00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רולפי

מחר בארבע

חיה זלמנוב נפטרה לפני 10 ימים בגיל 86. סוערים וקשים היו ימיה ולפני שנים רבות גם איבדה את בנה הבכור בפיגוע אוטובוס. היום קרא לי יותקה ואמר שהוא הולך לבקר את מר זלמנוב הזקן שלא מכבר מלאו לו 90 שנה. הלכתי עם יותקה, חושבת לעצמי שגם זלמנוב הוא אחד הפלאים המתהלכים חופשי כאן בקיבוץ, צלול וזקוף בלי מקל אפילו.

חמש וחצי אחר הצהריים. בבית של זלמנוב יושבים גם מוטל וספלה חבריו מימים ואשה שאני לא מכירה מגישה תה ועוגה קצת יבשה. יותקה אומר שלום ומתיישב. אין צורך לדבר, זלמנוב מדבר בעצמו, מדבר ומדבר ולא מפסיק.

"אף פעם לא דיברתי כל כך הרבה" אומר זלמנוב. "חיה היתה משתיקה אותי מיד. תמיד הייתה דוברת בקול רם, מצווה ומפקדת ואני הייתי שותק. עכשו כל המלים נשפכות ממני ואני לא יכול לעצור".

מוטל וספלה מהנהנים בהבנה. יותקה שותק ואני מתחילה לחוש פתאום שמין זרם שנעצר לפני שנים רבות עומד לשטוף כשטפון במדבר. זה המצב שבו אני מחדדת את חושיי ומנסה לקלוט כל אוושה.

זלמנוב מזכיר לספלה את ימיהם הטובים בענף ההשקייה לפני חמישים שנה.

"היינו עובדים כל הלילה" אומר זלמנוב, "מבוססים בבוץ עם מגפיים, פותחים וסוגרים ברזים, פותחים סתימות ובעיקר מתרטבים. אני אהבתי את זה, היה שם שקט כמו שיש עכשו אחרי שחיה מתה. מן שקט גדול וכבד כמו משהו גדול שאפשר כמעט למשש ואי אפשר להזיז מהמקום". זלמנוב משתתק קצת מרגיש שדיבר יותר מדי ואולי רוצה לתת לחבריו הזדמנות לומר משהו. מוטל וספלה הם שתקנים מטבעם ויותקה מחפש בדיחה ישנה ולא מצליח להיזכר. זלמנוב תוקע בי עיניים ושואל את יותקה "זה שלך?". יותקה מהנהן.

זלמנוב ממשיך: "יש לי בעייה, אני יושב לי ולא יודע מה לעשות, חיה תמיד היתה אומרת לי מה לעשות ועכשו שקט כזה".

תמונתה של חיה מביטה מעל גבי הכוננית, צעירה בעשרים שנה וחמורת סבר. זלמנוב מעיף בה מבט חטוף, מתנצל משהו וממהר להשפיל את עיניו. אחר כך הוא נושם נשימה עמוקה ואומר, "עכשיו אני יכול לעשות מה שאני רוצה באמת אבל אני לא יודע מה אני רוצה, אני יודע רק מה חיה רצתה".

"תתחיל לעשות חיים" אומר ספלה וצוחק. "כן באמת, צריך לעשות חיים" אומר זלמנוב "אולי ניסע לעיר לראות סרט". ספלה מהסס, "אני צריך לשאול את אילנה" הוא אומר. זלמנוב נרעש מהרעיון לנסוע לראות סרט אלא שפתאום כל מיני בעיות מעשיות טורדות את מנוחתו. מי ינהג, איזה סרט, איך ימצא את בית הקולנוע. גם כסף מזומן חסר לו כרגע והוא צריך ללכת להוציא כסף במזכירות.

זלמנוב פורץ בצחוק פתאומי – "זה מצחיק, שלושה אנשים זקנים באים לראות סרט, אתם יודעים מה חיה היתה אומרת על הרעיון הזה ללכת לסרט. איזה שטפון היה הולך פה".

אני נותנת ליותקה מכה קלה ברגל ויותקה מתכופף אלי. "תשאל אותו מה הוא באמת באמת רוצה" אני לוחשת לו.

יותקה משתעל קלות ואחר כך פונה לזלמנוב ואומר: "זלמנוב, אם היו נותנים לך נהג וכסף וכרטיסים לאן שאתה רוצה ובכלל מוכנים למלא את כל משאלותיך מה היית רוצה?".

זלמנוב בוהה ביותקה ולא מצליח לגבש את מחשבתו לכדי רצון ברור. עולות בו תמונות של מקומות רחוקים שראה בטלויזיה, הוא רוצה להספיק הכל ביחד אבל מבין שזה לא אפשרי.

"אתה יודע, פעם חשבתי..." מתחיל זלמנוב בהיסוס, יותקה מותח את צוארו וזוקף את אוזניו, "פעם חשבתי שאני רוצה לשבת על הטרקטור כמו פעם ולנסוע בשדות, ככה סתם כמו פעם, לראות שוב את באר ג`, בטח כבר הרוסה, ולהיזכר בימים הטובים והרטובים, בממטרות המסתובבות, בסקינרים, בלילות הארוכים שהייתי לבד והיה לי שקט, שקט כל כך טוב ובוץ כל כך כבד ועמוק. אף פעם לא אמרתי את זה לחיה. היא בטח היתה אומרת אתה כבר לא ילד, תשכח מזה. אבל אני לא שוכח".

"באר ג` עוד עומדת על תילה" אומר יותקה ומבטו של זלמנוב ניצת. "תשמע" ממשיך יותקה, "אפשר לארגן סיבוב על הטרקטור כבר מחר, באיזה שעה אתה רוצה?". זלמנוב לא מהסס, "אחרי הצהריים בארבע ככה לפני השקיעה שיהיה עוד קצת זמן". "בסדר, אני אדאג לטרקטור ואקח אותך" אומר יותקה. "יהיה מקום גם לספלה? אני רוצה שגם הוא יבוא". "אין בעייה, מחר בארבע אני אצלך".

זלמנוב מתרגש, חיה מביטה זעופה מהכוננית אבל הפעם אינה אומרת מילה. מחר בארבע – זלמנוב מזיל דמעה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ukan1 אלא אם צויין אחרת