד שמביע משאלה שאביו יפסיק לשקר, ולמחרת האב לא מסוגל להוציא יותר דבר שקר מפיו.  חביב. אלא שכאן הגיבור לוקח החלטה על עצמו. וגם, לוקח לו במאי אחר. וכך במקום הסכריניות של טום שדיאק ב"שקרן שקרן" יש את החדווה הקצפתית הקלילה של פייטון ריד (“מעודדות צמודות") ובעיקר, הברקת ליהוק בתפקיד מושא חיבתו של הגיבור: זואי דשנל. היא עושה את הסרט.
ובאופן משונה, למרות שבוודאי נכתב וצולם לפני כשנה, הסרט הזה מצליח לקלוע בול לרגע הספציפי הזה בתולדות אמריקה. קודם כל, ההחלטה של גיבור הסרט לדבוק בחיובי ולהרבות באמירת "הן" כמו מנבאת (בדיעבד) את הססמה שהביאה לברק אובמה את הנשיאות. אובמה הוא הקואצ`ר שדירבן אומה שלמה להאמין ששינוי הוא אפשרי ושרק צריך להיות אקטיביים לגביו, לא שלישיים ולא פסיביים. אבל יש גם עניין נוסף: קארי מגלם פקיד בנק במחלקת הלוואות קטנות. בדיוק האיש שהנהלת הבנק רוצה שיגיד כמה שיותר פעמים "לא" ביום. אבל אז הוא מתחיל להגיד "כן", ולאשר הלוואות לכל דיכפין. והלא זה בדיוק שורש המשבר הכלכלי, לא? יותר מדי הלוואות במצב בו הכסף נהיה זול מדי ונהיה קל להיכנס לחובות, ובוודאי שהבנק מגלה שזה לטובתו. הסרט הזה, לו היה יוצא לפני חודשיים, היה יכול לתפקד כנביא.
"יס מן" הוא מאותם סרטים שרוצים להגיד דבר מה עמוק על החיים, לפנות לקהל בוגר, להיות סרט מעורר השראה, אבל הוא גם מנסה להיות – כפי שאופנתי כיום – בוטה, וולגרי וחצוף. לרגעים המיזוג הזה מצמרר ולא נעים. אבל הסרט סופו של דבר, אידיוטי והכל, סימפטי למדי. גם אם הוא מאבד בדרך כל אלמנט של רוחניות וטוב לב שהיה בו בראשיתו. כי ככה זה באמריקה: המסקנה הסופית היא לא באמת "תהיה טוב", אלא "אל תצא פראייר". כי בסופו של דבר אף אחד לא באמת אוהב יס-מנים.



נ.ב

בסרט יש סצינה אחת כל כך לא קשורה שהיא נראית כמו רעיון למערכון שנתקע לג`ים קארי בראש והוא פשוט היה חייב לבצע. וחוץ מזה הוא כנראה נורא רוצה לשלב סצינות שהוא שר בסרטיו. הסצינה היא כזאת: קארי רואה גבר שמאיים להתאבד עומד על אדן החלון (האיש הוא לואיס גוזמן, שמופיע רק בסצינה הזאת, שאינה קורה לכלון בסרט). קארי מתלבט איך לשכנע אותו לא לקפוץ, ולשם כך שר לו את "ג`אמפר" של Third Eye Blind. חמוד. ביצוע מקסים. אבל לא קשור.

והנה, כדי להראות שהעולם קטן וצפוף, הנה הקליפ ל"ג`אמפר" שביים יריב גבר, חבר של דבורית:


אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יאיררוה אלא אם צויין אחרת