00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רעש

לכל שיר יש מכסה (חלק ב). הקאוורים הנפלאים

גרסאות כיסוי משובחות:

 

אפשר לעשות יום שידורים שלם, שכל כולו מורכב מביצועים נהדרים לשירים של אחרים, ולא מעט עדויות נמצאות בתקליטיה שלי, לקאוורים שעולים על המקור (מנפרד מאן ולהקת אדמה מבצעים את דה מייטי קווין של דילן, למשל; נירוונה מחדשים את דייויד בואי, ועוד). הנה, בכל זאת, כמה מהביצועים שלקחו את המקור והוסיפו לו רובד, האירו אותו בצורה שונה מעט וחשפו זויות אחרות בשיר

 

1. מוריסי - "מון ריבר" (במקור, מהסרט "ארוחת בוקר בטיפאני")

שיעור מאלף באיך-לקחת-שיר-מתקתק-ולבצעו-באופן-הורס, שגורם לך להתמוסס בדמעות. מוריסי מנטרל את התמימות וטוען את הרומנטיקה באופל ועצב, כמו שהוא יודע לעשות טוב כל כך. תשע דקות של קסם ופליאה.

 

2. הפט שופ בויז - "את תמיד במחשבתי" (שמזוהה בעיקר עם אלביס פרסלי)

במקום תזמורת כלי מיתר, נמתח שטיח של קלידים אלקטרונים. במקום האלגנטיות הנינוחה באה מהירות ספידית, ובמקום קול הקטיפה האלביסי, השירה המלנכולית אך מודעת לעצמה של ניל טננט. ביצוע ענק.

 

3. הבירדז - "איש הטמבורין" (במקור, בוב דילן)

דילן הקליט את זה בשנת 1964 (אם כי השיר יצא רק ב-65`) בקול חורקני ובליווי גיטרה אקוסטית ומפוחית. השיר הטרובדורי הפך בפי מקגווין וחבריו לבלדה מלנכולית, רכה ומתגלגלת, עם שפע של הרמוניות וגיטרות חשמליות ענוגות. אחד השירים המזוהים ביותר עם ילדי הפרחים, האל.אס.די באשבורי פארק והחלומות על עולם חדש, יפה, משוחרר ושוויוני יותר.

 

4. רוד סטויארט - "החתך הראשון הוא הכואב ביותר" (במקור, קט סטיבנס)

הביצוע המקורי של סטיבנס מ- 1967 היה יפה, אבל שבע שנים אחרי בא רוד סטיוארט עם הקול הצרוד הנהדר, דלה אותו מתהומות השכחה, עיבד אותו מתרפק ועורג, כולל הצעקה בסוף, והוכיח שבלוז זורם בעורקיו לא פחות מוויסקי, אהבה רבה לנשים יפות ונבחרת סקוטלנד.

  

5. ג`ון קייל - "הללויה" (במקור, ליאונרד כהן)

מצויד רק בפסנתר, יצא ג`ון קייל הוולשי למחוזותיו של כהן הקנדי וחזר עם מסקנות אפלות משלו. כך הופכים שיר פשוט למסה על הקיום האנושי, עם הכאב והתקווה שבו. קייל הוא בכלל פרשן דגול ליצירות של אחרים, וגרסתו ל"מלון הלבבות השבורים" של אלביס פרסלי מתחילת שנות ה-70, גם היא טובה (לפחות) כמו המקור.

 

6. היידי ברי - "למעלה, באוויר" (במקור, "האסקר דו" מבוסטון)

שיר של בוב מולד, שבוצע במקור באופן מחוספס, רועש, גברי. ברי לקחה אותו אל מחוזות הקטיפה והערפילים של חברת 4AD. יפה כמו חלום, רך כמו ענני טישיו בשמי הסתיו של לונדון.

 

7. סימפלי רד - "Every Time You Say Goodbye" (במקור, קול פורטר)

עשרות ביצועים, אם לא מאות, יש לשיר הזה. אבל מיק האקנל הג`ינג`י אחראי כנראה לגדול שבהם. ברגישות, בתבונה, עם ליווי מינימלי. כמה ענוג, ככה יפה.

 

8. נירוונה - "The Man Who Sold the World" (במקור, דייויד בואי)

האנפלאגד של נירוונה היה רווי בגרסאות קאוורים. 3 שירים של מיט פאפטס זכו שם לביצועים של קוביין וחבריו. גם שיר בלוז ישן ("איפה ישנת בלילה האחרון?" של הדי לדבטר) והמפורסם מכולם: "האיש שמכר את העולם". זו הברקה לקחת שיר טוב מן העבר (גם הזמרת האנגליה לולו הקליטה אותו) ולמתוח אותו אל השמיים. קוביין עשה את זה, וגרסתו מהאנפלאגד של נירוונה היא סוג של צוואה ומורשת למי שירצה להבין את הקסם והאובדן של הלהקה מסיאטל.

 

9. דייוויד גריי - "Say Helllo, Wave Goodbye" (במקור, SOFT CELL)

האלבום של גריי, "סולם לבן", נחתם בגרסה של עשר דקות ללהיט האייטיז של "תא רך". במקום סינתסייזרים ואבוב באו הגיטרות האקוסטית והפסנתר, ותיפוף המברשות. גריי לקח את השיר והוציא אותו מהדקאדנס הבכייני (והמקסים) של מועדוני הגייז האפלים של צפון לונדון, אל דירת החדר השקטה של דרום העיר. אלמונד היה צעיר בן 20שקונן על אהובו, שנטש אותו. הגירסה של גריי היא מפוכחת-מרירה. גבר בן 32, שחי לבד אחרי שהיא עזבה, יושב ומנגן ושר, כמעט לעצמו. לסיום הוא הוסיף דקלום מושר, ציטוט מ"סיסטר ג`ורג`" של ואן מוריסון. נכון לעכשיו, מתחרה על תואר גרסת הכיסוי הטובה ביותר בכל הזמנים שהוקלטה לשיר פופ כלשהו.

 

10. דייויד בואי - "Wild is the Wind" (במקור, דימיטרי טיומקין)

שוב בואי. כן, ההוא. דימיטרי טיומקין, זה שכתב למערבון "בצהרי יום" את "אל תעזביני יקירתי", חיבר את זה. אבל למרות שיש גם גרסה מצוינת של נינה סימון לשיר הזה, בואי הביא שארם וגיטרות האקוסטיות וסאונד אוורירי של אמצע הסבנטיז, והפך את זה ממש לקלאסיקה פרטית שלו.

 

ועוד 10 לקינוח:

 

"דבר לא ישתווה אליך" של שינייד אוקונור (במקור של פרינס);

 

וגם:

"שיר לסירנה", אליזבט פרייזר (טים באקלי); "עוד יום", אליזבט פרייזר (רוי הארפר); "שואה", דיס מורטל קויל (אלכס צ`ילטון ו"ביג סטאר") - שלושה ביצועים מופתיים באלבום אחד, "זה ייגמר בדמעות", שיצא בשנת 1984. הראשון בטרילוגיית "דיס מורטל קויל". 

אלבום קאוורים מושלם נוסף הוא זה של הקומיטמנטס מ-1991. "האיריים הם השחורים של אירופה", כותב רודי דויל בספרו, שלפיו נעשה הסרט של אלן פרקר. אנדרו סטרונג וחבריו לקומיטמנטס מוכיחים זאת שיר אחרי שיר.

 

ונוסיף גם את באנג גאנג האיסלנדים, שחידשו נהדר את "עצור! בשם האהבה" של הסופרימס, את קאובוי ג`אנקיז הקנדיים שאימצו את ג`יין המתוקה של לו ריד ואת הגרסה המיוחדת של אווה קאסידי לאי שם מעבר לקשת בענן במקור, ג`ודי גרלנד מ-1939, וכשהיא עוברת לגיטרה חשמלית ועושה את איזה עולם נפלא של לואי ארמסטרונג הלב נחמץ. זהו השיר האחרון שביצעה קאסידי בחייה, בהופעה בספטמבר 1996. היא נפטרה זמן קצר אחר-כך, בגיל 33, ב-2 בנובמבר 1996.

 
 
 
(Bang Gang - Stop In The Name Of Love (The Supremes
 
(Cowboy Junkies - Sweet Jane (The Velevet Underground
 
(Eva Cassidy - Over the Rainbow (Judy Gareland
 
Joe Cocker - With A Little Help From My Friends (The Beatles
 
(The Commitments - Try A Little Tenderness (Otis Redding
 
(The Czars - For Emily, Whenever I May Find Her (Simon & Garfunkel
 
אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל כהןבועז אלא אם צויין אחרת